מה באמת יכריע את ההצבעה בבחירות הבאות? נתוני מדד הדמוקרטיה הישראלית 2025 של המכון הישראלי לדמוקרטיה מציירים מפת שיקולים מפוצלת, שבה לכל מחנה פוליטי סדר עדיפויות שונה. בעוד שבשמאל בולטים דת ומדינה והחזרת החטופים, במרכז יוקר המחיה מוביל, ובימין - חוץ וביטחון. במקביל, נרשמת תחושת שפל חסרת תקדים בייצוג הפוליטי, שעשויה להשפיע באופן דרמטי על תוצאות הבחירות.
במסגרת פרק מיוחד של מדד הדמוקרטיה 2025, שבחן את עמדות הציבור לקראת הבחירות הבאות, נשאלו המרואיינים מהם הגורמים שישפיעו יותר מכול על החלטתם לאיזו מפלגה להצביע. בקרב הציבור היהודי בלטו שלושה גורמים מרכזיים בשיעורים כמעט זהים: עמדות בנושאי חוץ וביטחון, עמדות בנושאי דת ומדינה ועמדות בנושאי כלכלה ויוקר המחיה. בקרב הציבור הערבי, לעומת זאת, נושא אחד בלט מעל כולם - כלכלה ויוקר המחיה.
פילוח לפי מחנות פוליטיים מחדד את הפערים: בקרב מי שמזהים עצמם עם השמאל - השיעור הגבוה ביותר ציין כי עמדות המפלגה בנושאי דת ומדינה הן המכריעות בהחלטת ההצבעה. במרכז - עמדות בנושאי כלכלה ויוקר המחיה נתפסות כחשובות ביותר, ואילו בימין - עמדות בנושאי חוץ וביטחון הן השיקול המרכזי.
7 באוקטובר, החטופים והקרע הפוליטי
שאלה נוספת בחנה אילו אירועים או נושאים ספציפיים ישפיעו במידה הרבה ביותר על ההצבעה. לרשימה נכנסו אירועי 7 באוקטובר, הרפורמה המשפטית, חוק גיוס החרדים, המחאה נגד הממשלה, משפט נתניהו, יוקר המחיה ונושא החזרת החטופים.
גם כאן נרשמו הבדלים ברורים בין יהודים לערבים. כמחצית מהמרואיינים הערבים ציינו כי יוקר המחיה הוא הגורם המשפיע ביותר עבורם. בקרב היהודים, לעומת זאת, נמצאו חמישה נושאים עם שיעורים כמעט זהים: החזרת החטופים, אירועי 7 באוקטובר, חוק גיוס החרדים, יוקר המחיה והרפורמה המשפטית.
הפילוח לפי מחנות פוליטיים מצביע על פוליטיזציה עמוקה של סדר היום. בשמאל - שני הנושאים הדומיננטיים ביותר הם החזרת החטופים והרפורמה המשפטית. במרכז - בולטים החזרת החטופים וחוק גיוס החרדים. בימין - יוקר המחיה הוא הנושא המרכזי, בצמוד לאירועי 7 באוקטובר. בולט במיוחד הפער סביב סוגיית החטופים: בשמאל ובמרכז מדובר בנושא מכריע עבור כ-27%-28% מהמשיבים, לעומת 12% בלבד בימין.
תחושת ייצוג בשפל היסטורי
מעבר לשיקולים עצמם, המדד מצביע על משבר עמוק בייצוג הפוליטי. רק 26% מהנשאלים בכלל המדגם השיבו שיש מפלגה שמייצגת היטב את השקפותיהם - השיעור הנמוך ביותר מאז תחילת המדידות בשנת 2003. 35% השיבו שיש מפלגה שמייצגת אותם באופן חלקי, ו-34% אמרו שאין כלל מפלגה שמייצגת אותם.
בקרב הציבור הערבי שיעור החשים מיוצגים היטב נמוך במיוחד, אך בשנים האחרונות נרשמה התקרבות בין יהודים לערבים - בעיקר בשל ירידה חדה בתחושת הייצוג בקרב היהודים עצמם. פילוח לפי מחנות פוליטיים מראה כי במרכז תחושת הייצוג היא החלשה ביותר, בשמאל החזקה ביותר, והימין נמצא בתווך.
סילמן תקפה - אבל האמון במערכת המשפט גבוה
המדד מצביע על תמונה מורכבת ביחס לאמון הציבור במוסדות המדינה. לפי המדד, מדרג האמון במוסדות נותר דומה לזה שנמדד בשנת 2024, אך ברוב המקרים שיעור נותני האמון נמוך מהממוצע הרב-שנתי. בקרב הציבור היהודי צה"ל ממשיך להוביל בפער ניכר וניצב בראש טבלת האמון בכל המחנות הפוליטיים ובמקום השלישי והמכובד - בית המשפט העליון.
בקרב הציבור הערבי, באופן בולט ומפתיע גם כן, בית המשפט העליון הוא המוסד הזוכה לאמון הגבוה ביותר במקום הראשון. בוועדת שרים לחקיקה שהתקיימה היום (שני) נשמעה השרה עידית סילמן טוענת כי "הנתונים מראים כי אין אמון במערכת המשפט". ואולם, נתוני מדד הדמוקרטיה מציירים תמונה שאינה עולה בקנה אחד עם קביעתה של סילמן. אף שהאמון במוסדות המדינה נשחק באופן כללי, בית משפט העליון דווקא נהנה מרמת האמון גבוהה ביותר, הסתירה בין הנתונים לבין הדברים שנאמרו בוועדת השרים מדגישה את הפער בין השיח הפוליטי החריף סביב מערכת המשפט לבין עמדות הציבור כפי שהן משתקפות במדד.
במדד נבדק השנה גם האמון בשלושה מוסדות נוספים. בקרב היהודים, 63% נותנים אמון בשב"כ, 57% ברשויות המקומיות ו-37% בלבד ביועצת המשפטית לממשלה.
בקרב הערבים הנתונים נמוכים יותר: 26% בלבד נותנים אמון בשב"כ, 34% ביועצת המשפטית לממשלה ו-33.5% ברשויות המקומיות. הנתונים משקפים פער עמוק בתפיסת המוסדות בין שני הציבורים, במיוחד בכל הנוגע למערכת הביטחון והאכיפה.
מצבה הכללי של ישראל: משתפר?
בנובמבר 2025 הישראלים נחלקים כמעט שווה בשווה בין מי שמעריכים את מצבה של ישראל כטוב, ככה-ככה או רע. מדובר בשיפור משמעותי לעומת 2024 ומאי 2025, אז כחצי מהציבור הגדיר את מצבה של ישראל כרע או רע מאוד.
עם זאת, הפערים בין הקבוצות נותרו חדים: בקרב היהודים 30.5% מעריכים את המצב כרע, לעומת 52% מהערבים - אם כי גם בקרב הערבים מדובר בשיפור משמעותי לעומת מאי. פילוח לפי מחנות פוליטיים מראה פער קיצוני: בשמאל 65.5% מעריכים את המצב כרע, במרכז 46.5%, ובימין רק 16%.
הקרע המרכזי: ימין מול שמאל
כמעט מחצית מהישראלים מדרגים את המתח בין ימין לשמאל כמתח החזק ביותר בחברה הישראלית. בקרב היהודים זהו המתח הדומיננטי ביותר בפער ניכר, ולאחריו המתח בין יהודים לערבים והמתח בין דתיים לחילונים.
בקרב הערבים, לעומת זאת, המתח בין יהודים לערבים נתפס כחזק ביותר, והמתח בין המחנות הפוליטיים במקום השני.
המדד בדק גם את רמת הערבות ההדדית בין האזרחים. גם בקרב היהודים וגם בקרב הערבים רוב גדול סבור שאפשר תמיד לסמוך על ישראלים אחרים בעת צרה. עם זאת, רק כשליש מכלל המרואיינים הסכימו שהאזרחים יכולים לסמוך על המדינה שתעזור להם.
חוקה - עכשיו
לצד המתח והקיטוב, נרשמת הסכמה רחבה בנושא אחד: הצורך בחוקה. 71% מהציבור סבורים שחשוב שלישראל תהיה חוקה - 69% בקרב היהודים ו-78% בקרב הערבים.
מרגישים בטוחים
יותר ממחצית מהיהודים סבורים שהמדינה מצליחה לדאוג לביטחון אזרחיה - עלייה ניכרת לעומת מדידת מאי. בקרב הערבים רק כשליש סבורים כך.
מנגד, הערכת הציבור את הצלחת המדינה לדאוג לרווחת אזרחיה נמוכה בהרבה: רק מעט מעל רבע מהיהודים ומהערבים סבורים שהמדינה מצליחה בכך.
האם נשאר בישראל? ומה חושבים על התקשורת?
רוב הציבור, 61.5%, סבור שלמדינה אין זכות להתערב בתכנים של כלי תקשורת ציבוריים, גם אם היא מממנת אותם.
במקביל, רוב היהודים הביעו אופטימיות לגבי עתידה של ישראל, לעומת מיעוט בקרב הערבים.
למרות כל זאת, נתון אחד בולט מעל כולם: למעלה מ-70% מהיהודים ומהערבים מעדיפים להישאר בישראל, גם אם תינתן להם אפשרות להגר למדינה מערבית בתנאים טובים יותר.