הוא הגיע למשרד עם תמונה בטלפון. "זה הבן שלי", הוא אמר בקול שבור. "פעם הוא היה רץ אליי כשהייתי מגיע לאסוף אותו. היום הוא לא עונה לטלפון. אומר שהוא שונא אותי. בן תשע, ופתאום הוא שונא אותי".
עצרתי אותו: "הוא לא שונא אותך. מישהו לימד אותו לשנוא אותך".
זה ניכור הורי, והוא המגפה השקטה של בתי המשפט למשפחה.
מה זה בעצם ניכור הורי?
ניכור הורי הוא תהליך שבו ילד מתרחק מהורה אוהב ומעורב, לא בגלל משהו שההורה עשה, אלא בגלל השפעה שיטתית של ההורה השני. זו לא סתם מערכת יחסים מתוחה. זו מניפולציה מכוונת - לפעמים מודעת, לפעמים תת-מודעת - שהופכת הורה טוב לאויב בעיני ילדיו.
התוצאה? ילד שמסרב לראות הורה, שמדבר עליו בשנאה, שאינו יכול להסביר מדוע - כי הסיבות שהוא נותן הן שטחיות, סתמיות, או פשוט לא הגיוניות.
סיפור ראשון: האבא שהפך ל"מפלצת"
דני, מהנדס בן 42, היה אבא מסור. אחרי הגירושים הוא המשיך לקחת את הילדים בכל סופ"ש, להגיע לכל הצגה בגן, לכל משחק כדורגל. הוא שמר על קשר יומיומי, התקשר כל ערב, עזר עם שיעורי הבית בטלפון.
ואז, לאט לאט, משהו השתנה.
הילדים התחילו לבטל פגישות. "כואב לי הראש". "יש לי מבחן". "אני לא מרגיש טוב". כשהוא הגיע לאסוף אותם, הם סירבו לצאת מהבית. הם נעמדו מאחורי הדלת והסתכלו עליו דרך החלון כאילו הוא זר מאיים.
הבת, בת עשר, אמרה לו פעם: "אמא סיפרה לנו מה עשית".
"מה עשיתי?" הוא שאל בבלבול אמיתי.
"אתה יודע בדיוק", היא ענתה, בקול קר ומנוכר. "אמא אמרה שאתה משקר. שאתה תמיד משקר".
דני לא הבין על מה היא מדברת. הוא לא בגד. הוא לא היה אלים. הוא לא נטש. הוא פשוט התגרש - וזה היה בהסכמה הדדית.
אבל ההסברים לא עזרו. הילדים כבר היו משוכנעים שהוא "רע". שהוא "לא באמת אוהב אותם". שהוא "רק מעמיד פנים".
חקירה של פקידת הסעד חשפה תמונה קשה: האם סיפרה לילדים שאבא "בגד", שהוא "שיקר", שהוא "לא אוהב אותם באמת". היא לא הכתה, לא צעקה - היא פשוט הרעילה. טיפין טיפין, עד שהילדים שלו הפכו לזרים.
היא לא אמרה להם: "אל תאהבו את אבא". זה היה גס מדי. במקום זה, היא אמרה דברים כמו: "אבא לא באמת רוצה אתכם בסוף השבוע, הוא רק עושה את זה כי בית המשפט הכריח אותו". או: "אבא קנה לכם מתנה? כנראה שהוא מרגיש אשם על משהו".
היא הפכה כל מחווה טובה למניפולציה. כל ביטוי אהבה לשקר. והילדים, ששמעו את זה שוב ושוב, התחילו להאמין.
לעו"ד ומגשרת ענבל כספי גאון באתר משפטי
לאתר של עו"ד ומגשרת ענבל כספי גאון
סיפור שני: האמא שנעלמה מהחיים של הבת
מיכל גירשה בעל אלים. היא חשבה שהסיוט נגמר אחרי שנים שבהן חיה בפחד, שבהן לא ידעה אם היום יהיה יום שקט או יום של צעקות, של איומים, של אלימות. כשהיא סוף סוף הצליחה לברוח, היא הרגישה שהיא יכולה לנשום.
בית המשפט נתן לבעל לשעבר הסדרי שהות מפוקחים - רק בנוכחות פקידת סעד או מפקח מוסכם. היא ניסתה לבנות חיים חדשים. לתת לבת שלה, בת 12, תחושת ביטחון.
אבל הבעל לשעבר לא ויתר, הוא פשוט שינה טקטיקה. הוא קנה לבת מתנות יקרות. בגדי מותגים, טלפון חדש, תכשיטים. הוא לקח אותה לארוחות במסעדות יוקרתיות, נסע איתה לחו"ל לטיולים.
והוא התחיל לספר לה סיפור אחר.
"אמא זרקה אותנו", הוא אמר לה. "היא העדיפה להיות לבד מאשר להיות איתנו. היא לא רוצה אותך. היא רק מעמידה פנים".
"אמא אומרת שאתה היית אלים", הבת אמרה לו פעם, בהתחלה.
"אלים?" הוא צחק. "אמא שלך מצאה דרך לברוח ממני. היא המציאה סיפורים כדי שבית המשפט ייקח אותי ממך. היא לא רוצה שתהיה לנו קשר".
הוא חזר על זה שוב ושוב, בכל ביקור. לאט לאט, הבת התחילה להאמין.
היא התחילה לסרב לחזור לאמא אחרי הביקורים. "אני רוצה לגור עם אבא", היא הכריזה. "את לא אוהבת אותי. אבא אמר לי".
מיכל הייתה הרוסה. היא הקריבה הכל כדי להציל את הבת שלה מסביבה אלימה - ועכשיו הבת האשימה אותה בדיוק בהיפך.
בית המשפט מינה מומחה לניכור הורי. התהליך ארך שנה וחצי - שנה וחצי שבה מיכל כמעט לא ראתה את הבת שלה. שנה וחצי של חקירות, של חוות דעת, של דיונים.
בסוף, השופטת הורתה על העברת משמורת חזרה לאם ותוכנית שיקום קשר. אבל הנזק? הנזק לוקח שנים לתקן.
הסימנים שצריך לזהות - מהר
ניכור הורי לא קורה ביום אחד. הוא מתחיל בטיפות קטנות, שקל מאוד להתעלם מהן בהתחלה. אבל ככל שעובר יותר זמן, כך הניכור מתעצם - ויותר קשה לעצור אותו.
הנה הסימנים שכל הורה צריך להכיר:
1. הילד חוזר מביקור אצל ההורה השני עם "מידע" שהוא לא היה צריך לדעת
למשל, הילד פתאום יודע על המשכנתא שלכם, על הוצאות המשפט, על מערכות יחסים שהיו לכם בעבר. זה מידע שילד לא צריך לדעת, והעובדה שהוא יודע מעידה שמישהו מדבר איתו על דברים שלא מתאימים לגילו.
2. הילד משתמש במילים של מבוגרים
ילד בן שמונה לא אומר: "אתה לא עמדת בהתחייבויות שלך". הוא לא אומר: "את מתעלמת מהצרכים הרגשיים שלי". אלה משפטים של מבוגרים, שהילד שומע ומשחזר.
3. הילד מסרב לשיחות טלפון, מבטל פגישות
פעם היה קל לדבר איתו. עכשיו הוא לא עונה לטלפון. אומר שהוא עסוק. שהוא לא רוצה לדבר. סופי השבוע שלכם מתבטלים בתירוצים חוזרים ונשנים - "כואב לי", "יש לי שיעורים", "אני לא מרגיש טוב".
4. הילד מראה עוינות בלתי מוסברת
הוא לא סתם כועס עליכם. הוא שונא אתכם. הוא מדבר אליכם בזלזול, בחוסר כבוד, בקור. ואם אתם שואלים למה, הוא לא יכול להסביר. או שהוא נותן סיבות שטחיות: "כי אתה תמיד מאחר", "כי את לא נותנת לי מה שאני רוצה".
5. הילד לא מראה אמביוולנטיות
ילדים רגילים אוהבים את ההורים שלהם, גם כשהם כועסים עליהם. הם יכולים להיות מתוסכלים, אבל עדיין להתגעגע. אבל ילד מנוכר? הוא רואה את ההורה רק כ"רע". אין אפור. אין תחושות מעורבות. רק שנאה טהורה.
6. הילד מגן על ההורה המנכר בלי סיבה
אם אתם מנסים לדבר על ההורה השני, הילד מיד קופץ להגנה. "אמא לא אמרה את זה!" - גם כשלא האשמתם אותה בכלום. "אבא לא עשה כלום רע!" - גם כשאף אחד לא טען אחרת.
אם הילד פתאום "שונא" אתכם בלי סיבה - זה לא הילד. זה מישהו שמדבר דרכו.
מה עושים? הכלים המשפטיים
בתי המשפט למשפחה מכירים היום בניכור הורי כתופעה פוגענית. השופטים מבינים שזו לא סתם "העדפת ילד", אלא תוצאה של השפעה מזיקה. אבל כדי לפעול, אתם צריכים להכיר את הכלים שעומדים לרשותכם.
1. מינוי מומחה לאבחון ניכור
אפשר לבקש מבית המשפט למנות פסיכולוג מומחה שיבדוק את הילד ואת שני ההורים. המומחה יערוך ראיונות, יצפה באינטראקציות, ויכתוב חוות דעת מפורטת. חוות הדעת הזו יכולה להיות המסמך הכי חשוב בתיק שלכם.
2. חוות דעת של פקיד סעד
פקיד הסעד הוא זרוע הביצוע של בית המשפט במערכת הרווחה. הוא יכול לבצע ביקורי בית, לדבר עם הילדים, לאסוף מידע מבתי ספר ומגנים. חוות הדעת שלו נושאת משקל רב.
3. צווים לשיקום קשר
בית המשפט יכול להורות על תוכנית שיקום קשר מובנית - פגישות מתוכננות, בליווי מקצועי, שמטרתן לשקם את הקשר בינכם לבין הילד. זה לא קורה מהיום למחר, אבל זו דרך מוכחת להחזיר ילדים מנוכרים להורים שלהם.
4. קנסות ואף מאסר להורה המנכר
כן, בית המשפט יכול להטיל קנסות כספיים על הורה שמפר צווי ביקור, שמונע קשר, שממשיך לנכר. במקרים קיצוניים, יש אפילו מקרים של מאסר בפועל.
5. במקרים קיצוניים - העברת משמורת
אם הניכור חמור מספיק, בית המשפט יכול להעביר את המשמורת מההורה המנכר להורה המנוכר. זה לא קורה בקלות, אבל זה אפשרי - ויש תקדימים.
אבל הכלי החשוב ביותר הוא המהירות.
ככל שמגיבים מוקדם יותר, כך הסיכוי להציל את הקשר גדול יותר. ניכור הורי הוא כמו סרטן - ככל שהוא מתקדם, כך הוא יותר קשה לטיפול.
אם אתם רואים את הסימנים, אל תחכו. אל תאמינו שזה "רק שלב". אל תקוו ש"זה יעבור". לא יעבור. זה רק יחמיר.
למה זה כל כך מסוכן?
כי ניכור הורי הוא לא רק על מערכת היחסים בינכם לבין הילד. זה על מה שהילד לומד על החיים.
ילד שלומד לשנוא הורה הוא ילד שלומד:
• ששקר הוא אמת
• שאפשר למחוק אנשים מהחיים
• שאהבה מגיעה עם תנאים
• שמותר לתפעל
• שאין צורך באחריות רגשית
זה ילד שגדל עם פצע עמוק, שלא תמיד אפשר לרפא.
השורה התחתונה
ניכור הורי הוא התעללות. לא רק בהורה אלא גם בילד. כן, זה כואב להורה המנוכר. זה הורס לו את הלב. אבל הנפגע האמיתי הוא הילד - שגדל עם תפיסת מציאות מעוותת, עם חוסר אמון ביחסים, עם רגשות אשם שיתגלו רק שנים אחרי.
אם אתם מזהים את הסימנים - אל תחכו. כל יום שעובר מרחיק את הילד עוד צעד. ואת הצעדים האלה קשה מאוד לחזור אחורה.
פנו לעורך דין. התחילו הליך. תתעדו הכל. שמרו הודעות, הקלטות, תמונות. אספו עדויות מגננות, ממורים, מבני משפחה.
והכי חשוב - אל תוותרו על הילד שלכם. גם כשהוא אומר שהוא שונא אתכם. גם כשהוא מסרב לראות אתכם. גם כשהוא עושה לכם כאב. כי עמוק בפנים, מתחת לשכבות של מניפולציה והשפעה - הילד שלכם עדיין שם. והוא זקוק לכם.
ענבל כספי גאון היא עורכת דין ומגשרת מוסמכת המתמחה בדיני משפחה ומנהלת משרד עצמאי בחיפה, בעלת ניסיון מאז 2010. עו"ד כספי גאון מציעה טיפול מנוסה, יצירתי ורגיש בכל סוגיות המשפחה - גירושין, הסדרי משמורת, מזונות, חלוקת רכוש וגישור משפחתי, תוך ליווי משפטי מקצועי שמבטיח שמירה על האינטרסים של הלקוח.
inbal@caspigaon.co.il
הכתבה באדיבות zap משפטי
*המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי