המידע שהציג אגף המודיעין בפיקודו של האלוף שלומי בינדר לשר הביטחון ישראל כ"ץ בראשית שנת 2025, היה מספיק מוצק כדי לקבוע שהאיראנים חצו סף שממנו ישראל לא יכולה להתעלם, ויש להיערך לפעולה צבאית.
לפי הטלגרף הבריטי, אחת הידיעות המודיעיניות כללו מידע על מספר בכירים במשמרות המהפכה שדוחקים במנהיג העליון עלי ח'אמנאי לבטל את פסק ההלכה שהוציא נגד פיתוח נשק גרעיני. הידיעה הזו הצטרפה להערכות באמ"ן כי התקבלה במשטר האייתולות החלטה בסוף שנת 2024 להאיץ את תוכנית הנשק הגרעיני. באותם ימים פרסמה הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית כי איראן האיצה את קצב העשרת האורניום ושיש ברשותה חומר מספק להרכבת נשק גרעיני.
ככל שנקף הזמן התקבל מידע מודיעיני נוסף, וכ"ץ הנחה את צמרת מערכת הביטחון לבחון את כל האופציות לתקיפה. בדיונים הראשונים הועלתה האפשרות לפנות לאמריקאים שיסייעו בתדלוק מטוסי הקרב, מאחר שהמבצע נגד איראן יחייב מספר גדול מאוד של גיחות מטוסי קרב. אך כבר אז דנו בתרחישים השונים, כולל באפשרות שארצות הברית תהסס להצטרף למערכה בשלב כל כך ראשוני ומבלי שהובטח ההישג הצבאי, ולכן יש לשמור את הפנייה לבית הלבן בבקשה לסיוע לשלב בו יידרשו בצה"ל פצצות חודרות על מנת לתקוף את מתקני הגרעין שנחפרו עמוק מתחת להרים.
כדי לבחון את איכות הזרוע הארוכה של חיל האוויר, התקיימו מספר דיונים בפני הדרג המדיני בהובלה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שכללו נציגות טכנית בכירה של חיל האוויר כדי לשקף את מצב המתדלקים הישנים. קצין טכני בכיר שאחראי על תחזוקת מטוסי התדלוק ומכיר את איכות הביצוע שיקף את הנתונים, ולאחר מכן הציג תת-אלוף עומר טישלר, מפקד חיל האוויר הבא, את התהליכים להעלאת רמת הכשירות של המתדלקים לקראת סבבי תקיפות והשתלטות על המרחב האווירי האיראני.
גורם שנכח בחדר הדיונים אמר לוואלה: "טישלר ירד לרזולוציות מאוד מקצועיות וקטנות ונטע ביטחון בראש הממשלה ובשר הביטחון שזה אפשרי... הוא אמר בביטחון: 'נעמוד ביעדים!'"
הדרג המדיני נתן "אור ירוק" ותכנון מבצע "עם כלביא" עלה שלב. אך כבר אז, בשלבים המוקדמים, היה ברור לכ"ץ כי שטח המדינה הקטן, הגבולות הארוכים והיקף כוח האדם המוגבל שעומד לרשות צה"ל, מצריך להיערך אחרת, ויש להשקיע בחלל בתחום ההגנה על ישראל ובסיוע בתקיפת יעדים שונים במזרח התיכון.
בדיונים שהתקיימו בין נתניהו לכ"ץ, העלה האחרון את חשיבות הפעילות בחלל, ובהתאם את הצורך להגדיל את תקציב הביטחון בתחום, לצד ההובלה של נתניהו את תחום הבינה המלאכותית. בראייתו של כ"ץ, השילוב ביניהם יוביל לעליונות על האויבים, ולכן הנחה את משרד הביטחון להרחיב את מנהלת החלל ולקבוע יעד יומרני: להיות בין שלוש מעצמות החלל בעולם בתחום הצבאי.
כ"ץ הגדיר את התהליך כ"מלחמת הכוכבים תוצרת כחול לבן" והבהיר כי בראייתו תוך חמש שנים משרד הביטחון, התעשיות הביטחוניות וצה"ל יידרשו להציג יכולות מעשיות כדי לבסס עליונות ראשונית כדי להרתיע את האויבים. כאמור, התקציב האסטרונומי שנקבע על ידי הממשלה לצורכי הביטחון הכללי לשנים הבאות נאמד בכ-350 מיליארד שקלים.
כשכ"ץ החל לקדם דיונים בנושא והתעקש על לוחות זמנים תוך הגדלת מנהלת החלל במשרד הביטחון, החלו כיפופי ידיים בין אמ"ן לחיל האוויר, כולל מעורבות של אגף התקשוב בהובלת הפרויקטים עתירי המשאבים ומיטב המוחות. כ"ץ, מנכ"ל משרד הביטחון והרמטכ"ל אייל זמיר טרם הכריעו בסוגיה והיא עדיין נדונה בין הצדדים.
גורם ביטחוני שהיה בקיא בפרטי ההכנות של מבצע "עם כלביא" אמר כי מיותר לציין שברגע שהממשל האמריקאי, שעודכן בכל הפרטים ועקב בעצמו אחר הביצועים של חיל האוויר ואמ"ן באיראן, הבין שהוא מצטרף בתקיפות אתרי הגרעין למבצע מוצלח, ולכן הביע הסכמה לסייע בתקיפות באמצעות פצצות חודרות בונקרים עם מספר תנאים. "ועדיין, הגם שהמבצע הציג יכולות מעצמתיות בזכות מודיעין מדויק וביצוע מעולה, היה ברור לכולם שישראל מגרדת את היכולות המבצעיות במציאות וצריכה יכולות מסוג אחר כמו התעצמות בחלל", אמר הגורם.
ברקע החזון של כ"ץ, בין חיל האוויר לאגף המודיעין מתנהל מאחורי הקלעים מאבק על השליטה בחלל. "למרות טיעונים מעניינים שהעלה ראש אמ"ן שלומי בינדר לגבי הפעילות בחלל, כמו שזה נראה כרגע הנטייה של הרמטכ"ל היא להעביר את כל התהליך בחלל לאחריות חיל האוויר", אמר קצין בכיר בצה"ל.
עיניים לא רק על המזרח התיכון
עוד אמר הקצין הבכיר כי האחריות תוטל על תת-אלוף טישלר שסומן במערכת הביטחון כקצין בעל תפיסה אסטרטגית רחבה המשלבת הבנה טכנולוגית עמוקה, והוכיח שוב מדוע נבחר להוביל את החיל בעידן האיומים הרב-זירתיים, ובין היתר להתייחס לחלל כזירת לחימה. ניתן להעריך כי אחת המשימות העיקריות שיוטלו על תת-אלוף טישלר היא להדביק את הפער הטכנולוגי והמבצעי מול מעצמות חלל ולייצר פער מבצעי מול איראן שמשקיעה בתחום החלל ומסתייעת בחברות אזרחיות. תת-אלוף טישלר יידרש לבנות ולפתח מערך חדשני שלא רק רואה את המזרח התיכון, אלא, ערוך ומוכן לאתגרים טכנולוגיים מורכבים ועתידיים בזירת החלל, ובמקביל להגן על שמי המדינה מלל איומים רחוקים.
"באמ"ן טוענים שהחלל הוא קודם כל מלאכת מודיעין, וניתוקו מהאגף יפגע ביכולת להתיך מידע בזמן אמת, להגן על ישראל כולל בלוחות זמנים קצרים, ויעבור זמן עד שהחלל יהיה זירת לחימה בפני עצמה, לכן נכון מקצועית לשלב בין התהליכים בשליטת אמ"ן", אמר קצין בכיר בפורום סגור.
מנגד, בחיל האוויר מתעקשים להשאיר את האחריות לפרויקטים החדשים עתירי המשאבים בחלל בידיהם ובהובלתם. לדברי קצין בכיר בחיל האוויר בפורום סגור, "מי שטס ברום גבוה, צריך לשלוט גם במה שמעליו. התהליכים העתידיים בחלל ישתלבו עם פעילות עכשווית של חיל האוויר כמו יירוט איומים מחוץ לאטמוספירה…".
בנוסף אמר גורם בכיר בחיל האוויר: "זירת החלל מצויה בתהליך התפתחות משמעותי, וצה"ל משקיע בה משאבים ותשומת לב נרחבת. קיימת הסכמה רחבה בדבר הצורך בגוף אחד שירכז את כלל המרכיבים בזירה, מתוך ראייה מערכתית כוללת. יש חשיבות רבה לכך שהאחריות לריכוז הפעילות תוטל על חיל האוויר, כזרוע המרכזית הפועלת בזירה וכמי שמובילה את המאמץ המבצעי אל מול המעגל השלישי. שיתוף הפעולה בין כלל הגופים הדוק ויעיל, והדיונים, הוויכוחים והדילמות מתנהלים באופן מקצועי וענייני".
הרעיונות שמונבטים כבר תקופה במשרד הביטחון והוויכוח הפנים-צה"לי אינם מתנהלים בחלל ריק. במרץ 2025, בנאום דרמטי בכנס הלוחמה של חיל האוויר האמריקאי בפני בכירי הפיקוד והתעשיות הביטחוניות האמריקאיות, סיפק רא"ל צ'אנס ב. סלצמן, מפקד כוחות החלל של צבא ארה"ב, את הבסיס האידיאולוגי למהפכת החלל והקרקע לוויכוחים ולעימותים איך נכון לעשות את זה. כאמור, תחת סלצמן משרתים כעשרת אלפים לובשי מדים.
העתיד: קרבות בין לוויינים בחלל
סלצמן הכריז כי מרחב החלל סיים את תפקידו כ"מערך תומך" בפעילות הצבאית הקרקעית, והפך ל"זירת לחימה פעילה" תוך כדי שהוא מדבר על כוח אקטיבי בחלל שחלק ממטרותיו יהיה לשבש ואף להשמיד נכסים ופעילות של אויב בחלל. בדבריו מתח קו ברור בין הפעילות האזרחית בחלל, מלאכת איסוף מודיעין, תקשורת ופעילות ספקטרום, ללחימה לשם הגנה והתקפה.
לדבריו של סלצמן יש עוד שתי נקודות במבט לעתיד. הראשונה והקריטית היא שעליונות בחלל היא "תנאי קיומי" בדומה לכוח האווירי, הימי והקרקעי, וכבר לא מדובר כ"בונוס" במלחמה ובשגרה, ובהמשך היא תהווה עמוד שדרה של יכולת לנצח מלחמה מודרנית.
הנקודה השנייה בראייתו של סלצמן מחייבת שינוי מבנה ללוחמה, מה שלמעשה מנסים להסביר קצינים באמ"ן, לפיה העתיד דורש איחוד של מודיעין, סייבר, רכש ותפעול תחת מפקד משימה אחד. כל זאת כדי להגיב לאיומים בזמן אמת ולא דרך בירוקרטיה איטית ומסורבלת. בעתיד הרחוק, לפי סלצמן, יתנהלו קרבות של ממש בין לוויינים בחלל, אותה הוא הגדיר כ"לוחמה מסלולית", תוך הנחת עבודה שיש גורמים בחלל שיפעלו להשמיד את היכולות שלך.
דבריו של סלצמן מחזקים את הגישה הישראלית המתהווה להכשיר "לוחמי חלל", אך כדי לא להישאר מאחור על מערכת הביטחון והתעשיות הביטחוניות לרוץ קדימה, וכדי למנוע עיכובים סיפר שהקים מפקדה משימתית אינטגרטיבית. סלצמן דיבר גם בחודש נובמבר האחרון במכון הדסון האמריקאי על הדחיפות והזמן היקר לעמוד באתגרי החלל.
השיח הפעיל בנושא החלל במשרד הביטחון בפרט ובתעשיית החלל העולמית מייצר רעיונות וגישות לארכיטקטורה, פיתוח וייצור לוויינים. גורמים בתעשיית החלל הישראלית מלאי התלהבות, למשל מחברת ICEYE מפינלנד שהוקמה רק בשנת 2014 על ידי רפאל מוצ'בסקי ופקה לאורילה והפכה להיות לאחת החברות הכי צומחות והמבטיחות בתחום החלל החדש שהציפיות ממנו גבוהות מאוד.
החברה הפינית מתמחה בייצור ותפעול של מיקרו-לווייני SAR. בשונה מלוויינים אופטיים שזקוקים לאור יום ולשמיים נקיים, לווייני ה-SAR של ICEYE במשקל של פחות מ 100 ק"ג יכולים "לראות" דרך עננים, עשן, אובך ובחשכה מוחלטת, תוך שהם מספקים תמונות ברזולוציה גבוהה. בשונה מלווייני הענק ישראל במשקל טונות. גורמים נוספים בתעשיות הביטחוניות טוענים כי הדיוק של לוויין ישראלי כבד עדיין עולה בעשרות מונים על זה של המיקרו-לוויינים, וכי במזרח התיכון אין מקום לטעויות ברזולוציה כפי שהוכח במבצע "עם כלביא" ובתקיפות נגד הח'ותים.
להקות של עשרות לוויינים
בזכות הגודל והמחיר הנמוך יחסית, הם מפעילים להקות של עשרות לוויינים. המשמעות היא חליפה מהירה בתדירות גבוהה מאוד על פני אותה נקודה על כדור הארץ, מה שמייצר על פניו מודיעין בזמן אמת. בשנת 2024 הכריזה על שיתוף פעולה עם Rheinmetall, ענקית הביטחון הגרמנית, לפרויקטים עבור הצבא הגרמני. לדברי גורמים בתעשיית החלל הישראלית, חברות קטנות וצומחות כמו ICEYE מוכנות ליטול סיכונים טכנולוגיים, כולל עדכוני תוכנה וחומרה בתדירות גבוהה, ומבחינת שרידות הפלת לוויין ענק אחד היא קריטית, בעוד שפגיעה בלוויין בודד מתוך להקה כמעט אינה מורגשת. כמו כן, מה שגורם לפריחה נוספת ולחוזים גדולים כמו באוקראינה, פולין והולנד היא המלחמה עם רוסיה ואלו שעתידות לפרוץ בטווח הזמן הנראה לעין.
ברקע ההתפתחות של תעשיית החלל העולמית מדברים גורמים בתעשייה הביטחונית הישראלית כי נכון לשקול לקדם תחרות ישראלית בתחום החלל באמצעות שיתופי פעולה עם חברות קטנות מתחום החלל ולשלב חדשנות ונועזות. ברקע חשש שמדינות כמו מדינות המפרץ רוכשות באמצעות סכומי עתק טכנולוגיות "New Space" מהירה מהמערב, סוגרות את הפער במובנים מסוימים ביכולת הניטור הרציף. אחד הגורמים הבכירים בתעשייה אמר לוואלה כי "משרד הביטחון וצה"ל חייבים "להפריט" את המחשבה ולאפשר לסטארט-אפים ישראליים להיכנס למגרש של החברות הגדולות".