העמידה על הדשא הירוק, תחת שימשיות החוף של מר־א־לאגו - אחוזתו הפרטית של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ - הייתה כמעט אנטיתזה מוחלטת לנושאים שעליהם דנו טראמפ וראש הממשלה בנימין נתניהו.
איראן, עזה, לבנון וחיזבאללה, סוריה וחמאס - כל אלה רחוקים כרחוק מזרח ממערב מהאווירה הקיצית הפסטורלית של פלורידה. ובכל זאת, דווקא התנאים הנינוחים הללו אפשרו לטראמפ להגיע רגוע, פתוח ונדיב מן הרגיל.
בשתי מסיבות עיתונאים מאולתרות, טראמפ ענה כמעט על כל שאלה, ואפשר לעיתונאים - ובמיוחד לישראלים שבהם - לשאול שאלות ברמת פירוט ועומק שכבר זמן רב אינם זוכים להן מול ראש הממשלה שלהם עצמם. "הפגישה הייתה מעל ומעבר לציפיות", סיכמו גורמים בפמליה הישראלית, וכל מי שצפה בשידור החי או נכח במקום יכול היה להבין מדוע.
טראמפ הרעיף על נתניהו שבחים יוצאי דופן, עד כדי מבוכה נראית לעין של ראש הממשלה. הוא חזר ואמר שישראל הייתה "מושמדת" אלמלא הנהגתו של נתניהו, וכי בזמן מלחמה נדרש מנהיג חזק - לא חלש. דברים דומים אמר טראמפ גם בנאומו בכנסת, אך הפעם הוא הרחיב עד סומק.
אחד המסרים החדים ביותר נגע לאיראן. לשאלת וואלה, השיב טראמפ פעמיים באופן שאינו משתמע לשתי פנים. "אם הם ימשיכו עם הטילים הבליסטיים - כן", אמר. ובהמשך הוסיף: "ואם הם ימשיכו עם הגרעין - מיד. מהר". מדובר באור ירוק עקרוני לפעולה ישראלית, בכפוף להצגת נתונים והוכחות, אך כזה שנאמר בפומבי, מול מצלמות, וללא הסתייגויות משמעותיות.
גם הסוגיה הסורית עלתה. טראמפ הודה כי נשיא סוריה "בוודאי לא נער מקהלה", ותיאר אותו כ־"tough cookie". עם זאת, הוא הביע ביטחון ביכולתו של נתניהו לנהל את המצב. "אני מאמין שראש ממשלת ישראל והנשיא הסורי יסתדרו ביניהם. ואם צריך - אני אדאג שהם יסתדרו", אמר הנשיא האמריקני.
מחכים לבואו של שלב ב'
טראמפ ונתניהו הציגו הסכמה עקרונית שלפיה עשרות מדינות ייקחו חלק בפירוק חמאס מנשקו, כך שישראל לא תידרש לעשות זאת לבדה. טראמפ אף דיבר על נכונות של כ־59 מדינות להשתתף במהלך. כעת, במצב הדברים הנוכחי אפשר להגיד בלשון המעטה כי על אף ה"נכונות", אותה ציין הנשיא האמריקני, ניתן להגיד שאף אחת מאותן המדינות ששות לעשות זאת בעצמן.
אלא שבפועל, נכון לעכשיו, אין מדינות שנרתמות באופן מיידי לכוח ייצוב בינלאומי, ולכן וושינגטון טרם מכריזה על המהלך. לפי טראמפ, התהליך אמור להתחיל בהכרזה על מועצת שלום, ולאחר מכן על ממשלה פלסטינית טכנוקרטית.
טראמפ הדגיש כי הרשות הפלסטינית, אם תרצה למלא תפקיד בעזה, תידרש לרפורמות עמוקות: "אמרתי זאת בצורה ברורה - שינוי ביחס לישראל, שינוי במערכת החינוך, והפסקת התשלומים למחבלים עם דם על הידיים, ולמי שתכננו וביצעו פיגועים".
בעוד שבישראל מחכים לחזרתו של החלל החטוף רני גואילי, במאר א-לאגו התחושות הן שהחזרתו מרצועת עזה היא אינה עוד תנאי להתקדמות בשלב ב' כחלק מהסכם טרמאפ, זאת על אף הצטרפותם של הוריו לנסיעת ראש הממשלה לפלורידה.
אור ירוק מול איראן ומתיחות מול ארדואן
אך לצד ההסכמות, חשוב להסתכל על נקודות החיכוך. טראמפ נשאל על נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, ועל דבריו בעבר שבהם כינה את ישראל נאצית ואת נתניהו היטלר. תשובתו הייתה חד־משמעית: "הוא חבר שלי. אני מכבד אותו, וגם ביבי מכבד אותו. לא תהיה ביניהם בעיה".
טראמפ אף הרחיב: "ראיתם אותי עושה דברים עם טורקיה שאחרים לא עשו. הוא עשה עבודה פנטסטית, עבודה נהדרת". בהמשך אישר כי ארצות הברית שוקלת למכור לטורקיה מטוסי F-35 אבל הרגיע: "אנחנו חושבים על זה. אל תדאגו - הם לעולם לא ישתמשו בזה נגדכם".
בירושלים, האמירות הללו מעוררות אי־נוחות. נתניהו אולי מכיר בעוצמתו האזורית של ארדואן, אך מי שכינה אותו בעבר היטלר - ספק אם זוכה לכבוד מצדו. חידוש מכירת מטוסי החמקן לטורקיה נתפס כמהלך רגיש במיוחד.
גם יהודה ושומרון עלתה לדיון. טראמפ הודה בפומבי כי קיימים פערים: "דיברנו על הגדה המערבית. לא הייתי אומר שאנחנו מסכימים במאה אחוז". עם זאת, הוסיף: "אנחנו נגיע להסכמות. הוא יעשה את הדבר הנכון - אני מכיר אותו".
הפגישה במר־א־לאגו הייתה חמה, נדיבה ומלאת מחמאות - אולי אחת הידידותיות ביותר שידעו שני המנהיגים. נתניהו קיבל רוח גבית מדינית משמעותית: אמון אישי עמוק, אור ירוק עקרוני מול איראן, וגיבוי פומבי בזמן מלחמה.
אך מתחת לפני השטח נותרו שאלות כבדות משקל: חוסר בהירות לגבי היום שאחרי בעזה, פערים ביהודה ושומרון, ונכונות אמריקנית להמשיך ולחזק את טורקיה - גם במחיר אי־נוחות ישראלית. הכימיה ברורה, אך אין כאן צ'ק פתוח. ההכרעות הקשות עוד לפני השניים.