במשך 12 הימים של מבצע עם כלביא ביוני השנה, ועוד לפני כן במתקפה בסוף אוקטובר שעבר, תקף חיל האוויר מפעלי ייצור טילים בליסטיים באיראן, אתרי ייצור רכיבים ודלק עבורם, מתקני אחסנה ומשגרים. הטילים הבליסטיים האיראנים נחשבו לאיום על העורף ועל מתקנים ביטחוניים בארץ עוד לפני המתקפות האיראניות בשנה שעברה, וישראל נערכה לאיום עם מערך ההגנה האווירית המתקדם בעולם, כאשר טילי החץ-2 ו-3, מערכות הברק 8 וקלע דוד, וגם סוללת טילי הת'אאד האמריקאית שהוצבה הארץ יירטו קרוב ל-90% מהטילים ששוגרו לישראל.
אולם בניגוד לחידוש הפעילות במתקני הגרעין שמתנהלת בצורה מהוססת יותר, תעשיית הטילים האיראנית מסמנת קאמבק, שאת עוצמתו ומשמעותו מנסים כרגע להעריך בישראל. הזמנות הענק שהזרים משרד הביטחון לתעשייה האווירית לחידוש מלאי מיירטי החץ הם אחד הסימנים להבנה בקרב מערכת הביטחון שהאיום לא באמת הוסר במלחמה.
"האיראנים אמנם נפגעו קשה, אבל חידשו את ייצור הטילים אחרי המלחמה בקצב גובר", אומר ד"ר יהושע קליסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS. "הם מקבלים משלוחים של חומרי גלם, גם עבור גוף הטילים וגם לדלק, ומנסים לרכוש מערבלים מיוחדים לייצור הדלק, אם במקום כאלה שהושמדו במתקפות חיל האוויר, ואם במטרה להרחיב את כושר הייצור".
איראן נמצאת תחת משטר סנקציות בין לאומי. הוא לא מונע ממנה להשיג רכיבים כאלה?
"לא. היא משיגה חומרי גלם, ידע וייתכן שגם מכונות ייצור מבעלות הברית שלה, מסין ועד רוסיה וייתכן שגם מפקיסטן השכנה, שפיתחה בעצמה ומייצרת טילים בליסטיים. לא מעט רכיבים, בעיקר בתחומי החשמל והאלקטרוניקה, הם דו שימושיים וקיימים במסחר העולמי".
פורסם השבוע שאיראן מנסה להגיע לקצב ייצור של טילים 3,000 בשנה. לפני המלחמה מידע שהיא החלה לפרוץ לכיוון 8,000 בשנה כדי לשגר יותר טילים ממספר המיירטים שיש לישראל היה אחד הזרזים למתקפה ההגנה של צה"ל.
"אני לא בטוח שהם יוכלו בקרוב לייצר אלפי טילים בשנה, אבל אין ספק שהם בונים מחדש את היכולות שלהם. איראן היא מעצמת טילים, ביכולות הייצור, בכושר השיגור ובידע, עם מערך ייצור מקומי שמשלב חברות בשליטת ממשמרות המהפכה וגם חברות אזרחיות מקומיות. צה"ל לא הספיק במלחמה להשמיד את כל המלאי ויכולות הייצור והאחסנה, והידע נמצא אצל אלפי אנשים ששותפים לפרויקט הזה".
אחרי כל עימות צבאי מנהלים הצדדים מהלכי תחקור והפקת לקחים. לדברי ד"ר קליסקי, גם האיראנים עשו זאת לגבי הצלחת השיגורים לישראל. "כחלק מחידוש הייצור האיראנים שמים את הדגש על טילים מהירים יותר, כאלה שחודרים חזרה לאטמוספירה במהירות גבוהה יותר ומכוונים לפגוע במטרה ב-14-15 אלף קילומטרים בשעה במקום ב-6,000-7,000 קמ"ש. יש לזה משמעות מבחינת האתגר שבליירט מטרה מהירה יותר. חץ-3 פוגע בטיל בחלל, אבל במקרה שהוא מחטיא או שאת היירוט מבצעים טילי החץ-2 בתוך האטמוספירה, הם נדרשים להשמיד מטרה עם מאסה הרבה יותר גדולה".
אלה הטילים ההיפרסונים המתמרנים שהם הבטיחו להפעיל נגדנו?
"אלה טילים שמסוגלים מעט לתמרן, יש להם הנעה וקטורית שמסיטה את זרם הפליטה של הרקטה, כמו אגב שיש בטילי החץ. אבל זה לא טיל היפרסוני, והמאסה היא האתגר הגדול יותר ביירוט שלהם, לא כושר התמרון".
למהירות יש גם משמעות בעוצמת הפגיעה במטרה?
"מאוד. כמו שראינו בפגיעות במלחמה, עיקר הפגיעה מהטילים הבליסטיים היא מההדף, לא מחומר הנפץ. הפגיעה של הראש הקרבי במשקל של כמה טונות יוצר הדף אדיר, שמרסק קירות וחלונות, וגורם נזקים במרחק של מאות מטרים מנקודה הפגיעה, כמו שראינו בפגיעות בבאר שבע, בבת ים ובתל אביב. זה ההבדל הגדול בין פגיעות של רקטות, שקטנות בהרבה ויוצרות הרבה פחות נזק סביבתי, לפגיעה מטיל בליסטי. אם יצליחו לפגוע בישראל עם ראשי קרב מהירים יותר, גם הנזק יהיה גדול יותר".
איך אפשר להיערך לאיום הזה הפעם? ייצור של אלפי מיירטי חץ עלול שלא להספיק ויהיה מעמסה כלכלית גדולה.
"אי אפשר לייצר אותה כמות של מיירטים כמו שלאויב יש טילים. כרגע האיראנים משקמים את יכולות הייצור, אבל לא ברור אם יש להם כוונה להשתמש שוב בטילים. חייבים מצד אחד להרתיע אותם, שיהיה להם ברור שמתקפה נוספת תיתקל בתגובה לא פרופורציונלית מישראל, ולא חסרות באיראן מטרות תשתית שישראל החליטה שלא לפגוע בהן במלחמה ויצרו להם נזק אדיר. צריך גם להזכיר להם את היכולות של צה"ל, הם עוד לא פגשו את כולן".