ארבעה ראשי רשויות באצבע הגליל התכנסו הבוקר (חמישי) בעיריית קריית שמונה ודרשו מהממשלה לקדם באופן מיידי החלטת ממשלה לשיקום העיר ולפיתוח הצפון. במפגש השתתפו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן, ראש מועצת מטולה דוד אזולאי, ראש המועצה האזורית הגליל העליון אסף לנגלבן וראש מועצת מבואות החרמון בני בן-מובחר.
ראשי הרשויות תקפו את משרדי הממשלה על מה שכינו "גרירת רגליים" והתנהלות פוליטית שמונעת טיפול אמיתי באזור. "ממשלת ישראל לא משקמת את הצפון, נקודה", אמר אזולאי, והזהיר כי במידה שלא יתקבלו החלטות מעשיות, הרשויות צפויות לעבור "לשלבים מיליטנטיים יותר".
שטרן הצהיר כי הגיע הזמן לשנות גישה ולפעול לשיקום כולל של העיר. "המלחמה והפינוי לימדו אותנו שאפשר וחייבים אחרת. קריית שמונה מפסיקה לחכות ומתחילה לדרוש", אמר. לדבריו, ראשי הרשויות מאוחדים בדרישה אחת - קידום "חוק קריית שמונה" והבטחת תוכנית מקיפה לשיקום העיר.
הצפון מתאחד סביב קריית שמונה
בין הדרישות שהוצגו בישיבה עלתה כי יש לקיים החלטת ממשלה ייעודית לפיתוח קריית שמונה, פיצויים ותמריצים לתושבים, הנשמה לעסקים בעיר, וקידום פרויקטים תקועים בתחום התיירות, ההיי-טק והבריאות. ראשי הרשויות הזכירו כי בעבר סיפקה המדינה הקלות דומות לעיר בעתות חירום, וקראו לשוב ולנהוג כך גם כעת.
"אין חיזוק לצפון בלי קריית שמונה חזקה", אמר שטרן. גם ראשי הרשויות האחרים הדגישו את חשיבות שיתוף הפעולה בין היישובים ואת הצורך בהחלטה כוללת ולא בסדרה של מהלכים נקודתיים. "אנחנו מאוחדים לחלוטין סביב קריית שמונה," סיכם לנגלבן, "ומצפים מהממשלה לעבור מהבטחות למעשים."
קריית שמונה זכאית לנשק
באיחור של יותר משנתיים מאז פרוץ המלחמה ופינוי העיר, הגיע ביום ראשון האחרון השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לקריית שמונה כדי לבשר על מה שהיה אמור להיות מובן מאליו: העיר כולה הופכת ל"זכאית לנשק".
עד היום, באופן תמוה, רק רחובות המוגדרים כ"עוטפי עיר" זכו להכרה כזו. מדובר במצב אבסורדי, בעיר שרוחבה הכולל אינו עולה על קילומטר אחד, מה שיצר הבחנה מלאכותית וחסרת היגיון ביטחוני בין רחוב למשנהו בתוך אותה שכונה.
השר בן גביר הצהיר בפתח ישיבת הסיעה כי הוא "חייל של ראש העיר" בכל הנוגע להחלטות ממשלה ייעודיות, והזכיר את תקציבי העתק שהעביר השר וסרלאוף. עם זאת, קשה להתעלם מהעובדה שהבשורה "הדרמטית" על זכאות לנשק מגיעה רק לאחר שמרבית העיר כבר פונתה מיושביה, ודווקא כשערים רחוקות מהחזית כבר נהנות מהזכות הזו מזה זמן רב.