בקבוק זכוכית, אגרופים - וקללות: אמנים ישראלים הותקפו בברצלונה

אמני ציורי הקיר הישראלים הודיה ודודי שובל טסו בשבוע שעבר לברצלונה במטרה מוצהרת להשאיר חותם על ציורי קיר אנטישמיים, אנטי ציוניים ואנטי ישראליים, במקומות בולטים בעיר שעד לא מזמן נחשבה ליעד נחשק לתייר הישראלי.

אלא שתוך כדי עבודתם המון החל להתגודד סביבם, הם הותקפו בנאצות שהסלימו לאלימות פיזית קשה. כשנכנסו לרכב, בקבוק זכוכית הוטח בראשו של הצלם שלהם - ואלה נאלצו לסגת ונחלצו בעור שיניהם.

"באנו להיכנס לרכב ופשוט דפקו לו בקבוק זכוכית בראש", תיאר שובל. "היו קצת מכות, כמה אגרופים וכמה בעיטות. הם רצו להגיע לבנות שהיו איתנו, להתעמת איתן פנים אל פנים ולפגוע בהן. אחד מהם בא לתקוף את אשתי, אז החזיקה את הספריי צבע ואיימה לרסס לתוך העיניים של מי שהתקיף את הצלם, שהיה מאוד נחוש ומשך אותו החוצה. האנשים שם לפי מה שהבנתי היו מהגרים טורקים. המשטרה הגיעה תוך דקה, וישר אחרי זה יצאנו".

המקומיים כיסו את הציור של הזוג שובל תוך זמן קצר, ועל פי הדיווחים גם צבעו את הקיר בשחור. אבל השנאה לא חדלה גם כשהודיה ודודי חזרו למלון, וארצה וכעת הם ממשיכים לספוג שנאה גם ברשת.
הפרויקט היזום נולד מפעילות דומה שלהם לפני כחודשיים, שהחלה ספונטנית, באמסטרדם.עכשיו המשיכו לברצלונה לשם זומנו על ידי קהילה מקומית שלא נשארה חייבת והודתה ברשתות החברתית.

"תודה לך על אמנות הרחוב הנועזת והיפה שלך שנלחמת בשנאה בצבע, באמת, ובגאווה בלתי מתנצלת. הפיכת וונדליזם אנטישמי למסרים פרו ישראליים חזקים, דרך מחוות מרגשות וציורי קיר עוצמתיים שניצבים מול עלית האנטישמיות - העבודות שלך מעוררות השראה ומזכירות לעולם לבחור באור על פני החושך", הודתה הקהילה.

דודי שובל אמר לוואלה שהוא משתמש באמנות רחוב ככלי אקטיבי ולוחמני למאבק בהסברה הפלסטינית ובאנטישמיות. "המרחב הציבורי באירופה הוא בפירוש זירת קרב על הנרטיב הישראלי", הוא אומר, "ברצלונה מכוסה בכתובות 'רצח עם' נגדנו, ומנגד כתובות פרו פלסטיניות כמו 'תחי פלסטין' ו'מהנהר ועד לים'. בחרנו בכוונה בקיר הגדול ביותר של התעמולה הפלסטינית, שעליו נכתבו סיסמאות כמו 'מהנהר ועד לים', במטרה לכסות ולהרוס אותו. צריך להראות שיש לנו נוכחות ויש לנו קול. הפקרת המרחב הציבורי לידי הגרפיטי והסטיקרים הפלסטיניים גורמת לחלחול ולהתרחבות האנטישמיות, שכן אנשים ללא דעה מגובשת המושפעים מהנרטיב הדומיננטי ברחוב מתחילים להאמין לו. פעילותו נועדה לקרוא תיגר על הדומיננטיות הזו ולא לאפשר לצד השני לצייר ללא תגובה".

כשהגיעו האמנים לברצלונה, הודהמו לגלות כי העיר המתויירת והאהובה על הישראלים הפכה לזירת פרופגנדה אנטישמית: "הגענו וראינו ציורים פלסטינים ציורים נגד ביבי ודבר ראשון עצרנו והפכנו - את ביבי למלך עם כתר. אני לא מסתיר שאני תומך של ביבי ואני אוהב את ביבי. כן, ביבי מלך. אני לא מתרכז בזה שהוא זה שהביא אותנו למלחמה, אני מתרכז בזה שהוא זה שהוציא אותנו ממנה והשמיד את האויבים שלנו", טען.

"זה מה שמניע אותי לדבר כזה באופן אישי", המשיך. "היה שם ציור של ביבי מוצג כפושע מלחמה עם דם על הפנים, מוצג כמו שטן כזה, אז מחקנו את הדם, ציירתי לו כתר, שיניתי את הכיתוב וככה הכתרתי אותו למלך בברצלונה. זה היה לי חשוב גם אם זה החזיק פחות מיממה, אולי רק כמה שעות. קיבלתי על זה הרבה שנאה. מבחינתי זה רק מוכיח כמה זה חשוב".

שובל מצייר סמלים מובהקים כמו המנורה ומגן דוד, לדבריו, כדי להשיב את הסמלים היהודים לרחובות שמאופיינים עכשיו בצלבי קרס וכתובות שטנה. המאבק אינו מסתכם רק בקיר הפיזי. הוא מפיץ את הסרטונים וה"רילס" בחשבון האינסטגרם שלו כדי להפוך את המעשה המקומי לכלי הסברה רחב יותר ברשתות החברתיות.

לגיחה בברצלונה, יצא מלווה בצוות צילום של ארגון "רגע של חוכמה", שתיעד את פעולותיו. שובל,עוסק בציורי קיר באופן מקצועי מזה כ-20 שנה ובשנים האחרונות בעיקר עבור מוסדות ועיריות, רותם את הכלים האמנותיים המקצועיים שלו למה שהוא מגדיר כ"שליחות". למרות שהוא מעדיף ליצור ולא להרוס. זה לא כמו "מלחמות הגרפיטי" שהכיר בצעירותו בתל אביב. הוא מרגיש שבמציאות הנוכחית "אי אפשר לשתוק" ושמדובר בצעד הכרחי מול המשטמה ברחובות.

"ניתן לדמות את הגרפיטי האנטי-ישראלי לרעש לבן מטעה. הוא ממלא את חלל הרחוב בעוצמה כה גבוהה ובתדירות כה רבה, עד שמי שצועד בו מתחיל להאמין שזהו הצליל היחיד הקיים, אלא אם כן מישהו כמונו ישמיע מנגינה אחרת".

"אני אמן. אני ביום יום יוצר, אני מעדיף ליצור. זה פתאום החזיר אותי להתנהג כאילו אני בן 16 כמו פעם במלחמות גרפיטי שהיו לי בתל אביב. אני מודה שבפנים קצת חורה לי על המעשה שעשיתי שמה. הקטע של להרוס קיר - אני לא גאה בזה. אני לא מתנהג ככה בדרך כלל. אבל הם הוציאו בי רגשות אחרים שם, אין מה לעשות והייתי חייב. באנו להילחם באנטישמיות. אין ברירה. אי אפשר לשתוק", הבהיר.