תאונת עבודה או תאונת דרכים עלולות להשפיע לא רק על מצבו הבריאותי של הנפגע, אלא גם על פרנסתו ועל עתידו הכלכלי. עו"ד אזי נ. כהן, המתמחה בנזקי גוף ותאונות עבודה, מסביר מהם ההבדלים המהותיים בין נפגעי תאונות עבודה לנפגעי תאונות אחרות, מהם מקורות הפיצוי האפשריים, ואילו טעויות עלולות לעלות לנפגעים באובדן זכויות משמעותי.
לדברי עו"ד כהן, ההבדל המרכזי בין תאונת עבודה לבין תאונות אחרות נעוץ הן במספר מקורות הפיצוי והן באופן מימוש הזכויות. בעוד שנפגעי תאונות דרכים או תאונות אחרות פונים לרוב ישירות לחברת הביטוח או לגורם שגרם לנזק, נפגע תאונת עבודה מחויב לעבור תחילה דרך המוסד לביטוח לאומי.
"השלב הראשון הוא קבלת הכרה בתאונה כתאונת עבודה ומיצוי הזכויות מול הביטוח הלאומי", הוא מסביר. תהליך זה כולל קבלת דמי פגיעה, קביעת נכות זמנית ולעיתים גם קביעת נכות צמיתה, במקרה של אובדן כושר עבודה.
עו"ד כהן מדגיש כי פנייה ישירה לגורם המזיק מבלי למצות תחילה את ההליך מול הביטוח הלאומי עלולה לגרור פגיעה בפיצוי. "במקרים כאלה מבוצע ניכוי רעיוני מסכום הפיצוי, וחבל", הוא אומר. לצד זאת, קיימים מקורות פיצוי נוספים, בהם קרנות פנסיה, פוליסות תאונות אישיות ופוליסות ביטוח פרטיות אחרות, אשר רבים מהנפגעים אינם מודעים לזכויותיהם מכוחן.
מתי ניתן לתבוע את המעסיק
מעבר לתגמולים מהמוסד לביטוח לאומי, קיימים מקרים רבים שבהם ניתן להגיש תביעה ישירה נגד המעסיק. לדברי עו"ד כהן, מדובר במצבים של רשלנות מצד המעסיק, כגון אי-מתן הדרכה מתאימה לעבודה מסוכנת, עבודה בגובה, הרמת משאות כבדים, או אי-אספקת ציוד מגן נדרש, לרבות ציוד מגן לעיניים או אטמי אוזניים. גם ציוד עבודה פגום, כמו סולם שנשבר או מכונה שגרמה לפציעה, עשוי להוות בסיס לתביעה.
עו"ד כהן מביא דוגמאות ממקרים שטיפל בהם: עובד שנדרש להשתמש במקדח שאינו מתאים לעבודה, אשר נשבר במהלך הקידוח וגרם לפגיעה בעין, עובד שקיבל הוראה לעבוד בקצב מהיר ומאומץ כדי לעמוד ביעדים, ונפצע כתוצאה מכך, וכן עובדים שנדרשו להרים מטופלים כבדי משקל ללא אמצעי עזר או סיוע, ונפגעו באופן קשה. "במקרים כאלה מדובר ברשלנות שמאפשרת תביעה ישירה נגד המעסיק", הוא מבהיר.
תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה
עו"ד כהן מתייחס גם למקרים שבהם תאונת דרכים מוכרת כתאונת עבודה. לדבריו, סעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע, כי כאשר ועדה סטטוטורית, כמו הביטוח הלאומי, קובעת נכות צמיתה - קביעה זו תחייב גם את חברת הביטוח בביטוח החובה. מצד אחד, מדובר בהליך מקוצר שאינו מצריך מינוי מומחים רפואיים נוספים. מצד שני, לא תמיד זהו המסלול המועדף. "יש מקרים שבהם אנו מעדיפים שמומחה שימנה בית המשפט יקבע את הנכות הרפואית, במיוחד כאשר קיים חשש שהוועדות הרפואיות נוטות לקבוע אחוזי נכות נמוכים", הוא מסביר.
בתי המשפט, מוסיף עו"ד כהן, הרחיבו לאורך השנים את ההגדרה של תאונת דרכים. לא מדובר רק בתאונות "קלאסיות", אלא גם בנפילות ממשאית במהלך ירידה או פריקת מטען, נפילה מרכב פרטי בעת יציאה ממנו, ואף פגיעה במהלך טיפול בתקלה או החלפת גלגל. במקרים כאלה ניתן למצות זכויות הן מול הביטוח הלאומי והן מול חברת הביטוח.
לעו"ד אזי נ. כהן באתר zap משפטי
לאתר של עו"ד אזי נ. כהן
הכתבה באדיבות ZAP משפטי
אל תמהרו לוותר על תביעה
רבים מהנפגעים נמנעים מהגשת תביעה מתוך מחשבה שהפגיעה קלה מדי. לדברי עו"ד כהן, זו טעות נפוצה. "קביעת הנכות הרפואית נעשית לפי ספר התקנות של הביטוח הלאומי, הכולל גם מגבלות שאינן מורגשות ביום-יום", הוא מסביר. גם קושי חלקי ביישור או בכיפוף של יד או רגל עשוי להקנות אחוזי נכות של 15%, שמשמעותם עשרות אלפי שקלים בביטוח הלאומי ואף מאות אלפי שקלים בתביעות אזרחיות.
לעניין משך ההליכים, מבהיר עו"ד כהן כי אמנם הליך משפטי מלא עשוי להימשך שנים, אך ברוב המקרים התמונה שונה. לאחר קביעת הנכות והגשת תחשיבי נזק, בית המשפט מציע לרוב פשרה, תוך שקלול הראיות וטענות הצדדים. "כאשר ההצעה סבירה, ניתן לסיים את התיק בתוך שישה עד שמונה חודשים, וזה הרוב המוחלט של התיקים בתחום", הוא מסכם.
עו"ד אזי נ' כהן הוא בעל משרד עורכי דין המתמחה בנזקי גוף, תאונות עבודה ותביעות נזיקין מורכבות, עם ניסיון רב בייצוג עובדים מול המוסד לביטוח לאומי, מעסיקים וחברות ביטוח. עו"ד כהן מלווה נפגעים משלב מיצוי הזכויות הראשוני ועד להשגת פיצוי מלא, תוך שילוב ידע משפטי מעמיק והיכרות מעשית עם ההתנהלות מול כלל הגורמים המעורבים.