המתקפה על בנט, כמה גנץ חושב שישיג בקלפי - וההערכה בממשלה: לאן פני החרדים

לא שקט באופוזיציה, שנערכת לבחירות בכל הכוח. רבים טוענים לכתר אחד, בזמן שבקואליציה בנימין נתניהו הוא המועמד הבלתי מעורער. פערי האסטרטגיה בתוך האופוזיציה הולכים ומתחדדים.

נפתלי בנט, שמוביל על שותפיו בסקרים וברקע דליפת הטלגרם, מאיץ את הקמפיין. הוא מכוון לקרב ראש בראש מול נתניהו, ומבחינתו המירוץ נמצא כרגע בשלב רבע הגמר: את התאוצה המשמעותית, כך הוא מעריך, יצבור רק בחצי הגמר - כשהבחירה תהיה ברורה: או הוא או נתניהו.

אביגדור ליברמן מסכים שהבוחר יידרש לבחור "או-או", אך לשיטתו הבחירה היא גושית ולא אישית. בשיחות סגורות הוא מגדיר זאת כמאבק בין "גוש הציונות" ל"גוש ההשתמטות". לתפיסתו, כדי למצות את פוטנציאל ההצבעה, האופוזיציה צריכה לרוץ בחמש מפלגות שונות - כאשר בני גנץ, מבחינתו, מחוץ למשחק.

גורם באופוזיציה תקף השבוע את בנט: "זה בדיוק ההבדל בין מגלומן שרואה רק את עצמו לבין מנהיג שרואה רק ניצחון בעיניים. ליברמן מספיק מנוסה כדי להבין איך מנצחים באמת".

בינתיים, מי שיושב על הגדר, רגל פה רגל שם, ומתרחק מהתככים על הנהגת הגוש הוא בני גנץ. לאחרונה אף רמז כי אינו בהכרח חלק ממנו. גנץ מסתובב בשטח בעצימות גבוהה, ובאחד המפגשים השבוע, בפורום מצומצם של ראשי מטות המפלגה, העריך יו"ר כחול לבן, כי ביום הבחירות יקבל בקלפי כ-40% עד 60% יותר ממה שמשתקף בסקרים. מבחינתו, מצבו אינו מזהיר - אך גם רחוק מלהיות רע.

באותו פורום לא חסך גנץ ביקורת מהאופוזיציה: "יאיר גולן ויאיר לפיד רבים ביניהם על קולות מתוך הגוש. אני מנסה לעשות משהו אחר - לשבור את פרקטיקת הגושים. יש 25% מהבוחרים שעדיין לא החליטו, ואליהם אני פונה".

לדבריו, "למה השנאה כלפיי? כי אני מסיר את המסכה. אני אוהב את המדינה יותר משאני שונא את ביבי. זה הורס להם את הרעיון. הדוגמה הכי טובה - כשהצעתי ממשלת פדיון שבויים וגיוס לכל".

גם בקואליציה לא שקט. החרדים ניצבים בצומת מכריע: הלחץ מהרחוב החרדי נמשך, הישגים אינם נראים באופק, הוצב דד-ליין לדיונים - אך סוף הסאגה עדיין רחוק. התקציב נושף בעורפם, וייתכן שהם יידרשו להכרעה לא פשוטה: בחירות בלי גיוס ובלי תקציב, או הישארות בממשלה עם "ציפור אחת ביד", התקציב, אך במחיר אובדן המנוף המרכזי לקידום הפטור מגיוס.

הקואליציה, כך נראה, יכולה לשרוד גם כשהחרדים אינם איתה בלב שלם, ואחרי אישור התקציב הדבר יהיה אף פשוט יותר. אף שמקובל להניח שהחרדים פרגמטיים ויבחרו באפשרות השנייה, גורמים בממשלה בעלי ניסיון עמוק בזירה החרדית מודים כי ייתכן שהפעם יבחרו דווקא בפיזור הכנסת. להערכתם, הלחץ ברחוב החרדי לא יאפשר התחמקות ממשבר הגיוס - גם אם מעבר לבחירות לא ממתינה להם ממשלת ימין "על מלא" טובה יותר מהנוכחית.

ובתוך כך, הצעה שעלתה השבוע מקרב הקולות המתנגדים בקואליציה עשויה להציב אתגר נוסף: במקום להעניק פטור גורף ולצפות שהחרדים יעמדו בהתחייבותם להביא מתגייסים - לאפשר פטור רק למספר הזכאים בכל מחזור גיוס, ולחייב את היתר בגיוס. ממילא, כך נטען, יידרש מנגנון שיכריע מי זכאי לפטור ומי לא.

חבר הכנסת משה סולומון מהציונות הדתית, שמוביל את המהלך, אמר השבוע: "אם החוק יובא כמו שהוא - אני ומפלגתי נצביע נגד". לאחר המשבר הפנימי במפלגתו, הוא רומז בכך על החלטה משותפת ועל איחוד שורות.