חיילים ששירתו במלחמת חרבות ברזל ושמו קץ לחייהם, יקבלו מעמד מיוחד גם שנתיים לאחר תום שירותם - כך קבע היום (שלישי) צה"ל. בוועדה שבראשה עמד האלוף במילואים מוטי אלמוז, לשעבר ראש אגף כוח אדם בצה"ל, נקבע כי ההכרה אינה מוגבלת ללוחמים בלבד, והיא תחול גם על חיילים שאינם קרביים ומכלל האוכלוסיות. ההכרה הצה"לית תנתן לאחר בחינת הקשר הנסיבתי בין השירות הצבאי לסיום חייהם.
עם הפנייה לצה"ל לצורך הכרה לאזרח שסיים את שירותו, יגיעו דיווחים מגורמים שונים: מפקדים, בני משפחה, המשטרה או התקשורת שיסייעו בקבלת ההכרה. בפועל, צה"ל נדרש עד כה לגבש מענה תוך כדי תנועה, שכן לא היה לכך עיגון מסודר בנהלים או בפקודות הצבא.
ליווי ומעטפת מלאה
לאחר בחינת הוועדה, במקרים בהם ימצא כי נסיבות המקרה האובדני עשויות להיות קשורות לשירות הצבאי, יקבלו בני המשפחה ליווי וקשר עם נציג צה"ל לאורך כל תהליך ההכרה במשרד הביטחון, כולל מתן תמיכה והכוונה לצורך פנייה והגשת בקשה להכרה במשרד הביטחון.
במקרים שבהם יימצא שנסיבות הפטירה הינן בהתאם לקבוע בחוק, המשפחה תקבל מעטפת בהתאם צבאית ותהיה מלווה על ידי משרד הביטחון לאורך השנים.
עיקרי הממצאים, התמקדו במתן מענה ייעודי למשפחות. במקרים בהם ימצא כי נסיבות המוות עשויות להיות קשורות לשירות הצבאי, צה"ל יפנה באופן יזום למשפחות הזכאיות על מנת לספק את המענה הייעודי. המענה יכלול ליווי ותמיכה למשפחת המנוח, לצד הבעת הוקרה על שירותו ותרומתו. זאת, לצד שימור המעמד של "חלל צה"ל" כמעמד ייחודי.
הזכאות למענה תיבחן על-ידי ראש אגף כוח האדם, בהתבסס על המלצת ועדה ייעודית שתתכנס בסמוך למותו של אזרח שאיבד את חייו בנסיבות החשודות כאובדנות הקשורה לשירותו הצבאי.
סוגייה רגישה ומורכבת - אך בלתי ניתנת להתעלמות
לאחר שעלו בעבר טענות כי אין מענה מספק לאזרחים במקרים מסוג זה, במשרד הביטחון נועד המתווה לגשר על הפער - באמצעות ליווי צה"לי שיסביר למשפחות כיצד לפנות להכרה ומהם שלבי הטיפול. כל זאת תוך המשך חיבוק וליווי של המשפחה.
בשורה התחתונה, הוועדה קובעת עיקרון חדש: לקיחת אחריות על אזרחים ששירתו בצה"ל, גם לאחר סיום שירותם ובפרק זמן של עד שנתיים. אם יוכח קשר בין השירות לבין מקרי האובדנות, צה"ל ומערכת הביטחון ימשיכו קדימה ויישאו באחריות - סוגיה רגישה ומורכבת, אך כזו שהוגדרה כבלתי ניתנת להתעלמות.