שלום לקורא אלי פלדשטיין,
לא כל הדברים שסיפרת לעמרי אסנהיים ב"כאן 11" משכנעים, למשל שלא ידעת שקטאר משלמת לך. אך בעניין אחד אין ספק - הפגיעה שספגת מההתייחסות הבוגדנית אליך כאל פריט שימושי אך חסר חשיבות, להשתמש ולזרוק, כמו מגבון. דקה אחת לא מכירים אותך, פעם אחרת אתה פטריוט ישראלי, בהמשך אתה כלום. השקעת את נשמתך ואז, בחטף, מכונת הרעל והשקרים שהיית חלק ממנה - מתהפכת עליך.
ובכן, מי שקורא עיתונים בשלושים ומשהו השנים האחרונות לא אמור להיות מופתע. מאחר שהיית ילד כאשר קרו חלק מהאירועים הבולטים, וספק אם בהמשך סביבתך החרדית סיפקה גישה למידע, הרשה לי להשלים.
ב-1993, שנה אחרי שנולדת, נתניהו הופיע במהדורת "מבט" ודיווח לכל המדינה שבגד באשתו. היום קשה לדמיין שהיה רק ערוץ אחד, וכולם צפו במהדורת החדשות שלו, אחרת איך ידעו מה קורה? נתניהו, אז מועמד להנהגת הליכוד, טען ש"אדם אחד, מוקף בחבורה של פושעים" מנסה לסחוט אותו באמצעות קלטת וידאו המתעדת אותו במצבים אינטימיים ודיבר על "שיטות של מאפיה". היה ברור שהכוונה ליריבו דוד לוי, שבתגובה כינה אותו "נפוליאון של קרטון". המשטרה לא מצאה עדות לקלטת, כלומר לכאורה הוא התוודה בפני כל העם, כולל רעייתו, על סמך שמועה לא בדוקה.
איך יכול להיות שאדם שמתיימר להוביל מדינה פועל כך? אביא אמירות של שני בכירי ליכוד.
בראיון לנחום ברנע בידיעות אחרונות (22 במרץ 1996, אז בערך התחלת ללמוד ב"חדר"), אמר ח"כ בני בגין, בנו של מייסד הליכוד מנחם בגין: "אצל נתניהו, טקטיקה זה מה שיגידו ביומן הצהריים, ואסטרטגיה זה מה שיכתבו בעיתוני סוף השבוע". כלומר, אין אידאולוגיה ואין תכנון לטווח ארוך, אלא תגובה מיידית, לא תמיד שקולה, לצורך תדמית.
כבר היית נער בתקופת ההתנתקות, שקוע בדף גמרא, כאשר ראש הממשלה דאז אריאל שרון אמר בשיחות סגורות (שצוטטו כמובן, מי כמוך יודע איך זה עובד) שנתניהו הוא אדם שנכנס ללחץ ומאבד את העשתונות. בהקשר לאירוע מסוים שרון אמר עליו שהוא לגמרי התפרק והיה צריך להרכיב אותו מחדש, ונהג לכנות אותו "היסטריון בן היסטוריון".
הדברים הללו כנראה לא חלחלו לתוך עולמך הסגור, לבית הוריך בבני ברק, לישיבה בפתח תקווה. אבל התגייסת ב-2014, לתפקידי דוברות, ובוודאי הקפדת לקרוא עיתונים. ב-2016, כאשר סיימת קורס קצינים, נתניהו ניהל משא ומתן קואליציוני עם מפלגת העבודה בראשות יצחק הרצוג, והיה על סף חתימה כשעשה אחורה פנה לטובת מפלגתו של אביגדור ליברמן, תוך הדחת שר הביטחון משה (בוגי) יעלון. תאמר - עד שלא חותמים, אין התחייבות. יש בזה משהו, ואתה בטח מודע גם להסכם ב-2020 עם ראש הממשלה החלופי בני גנץ, שנשאר עם מסמך חתום, והבטחה מפורשת שהחילופים יתבצעו "בלי טריקים ובלי שטיקים".
אפשר לצטט מנהיגים זרים, את ראשי זרועות הביטחון, וכמובן את יצחק שמיר ו"מלאך חבלה" שלו, אך אסתפק בדברים שאמר המיליארדר רון לאודר, יושב ראש הקונגרס היהודי העולמי, בשיחה פרטית ב-1997: "לביבי יש שני סוגי חברים. אלו שהוא בגד בהם ואלו שהוא יבגוד בהם". הוא הבין זאת עוד כאשר היה בקטגוריה השנייה, והם הובאו כאשר כבר עבדת בלשכה.
בשורה התחתונה, אלי יקר, היית אמור לדעת עם מי יש לך, ולנו, עסק. טבעי שאתה עצוב, אבל לגמרי לא מובן למה אתה מופתע.
הכותבת היא שגרירה בדימוס