לאחר סיכום תחקירי 7 באוקטובר, בצה"ל עוברים משלב האבחון לשלב היישום: שינוי ייעוד של חיל האוויר, הקמת מסגרות חדשות, והרחבה משמעותית של הכוננות והכשירות לאירועים מתפרצים. המטרה, כך לפי הצבא, היא לצמצם את הפערים שנחשפו בהגנת הגבולות ולשפר את קבלת ההחלטות בזמן אמת.
תחקירי אירועי 7 באוקטובר הצביעו על פערים מהותיים בהגנת הגבולות, ובראשם הקושי בבניית תמונת מצב בזמן אמת, חוסר סנכרון בין אש למודיעין ופערים בחיבור בין כוחות האוויר לכוחות היבשה. בעקבות סיכום התחקירים, הרמטכ"ל אייל זמיר הנחה לגבש תפיסות מבצעיות חדשות שיצמצמו את הפערים ויתאימו לאיומים עתידיים בכלל הזירות, מתוך הנחת עבודה כי התרחישים הבאים יהיו מורכבים, עצימים וחלקם יתפתחו בהפתעה מודיעינית.
במסגרת זו, לפני כשבועיים התקיים כנס "אוויר הגנת הגבולות" למפקדים ולקצינים מחיל האוויר ומזרוע היבשה. הכנס נועד להציג ולבסס יצירת שפה מבצעית משותפת בין הזרועות, שהוגדרה בצה"ל כאתגר מבצעי מרכזי.
בהמשך לכך הוחלט, על רקע הכישלון בהגנת הגבולות, כי מפקד חיל האוויר, האלוף תומר בר, ישנה את ייעוד חיל האוויר והחלל לאחר שנים רבות, ויוסיף רשמית את משימת "הגנת הגבולות". בצה"ל הגדירו זאת כ"ביטוי להרחבת והעמקת משימות חיל האוויר".
עוד צוין כי במהלך המלחמה שינה להק השתתפות ומסוקים בחיל האוויר את ייעודו ללהק השתתפות והגנת גבולות, כחלק מהשתנות ארגונית משמעותית והטמעת משימת הגנת הגבולות. לפי צה"ל, מטרת המהלך היא ייעול וחיזוק ההגנה על גבולות המדינה מן האוויר, תוך שיתוף פעולה בין־זרועי.
ייעודו של להק השתתפות והגנת גבולות הוא סיוע אווירי לתמרון היבשתי כמודל לשיתוף פעולה, ביצוע פעולות הגנה רציפות בשגרה ושיפור המענה לאירועים מתפרצים בגבולות. זאת, בין היתר, על רקע חדירת הבקאים שעל גביהם פשטו מחבלי נוח'בה על העורף הישראלי, רצחו אזרחים וחיילים ופגעו ביישובים.
עוד הוחלט כי היחידה לשיתוף פעולה בחיל האוויר תהיה אחראית על כתיבת התוכניות המבצעיות המשותפות לכוחות האוויר והיבשה, וכן על הפעלת הכוחות בעת אירוע מתפרץ.
במקביל, בצה"ל הוחלט על הרחבת זמינות והגדלת סדר הכוחות שיעמיד חיל האוויר, בשונה מהמצב ערב 7 באוקטובר, לצורך התמודדות עם אירועים מתפרצים וברמה העליונה גם למלחמה בהפתעה. בהתאם לכך, יבוצעו תרגילים ואימונים על בסיס תרחישי קיצון.
הלקח המרכזי מ-7 באוקטובר
עוד הדגישו בצה"ל כי כחלק מלקחי תחקירי הטבח ב-7 באוקטובר הוחלט להקים מרכז אש בפיקוד המרכז. מטרת המרכז היא לשפר את הסנכרון בין כוחות האוויר לכוחות היבשה במסגרת תרחישי פשיטה ופיגועי מחבלים ביישובים. המרכז ירכז בזמן אמת מידע מודיעיני ומבצעי, יחבר בין כלל זרועות האש והגורמים הרלוונטיים בצה"ל, ויאפשר קבלת החלטות מהירה ומושכלת יותר מהדרג הטקטי ועד הדרג המבצעי.
בצה"ל ציינו כי אחד האתגרים המרכזיים ב-7 באוקטובר בפיקוד הדרום היה הקושי לבנות תמונת מצב ברורה על המתרחש בגבול ובעורף, ובהתאם לכך לחלק את הכוחות שהגיעו מכל רחבי הארץ למוקדי הלחימה השונים.
עוד הוחלט כי יתווסף טלפון לקסדות הטייסים, וכי מספרי הטלפון של כלל הרבש"צים במדינה יחולקו לכל הטייסות, במטרה לדייק את שיתוף הפעולה בזמן אמת בעת אירוע מתגלגל. בנוסף, הוחלט על הקמת תא חדש בחיל האוויר שיספק מעטפת אווירית מהירה לכלל הכוחות הלוחמים בגזרות השונות ויאפשר העברת מידע בזמן אמת באירוע מתפרץ.
מאות אחוזים יותר מוכנות
לאחרונה נערך תרגיל רחב היקף, שבו השתתף כטייס ראש להק אוויר, תא"ל ג', במטרה לבחון וליישם את לקחי התחקירים. במסגרת התרגיל האוגדתי, כפי שפורסם בוואלה, נבחנו יותר מ-40 תרחישי קיצון, ובשעה הראשונה של התרגיל תקף חיל האוויר 97 מטרות.
בצה"ל חשפו היום גם עלייה חדה בכוננות לאירועים מתפרצים בכלל הזירות. לפי הנתונים, הכוננות הכללית בכלל מערכי חיל האוויר עלתה ביותר מ-250% לעומת הכוננות ב-7.10. כוננות חימושי הקרב עלתה בכ-275%, כוננות המסקר"ים הוכפלה, כוננות החימושים עלתה ביותר מ-200%, וכוננות מסוקי ההתערבות עלתה ביותר מ-400%. בנוסף, צפויה לעלות טייסת מסק"ר צפונה לצורך העלאת הכוננות בגזרה.
עוד נמסר כי בשנה האחרונה הוסמכו למעלה מ-8,000 מפעילים על רחפנים, וכי מתחילת המלחמה הוסמכו בסך הכול יותר מ-12,000 איש. ההסמכות בוצעו על רחפני איסוף, תקיפה ורחפנים למשקלים כבדים, במטרה להרחיב את מסת האש ואת יכולות האיסוף בזמן אמת בתרחישים של ריבוי מוקדים ומשימות. לפי צה"ל, עיקר המאמץ התמקד באיסוף קרבי עבור כוחות היבשה לצורך איתור מחבלים, הגנה על הכוחות ויצירת השפעה בשטח. בנוסף, נרכשו והופעלו כ-6,000 רחפנים לצורכי איסוף קרבי, כ-2,000 רחפנים לצורכי תקיפה, ולמעלה מ-1,500 רחפני הטלה שנכנסו לשימוש.