בירושלים התקיים היום (שני) מפגש משולש בין ראשי ממשלות ישראל, יוון וקפריסין - פגישה שלה ציפו בלשכת ראש הממשלה נתניהו כבר תקופה לא מבוטלת, ושעצם קיומה נחשב משמעותי לא פחות מההחלטות שיתקבלו במסגרתה. בסוף הפגישה, קיימו השלושה מסיבת עיתונאים שבה סיכמו את פגישתם.
בתוך כך, נחתמה גם הצהרה משותפת שבה התחייבו המנהיגים להעמיק את שיתוף הפעולה המשולש בין ישראל, יוון וקפריסין בתחומי הביטחון, האנרגיה, הכלכלה והחדשנות. בהצהרה קבעו ראש הממשלה בנימין נתניהו, ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטאקיס ונשיא קפריסין ניקוס חריסטודולידיס כי שלוש המדינות יכנסו מעתה פסגת מנהיגים שנתית ויגבירו את המפגשים בדרגי השרים והעבודה.
בפגישה הודגש חיזוק שיתוף הפעולה הביטחוני והצבאי, המאבק בטרור ומימון טרור, והעמקת ההגנה על נתיבי שייט ותשתיות ימיות, בין היתר באמצעות הקמת מרכז מצוינות אזורי להגנת סייבר ימי בקפריסין, שצפוי להיחנך ב-2026.
המנהיגים אישרו את תמיכתם בתוכנית 20 הנקודות של הנשיא טראמפ לעזה, קראו להשבת החטוף הישראלי האחרון רן גואילי ולהשלמת פירוק חמאס מנשקו, והדגישו כי הסיוע ההומניטרי לרצועה יועבר בפיקוח ובאופן שלא ינוצל בידי גורמי טרור. בנוסף סוכם על קידום פרויקטי אנרגיה משותפים, חיבורי חשמל אזוריים ומיזמי תשתית במסגרת מסדרון הסחר הודו-המזרח התיכון-אירופה, לצד הקמת קבוצות עבודה בבינה מלאכותית, בריאות, חירום ואקלים, וחיזוק שיתופי הפעולה עם ארצות הברית במתכונת 3+1.
ראש הממשלה בנימין נתניהו פתח את מסיבת העיתונאים ואמר: "השותפות שלנו (ישראל-קפריסין-יוון) תנצח ותגבר על כל כאוס, אנחנו גם מציעים צמיחה". הוא הוסיף: "אדבר על השותפות שלנו בפגישתי הקרובה עם הנשיא טראמפ". כזכור, נתניהו רוצה להוות אופוזיציה לחברות בין טראמפ לארדואן. בדבריו, התייחס נתניהו גם לחלל החטוף שעדיין מוחזק בעזה: "קורא להשבתו המיידית של רני גואילי שעדיין מוחזק בשבי חמאס, יש להשלים את הבאתו".
"לאלה שמפנטזים להחיות את האימפריות שלהם (מכוון לארדואן) אני אומר - תשכחו מזה, שלושתנו נגן על עצמנו בכוחות עצמנו ונביא שלום דרך עוצמה", הוסיף נתניהו. בנוגע לאיראן הגיב נתניהו: "אנחנו יודעים שאיראן מקיימת תרגילים. אנחנו עוקבים אחרי זה ועושים את ההיערכות הנדרשת. אני רוצה להבהיר לאיראן - כל פעולה נגד ישראל תיענה בתגובה חריפה מאוד". הוא התייחס להישגים במבצע 'עם כלביא: "היו לנו הישגים רבים במבצע עם כלביא, ודאי שאדבר על זה עם טראמפ אבל המוקד יהיה השלב הבא בעזה, חמאס, חיזבאללה ורצוננו לראות יציבות בלבנון והמצור של החותים על המסחר הימי שמשפיע על קפריסין ויוון".
על טורקיה אמר: "איננו מחפשים עימות, אנחנו מחפשים יציבות וזו קואליציה ליצירת יציבות ומקווה שלא ניבחן בזה". במהלך נאומו התייחס גם לוועדת החקירה המתגבשת: "על כולנו לספק תשובות, והדרך שבה נדרש לשאלת החקירה היא אותה הדרך שארהב חקרה את אירועי 11 בספטמבר". הוא המשיך: "אז מה עשתה ארה"ב? היה לה נשיא, בוש, שאמר אפנה לדמוקרטים ורפובליקנים ונייצר חוק חוצה מפלגות שיביא לחקירה, אין דרך טובה יותר מלעשות זאת כאן, גם קואליציה גם אופוזיציה, מוכן לענות לכל שאלה, איך ניתן לסרב לזה? כשבוש הציע זאת זה התקבל איש לא אמר שזה משרת פוליטית".
"כבר הוכח במקרה של אוריך שבית המשפט אמר שהכל פייק", התייחס לפרשת אלי פלדשטיין. "יש פה ניסיון של הכפשה, וחבל שלוקחים בן אדם לוחצים עליו וגוררים אותו לכל מיני אמירות שאין להן שום בסיס".
נשיא קפריסין ניקוס כריסטודולידיס הביע את תמיכתו בתוכנית שהציע נשיא ארה"ב: "תומכים בתכנית טראמפ ותומכים בסיוע הומניטרי לעזה והכל בתנאי שזה מסתדר עם צרכיה הבטחוניים של ישראל".
"קורא להשבת רן גואילי, אנחנו מוכנים לתרום ליום שאחרי ולייצוב, אנחנו מדינה שמכובדת באיזור", אמר ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטאקיס במסיבת העיתונאים.
תחילה ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטאקיס קיימו פגישה אישית, ולאחריה פגישה מורחבת בהשתתפות שרי החוץ של המדינות ובכירים נוספים. מבחינת ישראל, מדובר בצעד מדיני-אסטרטגי שמטרתו להעמיק את שיתוף הפעולה עם יריבותיה האזוריות של טורקיה, ובראשן יוון וקפריסין, ולשגר מסר ברור לאנקרה: ירושלים יודעת לפעול, לתאם ולהגן על האינטרסים שלה גם ללא מעורבות טורקית - ואף מול תרחישים של חיכוך אזורי מתגבר.
הפגישה התקיימה על רקע מתיחות גוברת במזרח הים התיכון, התחזקות הצבא הטורקי ומעורבותה של אנקרה בזירות אזוריות נוספות, ובראשן רצועת עזה. בישראל עוקבים בדאגה אחר ניסיונותיה של טורקיה לבסס השפעה אזורית רחבה יותר - בין היתר בזירה הימית והאווירית - ומבקשים להבהיר כי קיימות חלופות מבוססות שיתוף פעולה אזורי.
המסר, כך לפי גורמים המעורים בפרטים, מיועד גם לנשיא טורקיה ארדואן: גם אם אנקרה תבחר להמשיך בקו האנטי ישראלי, לישראל עומדים שותפים אסטרטגיים משמעותיים בים התיכון.
בשבועות האחרונים שלחה ישראל בכירים לדיונים באתונה, כאשר חלק ניכר מהשיחות עסק בהידוק שיתוף הפעולה הביטחוני. סוכנויות ידיעות ודיווחים בתקשורת היוונית מצביעים על כך שעל רקע האיומים הגוברים על היציבות האזורית - לא רק כלפי ישראל אלא גם כלפי יוון וקפריסין - נבחנות יוזמות חריגות.
ביוון אף דווח על אפשרות להקמת כוח תגובה מהיר משותף לישראל, יוון וקפריסין, שיפעל להגנה על תשתיות אסטרטגיות בים ובאוויר. לפי הדיווחים, הכוח יפעל ברמת חטיבה ויכלול כ-2,500 לוחמים: כ-1,000 מיוון, כ-1,000 מישראל וכ-500 מקפריסין.
הדגש בזירה הימית, כך נטען, יהיה על הגנה על תשתיות קריטיות - צינורות גז, כבלי תקשורת וכבלים תת-ימיים, במרחב המשתרע מרודוס, דרך קפריסין ועד לחופי ישראל.
דברים אלה קיבלו חיזוק לאחרונה בעקבות התבטאויות פומביות של הרמטכ"ל היווני, דימיטריוס חופיס, שהתייחס לצורך במהלך מונע - תפיסה המזוהה בעיקר עם ישראל, כחלק מהעמקת השותפות האסטרטגית עם ירושלים.
באופן רשמי, הברית המתהווה אינה מכוונת נגד מדינה ספציפית, אלא מוגדרת כברית הגנתית במרחב אסטרטגי רגיש. עם זאת, גורמים אזוריים אינם מתעלמים מהקשר: החשש מהרחבת ההשפעה הטורקית במזרח הים התיכון, כולל תרחישים של חיכוך ימי או ניסיונות להשפיע על נתיבי תעופה אזרחיים.
ליוון, נזכיר, חיל אוויר מתקדם עם מטוסי F-35 ו-F-16 בגרסאות מתקדמות. קפריסין מחזיקה חיל אוויר קטן יותר המבוסס על מסוקי קרב ותובלה, ושדות תעופה באי שימשו בעבר, ואף עשויים לשמש בעתיד כבסיסי חירום לחיל האוויר הישראלי.
גם אם ההצהרות מחר יהיו זהירות, עצם המפגש הטרילטרלי נושא מסר ברור: ישראל, יוון וקפריסין מתייצבות כגוש מתואם במזרח הים התיכון. ומבהירות כי הן פועלות יחד כדי להגן על עצמן, על התשתיות ועל מרחב הפעולה האסטרטגי שלהן.
על אף חברותו של טראמפ לדבריו עם נשיא טורקיה ארדואן, והסינגור של שגריר ארה"ב בטורקיה טום באראק על אותו ארדואן, נשמעת גם גם בזירה האמריקאית, התנגדות חריפה למעורבות טורקית בזירה הפלסטינית. הסנאטור הרפובליקני לינדזי גרהאם, ממקורביו הבולטים של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, אמר כי עצם הרעיון שטורקיה תהיה חלק מכוח מייצב במסגרת תהליך שלום "יטלטל את ישראל עד היסוד". לדבריו, "אין בישראל שום תמיכה פוליטית - בשום מקום - לשילוב טורקיה בכוח כזה". גרהאם תקף בחריפות את נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, ואמר כי התבטאויותיו נגד ישראל הן "מעבר לכל קו אדום". לדבריו, "אם מישהו שוקל הצבת כוחות טורקיים בשטח בעזה - הוא ייצור בעיה עצומה עבור ידידינו בישראל"