ברביעי הקרוב צפויה מליאת הכנסת להצביע על הצעת החוק להקמת ועדת חקירה מטעם הקואליציה למחדל ה-7 באוקטובר. המשבר הנוכחי מבית היוצר של הקואליציה הזו.
אפשר לנסות להעריך איך ייראה הדיון: ח"כ קלנר יציג את החוק בנאום מלא פאתוס, שקרים וקונספירציות. נציג הממשלה יתמוך בחוק ויסביר עד כמה אי אפשר להגיע לחקר האמת במתווה הנוכחי. האופוזיציה תצעק עליהם ותעלה להתנגד לחוק בנאום לא פחות מלא פאתוס, וביציע יהיו משפחות נפגעי הפקרת הממשלה, משפחות אוקטובר. אולי הם ירימו שלטים כמחאה, אולי יעמדו עם הגב למליאה, אולי יעשו קצת רעש והסדרנים יוציאו אותם. ואחרי חצי שעה יצרית, תצביע הקואליציה על החוק. וחוזר חלילה.
אלה הם חיינו בזמן האחרון. הקואליציה מטרילה ואנחנו מגיבים. סטטיסטיים בהצגה שהם מביימים. המתקפות הללו מגיעות בגלים, סוחפות אחריהן את כל השיח הציבורי ופעמים רבות מדי, נעשות לשם ההטרלה בלבד, ללא כוונה אמיתית להעביר את האיוולת התורנית אותם הציעו לחוקק. אולם הטרלה או לא, כל גל שכזה פוגע באזרחים ורבים מהם מנסים להיאבק בו בחזרה. לעיתים עם תחושת הצלחה חלקית.
מאז חזרה הכנסת אל כנס החורף שלה, נדמה שאנחנו תחת צונאמי חקיקתי. לא גלים-גלים אלא גל אחד גדול ומתמשך. הצעות חוק שבעבר אפילו לא היו עולות על הכתב, מקבלות כעת את תמיכת הממשלה. רוצים לבטל את כל הוועדות למינוי בכירים? תפאדל. מעוניינים לאפשר לפוליטיקאי לשלול דרגות בגלל ביקורת כנגד הצבא? אהלן וסהלן. חפצים לפטור את כל תלמידי הישיבות משירות צבאי? הבר פתוח.
ואל מול הצונאמי הזה, שכל שבוע הולך וגדל, יש מי שמנסים להיאבק לשווא. מאבק שסופו הפסד.
אי אפשר באמת להתמודד עם צונאמי שכזה. בזמן שלכאורה מצליחים לבלום בכיוון אחד, בעשרה כיוונים אחרים המים חודרים והנזק נעשה. קרבות הבלימה אותם מנהלת האופוזיציה, שוחקים את האנרגיה ותורמים רק לדבר אחד בפועל: המשך המחשבה המדומיינת שמה שמתרחש בישראל הוא משחק דמוקרטי. הנה, מתקיימים דיונים, לא כל היוזמות הרעות מצליחות להתקדם. ממה נפשך? יגידו אנשי האמת האלטרנטיבית. ולדעתי הם לא טועים.
אני חושב שהגיעה העת להציע טקטיקה אחרת. אל מול צונאמי החקיקה, יש פשוט להפסיק להילחם. להפסיק להיות סטטיסטיים במשחק שלהם. רוצים להרוס מהיסוד את המדינה? אחלה, יהיה יותר קל לבנות מחדש. רוצים סתם לעשות הצגות כדי לקבל יחס בבייס שלכם? מצוין, אנחנו לא נהיה שחקני המשנה בהצגה שלכם.
את הכנסת הגיעה העת להחרים. לא להשתתף יותר בהצגה של מדינה דמוקרטית מתפקדת בה מחרימים את הרשות השופטת. לא להיות שחקנים פעילים במחזה שבו יו"ר הכנסת הוא חייל נאמן של המנהיג הבלתי מעורער. לא לאפשר לעולם להסתכל על ישראל ולשאול האם האמת האלטרנטיבית, שיש פה משחק של מנצחים ומפסידים, היא לא בעצם האמת עצמה, ובישראל יש בפועל דמוקרטיה משגשגת כמו שציין נשיא המדינה.
יהיו מי שיגידו שבהחרמת דיונים שכאלה אנחנו מפקירים את הזירה. מאפשרים להם לשחק מול שער ריק. אני לא מתכחש לכך שאכן, הם יישבו וידברו עם עצמם. אני פשוט חושב שזה יהיה פחות עוצמתי ויספק להם פחות תשומת לב אותה הם מבקשים להשיג ובטווח הארוך יותר, זה עשוי לייאש אותם כי בסופו של יום, לא כיף לשחק מול שער ריק. לא מאתגר ולא מספק את אותה ההנאה. מי יתייחס לח"כ קלנר אם לא נציגי אופוזיציה וציבור יצעקו עליו ויעסקו בהצעותיו?
משפחות אוקטובר, למרות הכאב אני קורא לכן - תחרימו את הכנסת, אל תגיעו לדיונים ואל תבזבזו את זמנכם בניסיונות חסרי סיכוי לדבר אל ליבם של חברי הקואליציה ולנסות "לשכנע" אותם שלא להתקדם עם ההטרלה הנוכחית. הם לא ראויים לתשומת הלב שלכן, בטח לא כשהם שואבים הנאה מיצירת סכסוך, מפרובוקציה ומההפגנות נגדם. הגעה לכנסת ברביעי הקרוב והתייחסות להטרלה הנוכחית על ועדת החקירה, פשוט תשחק לידיים שלהם. הם מרוויחים כל עוד יש להם איך להתאחד אל מול התנגדות האופוזיציה, אנחנו עושים להם את החיים לקלים יותר. לפעמים התעלמות היא התשובה הטובה ביותר.
הכותב הוא דוקטורנט למדעי המדינה באוניברסיטת מילאנו ועמית מחקר במכון מולד לדמוקרטיה מתחדשת, לשעבר מנהל סיעת העבודה בכנסת