מסעו של ראש הממשלה לפלורידה בשבוע שעבר הזכיר לי, כמובן על דרך ההיפוך, את נאומו בספטמבר שעבר במשרד האוצר. הוא קרא בו לישראל להפוך ל"סופר-ספרטה", ואמר כי לנוכח בידודה המדיני, יהיה עליה לאמץ יסודות של משק אוטרקי, כלומר משק שמספק את צרכיו בעצמו. לא כאן המקום לתאר את התגובות המבוהלות של הבורסה לדבריו, אלא לשאול: מה הייתה ספרטה? ומה הקשר בינה ובין נסיעתו לאמריקה?
ספרטה, עיר-מדינה ביוון העתיקה, נודעה באומץ חייליה ובאורח החיים הסגפני של אזרחיה. הודות לאלה, במשך מאות שנים היא התחרתה על הבכורה בעולם היווני עם אתונה (שזוהתה עם השכלה, אמנות וחיי רווחה), עד שנחלשה ודעכה. לא כל מה שמסופר על ספרטה מוכח. למשל, אין עדות חותכת שתינוקות שנחשבו חלשים, כלומר שלא יגדלו להיות חיילים טובים, הושלכו ממצוק. אך יש די מקורות היסטוריים כדי להבין את אופייה של החברה הספרטנית.
ספרטה העניקה עדיפות מוחלטת לכוח צבאי, ולשם כך נדרשו לכידות חברתית ונכונות להקרבה אישית, גם במחיר דיכוי הפרט וזכויותיו. בגיל שבע, כל בן הוצא מביתו לחינוך שיתופי שהתבסס על אימונים גופניים, הסתפקות במועט ודיבור מצומצם - תוך כדי כתיבה למדתי שדיבור לקוני, כלומר הכרחי ומינימלי, נגזר משם חבל הארץ "לקוניה", שבו שכנה ספרטה. ההכשרה נמשכה עד גיל עשרים, בגיל שלושים הפך הספרטני לאזרח מלא, ועד גיל שישים היה מחויב לשירות צבאי.
אורח החיים הסגפני היה אידיאל מחייב. נשים אמנם נהנו מחופש ומעמד חריגים לזמנן, כולל ניהול רכוש, אך גם הן חויבו בפשטות ובצניעות. האידיאל השוויוני כלל חלוקת קרקעות זהות לכל אזרח וחל איסור על רווח אישי או צבירת הון. כדי למנוע פיתויים מבחוץ, הונהג מטבע מברזל, לא מכסף או מזהב כנהוג בעולם העתיק. בפועל התקיים סחר מוגבל ועקיף, אך המגמה והאידיאל היו ברורים: לצמצם קשרים שעלולים לערער את המחויבות לספרטה ולאורח החיים שנהג בה. עד היום, בשפות רבות ובהן עברית, המילה "ספרטני" מתארת חינוך נוקשה או אורח חיים סגפני.
נסיעת ראש הממשלה הפגינה את ההפך. ביום ראשון שעבר הוא עלה על "כנף ציון" בדרכו לאמריקה. הצטרפו אליו רעייתו שרה ובנו יאיר. הוא שב ארצה ביום ששי, בלעדיהם. אפשר רק לנחש מה עלות שהותם בחו"ל למשלם המיסים, לאותו ציבור שהתבקש לאמץ את ספרטה כמודל. זאת בעוד יוקר המחיה, כולל צרכים בסיסיים כמו תחבורה ציבורית, עולה ועולה.
מי מאיתנו שמכיר נסיעות בתפקיד, מחוץ לעיר או מחוץ למדינה, יודע כיצד נראה סדר יום של אדם שנעדר מהמטה למספר ימים, במיוחד כאשר מקום העבודה נושא בהוצאות. ובכן, במהלך היעדרות של שישה ימי עבודה, ראש הממשלה נועד עם הנשיא דונלד טראמפ, נפגש עם מזכיר החוץ ומזכיר ההגנה, היה משהו עם יהודים ועם אוונגליסטים. ובל נשכח את השתתפותו בחגיגת הסילבסטר הראוותנית במאר-א-לאגו, אחוזת פאר ומועדון חברים לחוף האוקיינוס האטלנטי, בבעלות הנשיא.
מאות אורחים, בהם תורמים כבדים, אנשי תקשורת שמרנים ופוליטיקאים, וכן מי ששילמו 1,450 דולר, נכחו במה שהמקומון של אי העשירים פאלם ביץ' הגדיר "האירוע החברתי המרכזי של השנה". רשימת האורחים לא פורסמה, אך אם תשאלו בינה מלאכותית מי היו הבולטים שבהם, היא תציין בראשם את ראש ממשלת ספרטה. אופס! סליחה - את ראש ממשלת ישראל ואת רעייתו.
הכותבת היא שגרירה בדימוס