אל"י - האגודה להגנת הילד מסכמת שנה ומפרסמת היום (שני) את דו"ח הפעילות עבור שנת 2025. באגודה מדווחים על עלייה מדאיגה במספר הפניות בילדים. קרוב ל-80% מהדיווחים הן בעקבות פגיעות על רקע מיני, 18.6% בילדים עד גיל 3.
הסיבות? באל"י מעריכים כי הזינוק בלמעלה מ- 800 פניות מגיעות על רקע העלייה בחרמות ובמעשי בריונות של ילדים כלפי ילדים במערכת החינוך ומחוצה לה, עלייה בפגיעות בילדים במהלך המבצע "עם כלביא" האחרון כאשר עיקר הפגיעה הייתה במלונות המפונים. "ברגע אחד, אוכלוסיות רבות נקלעו למצב שלא היו ולא הכירו, ובסיטואציה קשה כאשר חלקם גם בשהייה רצופה וקבועה סמוך לגורמי משפחה פוגעניים", אמרו באגודה.
על פי האגודה, מספר הפניות הגיע השנה ל-11,102, כאשר הפגיעות מגיעות מילדים, הורים, צוותי חינוך וגורמי מקצוע שונים. מדובר במספר שיא בחמש השנים האחרונות כאשר נכון להיום מטופלים 7,549. לקראת שנת 2026 באגודה צופים עלייה נוספת בשעות הטיפול הפרטניות מ-12,000 ל-מעל 24,000, יחד עם מטופלים נוספים שיצטרפו, מה שמעיד על המצוקה הגדולה של הילדים ובני הנוער וגידול נוסף במספר הפניות והדיווחים.
מנתונים שהגיעו לידי וואלה, 5,901 פניות היו של בנות השנה, מול 5,201 של בנים. עלייה בפניות לגבי גילאי 0-5 מ-1,214 ל-1,425. על פי הנתונים מבין המטופלים, 3,205 פגיעות מיניות בוצעו על ידי אדם מבוגר ו-3,228 בוצעו על ידי ילדים.
קרוב ל-40% מגורמי המקצוע דיווחו על פגיעות פיזיות, מיניות והזנחה בילדים, כ-35% מסה"כ הדיווחים, 3,942 דווחו ע"י קרוב משפחה של הנפגעים עצמם. עוד ניתן לומר כי במהלך שנת 2025 התקבלו גם 602 פניות לגבי פגיעות רגשיות, נתון המעיד על עלייה ב-67 דיווחים על מקרים דומים מאשתקד (2024), 1,275 דיווחים על פגיעות פיזיות, 247 פניות בגין פגיעות וירטואליות ו-82 דיווחים על מקרי הזנחת ילדים. כמו כן ניתן לראות כי ישנה גם עלייה של דיווחים מעל גיל 18 ל-2,247 מ-1,944 אשתקד.
"הילדים לא יודעים מה זה חיים רגילים, העדויות של השבות והשבים מייצרים טריגרים"
ערן צימרין, נשיא אל"י, שוחח עם וואלה על הנתונים ואמר: "הנתונים הם קשים. אנחנו רואים חרמות במערכת החינוך אחרי המלחמה והמבצע האחרון, הכל בסוף מתחבר למצוקה גדולה. הילדים שומעים ורואים את העדויות על פגיעות מיניות של השבות והשבים שחזרו מהשבי, וזה מאוד משפיע עליהם. המלחמה ומבצע עם כלביא ייצרו טריגרים לילדים שנפגעו בעבר, ועכשיו עם העדויות שמפורסמות הכל שב אליהם. רק לפני מספר ימים טיפלנו בנערה שנפגעה בעבר, שמעה את העדות מהשבי וזה גרם לה לחרדות, לקוצר נשימה והיא פגעה בעצמה", שיתף.
"יש מטופלים שסיימו את הטיפול ועכשיו חוזרים אחורה ומתקשרים אלינו שהם זועקים מכאב", המשיך. "טיפלנו גם בהרבה מקרים מתחילת המלחמה ויש הרבה טריגרים שמשפיעים על המטופלים שלנו. ילדים נשארו לבד ללא אחריות הורית, חלק מההורים הזניחו את הילדים כי היו עסוקים בעצמם מכורח הנסיבות בבעיות כספיות. הילדים הסתובבו חופשי, בבתי האירוח והמלון השונים. למשל הייתה לנו ילדה שישנה במרפסת בבית המלון חורף/קיץ, והוריה הזניחו אותה. יש הורים גם שסיפרו לנו שהם לא רוצים שהילדים יחזרו הביתה, כי שהם חוזרים יש תמיד בלאגן".
"הילדים לא יודעים מה זה חיים רגילים", הדגיש וחשף את מה שקורה במרפאות. "אנחנו אומרים לעצמנו מתי נחזור לשגרה?, הילדים בעיקר הקטנים לא יודעים מה זה. היה להם את הקורונה, שנתיים של מלחמה ומבצעים. גם המשחקים שלהם קשורים למלחמה- "אני אחטוף אותך, אני אעשה לך והמלחמה עבורם עדיין כאן". אנחנו כל הזמן שומעים על זה", סיפר.
בדבריו הסביר את הקשר גם של חזרת האבות מהמלחמה הקשה בעזה/ לבנון ואף בסוריה. "האבות חוזרים הביתה אחרי לחימה, והקשיים צפים מחדש. פתאום הם צריכים להיות בבית, לעזור בניהול, הילדים רוצים אותם ולא לכל אחד זה מתאים באותו הרגע, יש הרבה אתגרים ושינויים של משפחות שונות וזה גם משפיע על הילדים. אנחנו רואים יותר פגיעות בתוך המשפחה בין אחים ואחיות לא משנה המין, לעיתים קרובות מדי הם חוצים את הגבולות ואז מתרחשים הפגיעות המיניות. חלקם לא מבינים שהם חצו את הגבול, זה דבר חדש שאנחנו רואים וזה חוזר על עצמו יותר מדי פעמים לאחרונה. ילדים בני 5-6 פוגעים האחד בשני, וזה קורה בכלל האוכלוסייה בישראל בלי קשר למגזר כזה או אחר".
"הילדים מחקים את מה שהם רואים ושומעים", המשיך. "הם אומרים אחד לשני - 'אני אפגע בך'. אנחנו מגיעים למוסדות החינוך ושם כחלק מ'הצגה' אנחנו מגלים פגיעות מיניות של ילדים בילדים, חלק גם בתוך המשפחה. אומרים לנו סבא נגע בי, אבא נגע בי. אנחנו מסבירים על חרמות, על הפגיעה בילדים אחרים בפן הפיזי והנפשי".
צימרין מספר על מקרה של ילדה בת 6 שכחלק מהצגה, הבינה שהיא פגעה בילדה אחרת. "היא קמה, הסבירה על עצמה שהבובה שמשחקת זאת היא והבובה השנייה זאת הילדה. היא הבינה את זה על בסיס ההצגה בלבד. אנחנו גם רואים את מקרי החרמות הקשים שהולכים ומתווספים, חלקם מתרחשים כבר בכיתה א'. וזוהי מגמה מדאיגה. זה דבר על דבר על דבר, אין לזה סוף. כל מקרה שמגיע לתקשורת, או מדווח החוצה, יש מאות מקרים שלא מדווחים ולא רואים אותם".
"העלייה בדיווחים בשני קצוות הגיל - פעוטות חסרי ישע, שאינם יכולים לדבר, וצעירים מעל גיל 18 שיוצאים לראשונה מהשתיקה, מדליקה אצלנו נורה אדומה", הדגיש צימרין. "אנו רואים שינוי עמוק בחברה: יותר הורים, יותר משפחות ויותר נפגעים בוחרים לעצור את השתיקה וקוראים לעזרה, חלקם מוכנים גם לעבור תהליך טיפול ארוך טווח בטראומה ותסמיני הפוסט טראומה. לאור המצב הביטחוני המורכב במדינה והשפעות פעולות האיבה על המרקם החברתי במדינת ישראל לצד תופעת החרמות המסוכנת שעולה מדרגה, מדינת ישראל חייבת להרחיב את מקורות המימון לטיפול בנפגעים לצד פעולות לדיווח מקדים ולמניעת פגיעות בילדים כמו הדרכות, הכשרות צוותים וחשיפת הילדים עצמם למשמעותן של פגיעות, גם כשהן נעשות בילד על ידי ילד אחר. אנחנו עוסקים בקטיעת מעגלי אלימות, הילדים האלה גדלים ויהפכו להורים בעצמם ולכן צריכים לעשות שינוי גם להורים, לילדים וגם לנפגעים יש כאן חלק משמעותי שהופכים מפסיביים לאקטיביים בנוגע לפגיעות מיניות".
אל"י- האגודה להגנת הילד הוא הארגון הלאומי הראשון בישראל לטיפול, מניעה והעלאת מודעות לפגיעות בילדים, הוקם בשנת 1979 על ידי ד"ר חניתה צימרין ז"ל.
העמותה מפעילה את 6935* קו המצוקה הלאומי לילדים ולבני נוער, מרכזי טיפול קליני, ונחשבת לגוף המקצועי המרכזי בישראל בתחום מניעת התעללות בילדים ואת הכפתור הסגול לפנייה מהירה דרך הוואטסאפ.