"נתתי למדינה הכל, ועכשיו היא מגרשת את אהבת חיי": אריאלה נלחמת על בעלה

"זה לא פייר. זה לא חוקי בעליל", כך מתארת אריאלה בת 21 מתל אביב את הרגע שבו קיבלה את ההודעה של רשות האוכלוסין וההגירה, שלפיה בעלה, סטפן קרישן בן 22, שוהה בלתי חוקי מסרי לנקה, נדרש לעזוב את ישראל לאלתר. "אני אזרחית ישראלית, שירתתי בצה"ל גם כשלא הייתי חייבת, ודווקא לי לא מאפשרים את הזכות הבסיסית ביותר - לחיות עם בן הזוג שלי. זה אבסורד".

אריאלה וסטפן נישאו החודש והצהירו על אהבתם, אך ימים ספורים לאחר החתונה מצאו את עצמם בעיצומו של המשך מאבק משפטי מול המדינה. בני הזוג מנהלים זוגיות כבר חמש שנים. אריאלה, שיצאה מבית חרדי, התגייסה כלוחמת בצה"ל ונותקה ממשפחתה, מספרת כי סטפן הוא העוגן היחיד שנותר לה. "אם מותר להתחתן עם אזרח זר, למה כשמדובר בבן זוג מסרי לנקה הכול נעצר?", היא אומרת.

כזכור, חייה של אריאלה השתנו בגיל צעיר. היא גדלה במשפחה חרדית מחסידות קרלין, אך כבר בגיל 15 הבינה שאינה רוצה להמשיך בדרך זו. "הייתי בורחת מהבית שוב ושוב", היא מספרת, "עד שהחלטתי לחזור בשאלה". את סטפן, בן זוגה, פגשה כשהייתה בת 16, תלמידת תיכון. מאז, הם יחד.

בגיל 18 התגייסה אריאלה לחטיבת חי"ר גבולות כלוחמת. היא מספרת כי עברה להתגורר עם סטפן ואמו, שניהם שוהים בלתי חוקיים לאחר שמשפחתה ניתקה עמה קשר. "הפכתי לחיילת בודדה, לא היה לי עורף משפחתי, הוא היה שם בשבילי בכל לילה שבו לא היה לי איפה לישון, בכל אימון צבאי כשהייתי זקוקה למוטיבציה".

לפני שנתיים הציע לה נישואין, אך החתונה נדחתה. "ידעתי שאני רוצה קודם לשרת את המדינה שלי", היא אומרת. "בחרתי בצבא ולא בחיים קלים יותר. נתתי למדינה הכל, ועכשיו, כשהמדינה יכולה להושיט לי יד, היא מפנה לי גב ומייעדת את אהבת חיי לגירוש".

בחודש אוקטובר האחרון דחתה לשכת רשות האוכלוסין בתל אביב את בקשתם להסדרת מעמד מכוח חיים משותפים, בטענה לעיכוב טכני בהגעת מסמכים מחוץ לארץ. בהחלטה נקבע כי על קרישן לעזוב את ישראל בתוך 14 יום. בני הזוג הגישו ערר פנימי, והמסמכים החסרים הועברו, אך לטענתם, בקשתם להמשך טיפול ולזימון לראיון לבחינת כנות הקשר נותרה ללא מענה.

בעקבות כך הוגש ערר לבית הדין, שעסק באי המענה מצד הרשות. בית הדין הוציא צו ביניים שמנע את הרחקתו של סטפן והורה לרשות להשיב לערר. ב-1 בדצמבר נישאו השניים בחתונת יוטה, ובית הדין אף איחל להם מזל טוב בהחלטה רשמית.

בראשית השבוע, רשות האוכלוסין הגישה בקשה לסילוק הערר, וצירפה לראשונה החלטה פנימית חדשה, שלפיה על קרישן לצאת מישראל באופן מיידי. עוד נקבע בהחלטה כי לא תיבחן כל בקשה חדשה להסדרת מעמדו כל עוד הוא שוהה בישראל.

המשמעות לדברי בני הזוג ברורה: סכנת גירוש מיידית. "הוא יכול להיות מורחק בכל רגע", אומרת אריאלה. "אני אשאר כאן לבד, בלי משפחה, בלי רשת ביטחון. רק בגלל בירוקרטיה ואטימות". כעת ממתינים בני הזוג להכרעת בית הדין, בתקווה שיוכלו להמשיך את חייהם המשותפים בישראל כחוק. "אני לא מבקשת טובות", מסכמת אריאלה. "רק את הזכות לחיות כאן עם בעלי. כמו כל אזרחית אחרת".

עורך דין תומר ורשה, טוען כי יש כאן אטימות של הלשכה: "מרשינו טוענים שמנהלת לשכת רשות האוכלוסין בתל אביב רמסה ברגל גסה את זכותה החוקתית של אזרחית ישראלית, חיילת לוחמת משוחררת, שזה עתה נישאה לבחירה ליבה ורוצה לבנות עמו בית בישראל".

הוא הוסיף עוד כי "מנהלת הלשכה חתמה על החלטה שמגרשת את בעלה של החיילת מישראל, לא משום שלא שוכנעה בקשר הזוגי (שכלל לא בחנה) אלא בשל חוסר לטענתה במספר מסמכים טכניים, שלו היתה קוראת כראוי את החומר הקיים בתיק, היתה גם מגלה כי הכל זכה למענה. במקום שהלשכה בתל אביב תשקיע את מרצה בהתייעלות ומתן שירות ראוי והוגן לאזרח, אנו עדים לאטימות ולהתרשלות ערכית ומנהלית".

עוד אמר: "לא מגרשים בן זוג נשוי כחוק של אזרחית ישראלית בלי בחינת זוגיות ובלי הליך הוגן. מי שחושב שאפשר לדרוס זוג צעיר ולהתחבא מאחורי ניירת - טועה טעות קשה. אנחנו לא נאפשר את זה. אין לנו ספק שההחלטה תבוטל על ידי הערכאה השיפוטית משום שהיא אינה עומדת באף מבחן של סבירות, אלא שמצער אותנו שכך מרשה לעצמה לנהוג פקידה בעלת סמכות כה מכרעת על גורלם של אזרחים".

ברשות האוכלוסין וההגירה דוחים בתוקף את הטענות ואומרים: "בני הזוג הגישו בקשה לפתיחת תיק לאיחוד משפחות, במסגרתו יוכל בן הזוג הזר להסדיר מעמדו מתוקף הזוגיות. בן הזוג הסרי לנקי, מר קרישה סובסינגה, נכנס לישראל יחד עם אחו בזהות שאולה. בקשה להכרה בזוגיות מחייבת הגשת מסמכים בסיסיים, אותם לא הגישו בני הזוג. מסמכים אלה הינם חובה לבחינת תחילת הליך למתן מעמד מתוקף הזוגיות, בוודאי במקרה זה".

המשיכו עוד כי "לבני הזוג ניתן זמן להצגת המסמכים, אך לא עשו זאת ועל כן הבקשה נסגרה. הדרישה ליציאתו מישראל נעשתה מאחר שהוא שוהה בלתי חוקי, השוהה תחת צווי הרחקה ומשנסגרה הבקשה, התבקש לצאת. הנושא נמצא כעת בשלבי ערר בבית הדין והמשך התדיינות ייעשה בערכאה זו. מהאמור לעיל, לא ברור בסיס התלונה- נפתחה בקשה, לא הוגשו מסמכי היסוד ועל כן נסגרה הבקשה. אין לזוג להלין אלא על עצמו".