ועדת השרים לחקיקה אישרה היום (שני) את חוק קלנר להקמת ועדת חקירה לאירועי 7 באוקטובר, במסלול חקיקה מהיר. במהלך הדיון חולק מסמך שכותרתו "ועדת חקירה לאומית", המפרט את מסגרת תוכן החקירה ונושאי הבדיקה המוצעים, כולל בחינת מערכת המשפט, החלטות אסטרטגיות לאורך שנים והכשל המודיעיני שהוביל לאירועים.
המסמך שנכתב על ידי און סולומון, תא"ל במילואים, ולשעבר בכיר במשרד ראש הממשלה, מציע לחלק את החקירה לשלושה מרחבי זמן: מרחב ראשון - הסכמי אוסלו. מרחב שני - ההתנתקות. מרחב שלישי - 2014-2023.
הסוגיות שעלו בוועדת המנדט:
- מה המדיניות הנכונה לגבי חמאס?
- מה היה צריך לעשות איתם?
- מי הציע לכבוש/האם הציע/תגובה?
- האם עלו הצעות לחיסול חמאס?
- מי דחף לחיסול חמאס ומי התנגד?
- מי היה מעוניין במתן הטבות לחמאס?
- השפעתה של הרפורמה המשפטית?
- מה אמרו גורמי ביטחון שונים על הרפורמה?
- הקריאות לסרבנות.
- קפלן והשפעתו.
- מאיפה המימון לחמאס?
- אילו קשרים היו עם סינוואר?
- מה קרה ביום ובלילה של 7 באוקטובר?
- מה קרה כשהופיעו סימני התרעה ומה עשו איתם?
- מה קרה לפני המתקפה ובמהלך המתקפה?
עוד עולה מהמסמך כי במסגרת החקירה תיבדק גם השפעתה של מערכת המשפט על גיבוש האסטרטגיה והמדיניות הביטחונית לאורך השנים. בין הגורמים שצוינו לבדיקה: נשיא בית המשפט העליון ובג"ץ, היועץ המשפטי לממשלה והפרקליט הצבאי הראשי.
בנוסף, הוועדה תבחן את הכשל המודיעיני בשנים שקדמו ל-7 באוקטובר, את ההתרחשויות בליל 7 באוקטובר עצמו, וכן את פרק הזמן שמרגע פתיחת מתקפת חמאס ועד שלושה ימים לאחר מכן.
על פי ההצעה, משך עבודת ועדת החקירה והצגת תוצריה אמור לעמוד על שנה אחת.