הפרלמנט של אלג'יריה אישר אתמול (רביעי) חוק המגדיר את הכיבוש הצרפתי כפשע, ודורש מצרפת התנצלות ופיצויים. החוק, שעבר פה-אחד, גם הופך לעבירה פלילית האדרה של הקולוניאליזם.
ההצבעה היא סימן נוסף להחרפה ביחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות, ויש המעריכים שמדובר בשפל העמוק ביותר מאז קיבלה אלג'יריה את עצמאותה לפני 63 שנים.
הקולוניזציה הצרפתית של אלג'יריה בין השנים 1830 ל־1962 התאפיינה בהרג המוני, גירושים רחבי היקף והסתיימה במלחמת עצמאות עקובה מדם. אלג'יריה טוענת כי במלחמה נהרגו 1.5 מיליון בני אדם, בעוד היסטוריונים צרפתים מעריכים מספר נמוך בהרבה.
נשיא צרפת עמנואל מקרון הכיר בעבר בכך שהקולוניזציה של אלג'יריה הייתה "פשע נגד האנושות", אך לא התנצל על כך באופן רשמי. בעת ההצבעה, חברי הפרלמנט התעטפו בצעיפים בצבעי הדגל הלאומי וקראו "תחי אלג'יריה" בעת שמחאו כפיים לאישור החוק.
על פי נוסח החקיקה, לצרפת יש "אחריות משפטית" ל"טרגדיות שגרמה", ופיצוי "מלא והוגן" הוא "זכות שאינה ניתנת לערעור של מדינת אלג'יריה ושל עמה". צרפת טרם הגיבה להצבעה.
המהלך מגיע על רקע לחץ גובר על מדינות מערביות להציע פיצויים בגין עבדות וקולוניאליזם, ולהשיב פריטים שנבזזו ועדיין מוחזקים במוזיאונים שלהן.
מחוקקים אלג'יראים דורשים זה זמן מצרפת להשיב תותח ברונזה מן המאה ה־16, המכונה באבא מרזוג ("האב המבורך"), שנחשב למגן העיר אלג'יר, כיום בירת אלג'יריה.
הכוחות הצרפתיים כבשו את העיר ב־1830, בניסיון השלישי שלהם, והעבירו את התותח, שכיום מוצב בעיר הנמל ברסט שבצפון־מערב צרפת.
בשנת 2020 החזירה צרפת את שרידיהם של 24 לוחמים אלג'יראים שנהרגו בהתנגדות לכוחות הקולוניאליים הצרפתיים במאה ה־19.
בחודש שעבר אירחה אלג'יריה ועידה של מדינות אפריקה במטרה לקדם צדק ופיצויים. שר החוץ של אלג'יריה, אחמד עטאף, אמר כי מסגרת משפטית תבטיח שהשבה לא תיתפס כ"מתנה או טובה".
היחסים הדיפלומטיים בין אלג'יריה לצרפת הידרדרו בשנה שעברה, כשמקרון הודיע כי צרפת מכירה בריבונות מרוקו על סהרה המערבית ותומכת בתוכנית לאוטונומיה מוגבלת לשטח השנוי במחלוקת. אלג'יריה תומכת בחזית הפוליסריו השואפת לעצמאות בסהרה המערבית ונחשבת לבעלת בריתה המרכזית.
לאחר מכן נעצר הסופר הצרפתי־אלג'יראי בואלם סנסאל בנמל התעופה של אלג'יר ונידון לחמש שנות מאסר, לפני שקיבל חנינה מנשיא אלג'יריה עבד אל-מג'יד תבון בחודש שעבר. התובעים טענו כי הוא פגע בביטחון הלאומי בעקבות אמירות שערערו על גבולותיה של אלג'יריה.