מגילות ים המלח הן אולי הממצא הארכיאולוגי החשוב ביותר של המאה ה-20, אבל גם 70 שנה אחרי שנמצאו במערות קומראן, הן עדיין שומרות על סודות. אחד הסודות העקשניים ביותר היה כתב סתרים מוזר ובלתי קריא המכונה במחקר "Cryptic B".
כעת, חוקר מאוניברסיטת חרונינגן בהולנד, עמנואל אוליביירו, טוען שהצליח לפצח את הקוד. התוצאה חושפת טקסטים מקראיים מרתקים שנכתבו על ידי כת קומראן המסתורית (שהיו ככל הנראה האיסיים) לפני יותר מ-2,000 שנה.
במשך שנים, שני קטעי מגילה זעירים ופגומים (שמוספרו 4Q362 ו-4Q363) נחשבו ל"בלתי אפשריים לקריאה". הכתב שעליהם לא נראה כמו עברית, ארמית או יוונית. אוליביירו גילה שהפתרון פשוט משחשבו: מדובר בכתב צופן שבו כל סימן מוזר מחליף אות עברית רגילה באופן עקבי. ברגע שהבין את המפתח, הטקסט הקדום החל "לדבר".
אז מה כתוב שם?
בניגוד לציפיות לגלות סודות מיסטיים אפלים, הטקסטים המפעונחים חושפים תכנים מוכרים ואהובים מהמסורת היהודית, אך עם דגש על נושאים של "אחרית הימים", משפט אלוהי וביאת המשיח.
בין המילים שפוצחו בולט השם "ישראל", לצד אזכורים ל"יהודה", "יעקב" וכמובן "אלוהים". אחד הקטעים מזכיר את הביטוי "אוהלי יעקב", שמהדהד פסוקים מספר ירמיהו, וקטע אחר עוסק בנאמנות לקהילה העברית, ברוח ספר מלאכי. הטקסטים מבטיחים תקווה, התחדשות ושיקום של עם ישראל לאחר תקופת הדין.
עוד על מגילות ים המלח
ציידי אוצרות משתמשים במגילות ים המלח למצוא אוצר יהודי קדום בשווי מיליארד דולר - שאולי כבר נגנב
השלדים של קומראן נחשפים: מי באמת כתב את מגילות ים המלח?
למה לכתוב בצופן?
השאלה הגדולה היא: אם הטקסטים הם בסך הכל פסוקים ותפילות, למה לטרוח להצפין אותם? אוליביירו מציע תיאוריה מעניינת: הצופן לא נועד להסתיר מידע מאויבים (כמו צופן צבאי), אלא שימש כסמל סטטוס. הכתיבה באלפבית ייחודי ומוזר נועדה כנראה לסמן שהטקסט מיועד ל"עיניים בלבד" של האליטה המשכילה בכת קומראן - כהנים או סופרים מיומנים. זו הייתה דרך להפוך את הטקסט לקדוש ויוקרתי יותר.
הסיבה שלקח לחוקרים 70 שנה לפענח את "קריפטיק B" (בניגוד ל"קריפטיק A" שפוענח כבר ב-1955) לא הייתה רק הצופן עצמו, אלא המצב הפיזי של המגילות. מדובר בקרעי עור זעירים בגודל מילימטרים ספורים, סדוקים, מוכתמים ובלויים. הסופר המקורי כתב בכתב יד רשלני ולא עקבי, עם תיקונים ומחיקות, מה שהפך את עבודת הפיענוח לסיוט ארכיאולוגי - שסוף סוף נפתר.