משרד הבריאות הודיע היום (שלישי) על תיקון הנוהל בנושא ניהול בנקי הזרע בישראל מ-2007, וכי הנוהל ייצא להערות הציבור. בין השינויים שיכלול התיקון, הוגבל ל-12 מספר המשפחות שיוכלו לקבל תרומה מאותו תורם, אישור קבלת מידע מלא מהתיק הרפואי, בדיקות גנטיות מקיפות, שמירת DNA למקרה של צורך בבדיקות נוספות בעתיד, דרישת דיוווח, והכנסת סעיף בטופס ההסכמה לפיו נתרמת ותורם זרע יוכלו לציין כי הם מעוניינים לשקול לאשר שתרומתו תהפוך לתרומת זרע שאינה אנונימית.
לפני כשנתיים וחצי הוקמה במשרד הבריאות מחלקה לפריון והולדה, להסדרת נושא טיפולי הפוריות בישראל. במסגרת כך נעשה שינוי בנהלים ובחוזרי המשרד והוגבר הפיקוח על התחום. השנים האחרונות מתאפיינות בעלייה בביקוש לתרומות זרע, בעלייה בתמחור תרומות זרע מחו"ל ובקושי בגיוס תורמים.
נכון להיום, בישראל פועלים 17 בנקי זרע, על רקע השינויים הרבים בתחום - לרבות התפתחויות טכנולוגיות, החליט משרד הבריאות על עדכון החוזר והנהלים הרלוונטיים. על פי המשרד, מדובר על "איזון בין הדרישה והצורך בתרומות זרע מהארץ ומחו"ל לבין שמירה על זכויות התורמים ובריאות הצאצאים שייולדו".
בשנים האחרונות התרחשו מספר תהליכים הנוגעים לתחום תרומות הזרע, החל מעלייה בביקוש לתרומות זרע, בעיקר בקרב נשים יחידניות ובזוגיות חד מינית, וזאת כשמספר התורמים הישראלים לא עלה ואינו עונה על הביקוש, ועד לעלייה במחיר תרומות זרע מחו"ל, וקושי בגיוס תורמים לנוכח ההחמרה בדרישות רפואיות ורגולטוריות, בעקבותיה רק כ-10-15% מהמעוניינים נמצאים מתאימים ועליה משמעותית בתמחור בשל הצורך בביצוע בדיקות רבות.
לצד מגמות אלו, נרשמו גם מספר אירועים חריגים בארץ ובבחו"ל, בהם נעשה שימוש בתרומות זרע מתורמים נשאי מחלות תורשתיות שלא זוהו טרם התרומה כפי שפורסם בחודש מאי האחרון כאשר תורם זרע בשנים 1985-1974 התגלה כנשא של תסמונת לינץ' - נשאות המעלה את הסיכון לחלות בסרטן.
מה השתנה?
הכללים לניהול מאגר תורמי הזרע במשרד הוסדרו על מנת למנוע אפשרות שתורם זרע יתרום ביותר מבנק אחד ולאפשר העברת מידע באופן מאובטח בין הבנקים על ממצאים גנטיים ואחרים שנמצאו בצאצאים, כדי לצמצם את האפשרות ללידת ילדים חולים.
במסגרת העדכונים הוגבל ל-12 מספר המשפחות שיוכלו לקבל תרומה מאותו תורם ובנוסף לחמש נשים שמעוניינות בשימור פוריות בלבד. כמו כן, הוגדרו תנאים רפואיים מינימליים לקבלת תורמים, בהם קבלת מידע מלא מהתיק הרפואי, בדיקות גנטיות מקיפות, שמירת DNA למקרה של צורך בבדיקות נוספות בעתיד - כל זאת מתורמי זרע בארץ ומחו"ל.
בשל האחריות שמוטלת על מנהלי בנקי הזרע לבצע את ההתאמה בין התורם לנתרמת, מגדיר הנוהל דרישה מהנתרמות לבצע לפחות את הבדיקות הגנטיות שבסל הבריאות. המידע יאפשר את התאמת התורם לנתרמת על מנת להקטין למינימום את הסיכון למחלות גנטיות בצאצאים.
יתרה מכך, הוטלה דרישת דיווח למנהל בנק הזרע הרלוונטי ולמשרד הבריאות על כל ממצא גנטי או שעשוי להיות גנטי בצאצאים מתרומת זרע, כדי לבחון את המשך השימוש בתרומה ולמנוע מחלה בצאצאים נוספים. בנוסף, פירוט המידע המינימלי שיינתן על התורם לנתרמות התרחב, כך שיכלול לרבות דת על פי הצהרה, ומידע הלכתי נוסף אם נמסר כמו האם התורם כהן, או האם ידוע לו שהוא פסול קהל או יוחסין, או האם סורב להינשא ברבנות.
למרות שנכון להיום ניתן לתת ולקבל בישראל רק תרומה אנונימית, נתרמת ותורם זרע יוכלו לציין בטופס ההסכמה כי הם מעוניינים לשקול לאשר שתרומתו תהפוך לתרומת זרע שאינה אנונימית, בכפוף לכל דין ובהתאם למצב המשפטי שיחול באותה עת. בנוסף, עודכנה ופורטה ההסדרה במקרה של בקשה לבירור קרבת משפחה בין בני זוג שאחד מהם או שניהם נולדו מתרומת זרע.
גברים עד גיל 38 יוכלו לתרום זרע. כמו כן, תורם נשוי או ידוע בציבור יצטרך להצהיר שיידע את אשתו או בת זוגו, מה שיפחית את הסיכון לנישואי קרובים בין הצאצאים. לטובת הסדרת יבוא זרע מתורמים בחו"ל, הוגדרו מספר דרישות, ובהן הקבלה לבדיקות הגנטיות והבדיקות לשלילת מחלות זיהומיות לדרישה מתורמים ישראליים.
הקלות במנגנון הייבוא שנכנסה גם היא לעדכונים, מהווה הקלה משמעותית בביורוקרטיה תוך שמירה על בטיחות הטיפול ועוד. משניתן אישור ייבוא מבנק זרע בחו"ל, יוכלו כל בנקי הזרע בארץ שיש להם רישיון, לייבא מאותו בנק. כמו כן, עודכנו ההנחיות בנושא הוצאת זרע לחו"ל.
הנוהל מסדיר גם הפקת ושמירת DNA לביצוע בדיקות נוספות בעתיד, שיתבצעו רק באישור רופא מומחה בגנטיקה רפואית, ובכלל זה, בדיקות נוספות בהתאם להנחיות קליניות עדכניות של האיגוד המקצועי או משרד הבריאות, ובדיקות נוספות לפי שיקול דעת רפואי.
ההסדרה למפקידי זרע לשימוש עצמי הוסדרה כך שכעת, המפקיד ייתן הנחיות להמשך שמירה או הפשרת הזרע בסיום התקופה לגביה ניתנו הוראות ובוצע תשלום; אפשרות לתת הנחיות באשר למה שייעשה בזרע לאחר פטירתו, ככל שהמצב המשפטי יאפשר.