על רקע נתוני התחלואה הקשים והיענות הציבור המוגבלת לחיסוני השפעת, הכנס הלאומי לביטחון תרופתי של ארגון חברים לרפואה יצר (ראשון) דיון נוקב במהלך כנס "חברים לרפואה" בנוגע לצעדים הנדרשים לעידוד ההתחסנות.
בעוד חלק מראשי הקופות קוראים להפעלת צעדי ענישה כלכליים ומנהלתיים נגד סרבני חיסונים, אחרים טוענים כי השיטה בישראל חייבת להתבסס על הסברה והנגשה בלבד. הוויכוח מתרחש בצל נתונים המצביעים על כך שרק כ-17% מהאוכלוסייה התחסנו עד כה.
חיים פרננדס, מנכ"ל קופת חולים לאומית, נקט בקו תקיף והציע לקשור בין חיסונים להטבות המדינה. "צריכים להפעיל סנקציות על מי שלא מתחסן", אמר פרננדס. לדבריו, "אפשר לגעת בנושא מקצבאות ילדים ולהגביל הטבות שונות. כדי שאנשים יידעו שמי שלא יתחסן עלול להיפגע כלכלית".
ברוך ליברמן, מנכ"ל עמותת חברים לרפואה, אמר: "אנחנו פוגשים יום יום חולים שצריכים לבחור בין אוכל לתרופה. אנחנו נותנים מענה לאלפי חולים ומציעים להם את האפשרות להמשיך בחייהם ולחיות. אנחנו לא מחליפים את המדינה, אבל אנחנו כאן בשביל החולים. אנחנו מרגישים כמו עוד קופת חולים. אנחנו מודים לחברות התרופות ותודה למערכת הבריאות כולל קופ"ח שפועלת למרות הקשיים ויש לנו את אחת המערכות הטובות בעולם. אנחנו רק שליחים, כולנו חברים לרפואה".
חבר ועדת הבריאות של הכנסת והיו"ר לשעבר של ועדת הבריאות, ח"כ יונתן משרקי, המשיך: "יותר מ-7,000 חולים מקבלים את התרופות, בלעדי הארגון הזה חולים היו נשארים ללא תרופות. אחרי השבעה באוקטובר, הארגון תרם ופעל וטיפל ביותר מ-10,000 בקשות. המספרים משקפים את התרומה לחברה הישראלית. האחריות לביטחון תרופתי היא חובה של המדינה ולא של ארגונים כאלה או אחרים. ראינו הגדלה של סל התרופות השנה, לא ייתכן שנאבק על כך כל פעם מחדש. אני מבקש להדהד את הקריאה לייצר מנגנון של הצמדת סל התרופות כדי שיגדל בכל שנה".
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, הוסיף: "אנחנו אוהבים להתגאות במערכת הבריאות שלנו. אנחנו עומדים באתגרים שמדינות אחרות לא יכולות או לא חושבות להתמודד. רק אנחנו מתמודדים עם השבעה באוקטובר והשלכותיה, טיפול בחיילים הפצועים, תוכנית לבריאות הנפש ועוד אתגרים רבים. מערכת הבריאות מושתת על חוק ביטוח בריאות ממלכתי. סל התרופות מקבל שבחים אבל מערכת מצטיינת היא לא מושלמת. הסל מתעדכן פעם בשנה, אבל עדיין יש הרבה אנשים שנשארים ללא מענה. אנחנו מודעים לנושא, ההשתתפויות העצמיות הגדולות ואנחנו בימים אלה עובדים כדי למצוא בעיות ומענה לחולים כרוניים. חברים לרפואה חלק מהיישום, הצדק, השוויון והעזרה ההדדית- זה מה שהופך את החברה הישראלית למתפקדת. לא צריך להכביר מילים על המחלוקות, אבל מערכת הבריאות מעל מחלוקות פוליטיות ושסעים חברתיים. תודה לכל מי שלוקח חלק בעשייה של חברים לרפואה".
שר הבריאות, ח"כ חיים כץ, שלא הגיע לכנס שלח סרטון ברכה.
עמדה דומה השמיע ד"ר ערן רוטמן, משנה למנכ"לית וראש חטיבת הבריאות במכבי שירותי בריאות, שהדגיש את האחריות החברתית. "צריך לחשוב איך מתמודדים עם סרבנים. הורה שלא מחסן את ילדיו מסכן את ילדיו ואת כל סביבתו", ציין ד"ר רוטמן. בנוגע לצוותים הרפואיים, הבהיר רוטמן כי מבחינתו אין מקום לשיקול דעת: "איש צוות רפואי, חובתו להתחסן. אין פה שאלה בכלל". במכבי מדווחים על עלייה של 40% בהתחסנות לשפעת ביחס לתקופה המקבילה, אך המספרים הכלליים עדיין נמוכים מהרצוי.
פרופ' דורון נצר משירותי בריאות כללית הצטרף לקריאות להחמרת הנהלים, ואף הציע לאמץ מודלים הנהוגים בחו"ל. "יש מדינות באירופה שלא מרשות להורים להכניס את הילדים לבתי הספר והגן, חד משמעי. גם פה צריך לעשות את זה", אמר פרופ' נצר והזכיר את התקדימים מתקופת המגפה: "עשינו את זה בקורונה, זה תקלה של משרד הבריאות וזה בעייתי".
מנגד, מנכ"ל קופת חולים מאוחדת הביע התנגדות נחרצת לגישת המקל. "סנקציות לא עובד במדינת ישראל, צריך הנגשה והבנה", טען. הוא ציין כדוגמה את האוכלוסייה החרדית, המהווה כ-40% ממבוטחי הקופה: "רתמנו אותם ואנחנו כן מצליחים לעלות את אחוזי ההתחסנות באמצעות חיסונים ללא תור והסברה".
70 נפטרים ומוטציה חדשה: תמונת מצב
הוויכוח בצמרת מערכת הבריאות מתנהל על קרקע בוערת של נתוני תחלואה חריגים לעונה. מנתוני משרד הבריאות עולה כי מתחילת עונת השפעת נרשמו בישראל 70 מקרי מוות שקושרו למחלה בטווח של 30 יום מהאבחון, כאשר 65 מהם היו בקרב בני 65 ומעלה. נתון מטריד במיוחד נוגע לילדים: חמישה ילדים נפטרו כתוצאה מסיבוכי שפעת, ושלושה מתוכם לא היו מחוסנים.
בבתי החולים מאושפזים נכון להיום כ-3,000 חולי שפעת, מתוכם 978 ילדים ו-51 מטופלים במצב קשה השוהים במחלקות לטיפול נמרץ. ניתוח וירולוגי מעלה כי הגורם המרכזי לתחלואה המוקדמת והנרחבת הוא תת-זן מוטנטי של שפעת A(H3N2), המכונה "זן K". זן זה, שהופיע בקיץ האחרון, מאופיין בהיקף הידבקות נרחב יותר בהשוואה לעונות קודמות.
לצד השפעת, מערכת הבריאות מתמודדת גם עם עלייה בתחלואת RSV (וירוס נשימתי הפוגע בעיקר בתינוקות), עם 160 מקרים מדווחים ופטירה של תינוק בן שנה מהנגיף.
הציבור אדיש: רק 17% מחוסנים
למרות חומרת המצב, הציבור הישראלי אינו נוהר למרפאות. נכון לסוף חודש דצמבר, התחסנו כ-1.64 מיליון ישראלים בלבד, המהווים כ-17% מכלל האוכלוסייה. בקרב קבוצת הסיכון המרכזית, בני 65 ומעלה, שיעור ההתחסנות עומד על 50.1% ירידה בהשוואה לחורף 2022-2023, אז עמד הנתון על כ-55%.
פרופ' נצר מכללית הוסיף כי העומס מורגש היטב גם בקהילה: "אנו רואים עלייה של כ-20% באשפוזי בית על רקע מחלות חורף". במשרד הבריאות מדגישים כי החיסונים הזמינים כעת בישראל מעניקים הגנה משמעותית גם מפני הזנים החדשים, וקוראים לציבור לא להמתין ולהגיע להתחסן כדי למנוע תחלואה קשה.