ביום השני של פלישת רוסיה לאוקראינה, אחד מיועציו הקרובים ביותר של הנשיא ולדימיר פוטין סירב לציית לפקודותיו. היה זה אז, לפי כתבת תחקיר של "ניו יורק טיימס", שהחל הקרע שלא ניתן לאיחוי בין דמיטרי קוזאק לבין המנהיג הרוסי.
המלחמה באוקראינה - כותרות אחרונות
המודיעין האמריקני מעריך: פוטין רוצה את כל אוקראינה - ולא יעצור רק בה
רוסיה מנסה להשאיר את אוקראינה בעלטה לקראת החורף: "אחד מכלי הנשק המסוכנים שלה"
קוזאק, בן 67, התפטר מתפקידו כסגן ראש לשכתו של פוטין בספטמבר השנה, חודש לאחר שהעיתון האמריקני דיווח על ביקורתו הפרטית על המלחמה. בראיונות מאז, שישה ממקורביו תיארו את הפיכתו של איש סוד של פוטין במשך 30 שנה למוקד של תחושות אנטי-מלחמתיות באליטה הרוסית. רובם דיברו בעילום שם, מחשש לביטחונם.
פוטין, לפי ניו יורק טיימס, הורה לקוזאק לדרוש את כניעת אוקראינה יממה אחרי תחילת המלחמה בפברואר 2022. קוזאק סירב, והתעקש כי אינו מבין מה מנסה המנהיג הרוסי להשיג באמצעות הפלישה. כשהשיחה התחממה, אמר קוזאק לפוטין כי הוא מוכן להיעצר או להירצח בשל סירובו. מקורביו אמרו שרק בהמשך גילה קוזאק כי פוטין שם את השיחה הזו על רמקול, כך אמרו האנשים, ובכך הפך את בכירי לשכת הנשיא לעדים לרגע נדיר של מרד.
קוזאק היה קול בודד של מחאה במעגל הפנימי של פוטין, שנותר כמעט ללא ביקורת כנה מצד בכירי משטרו, גם כיום, כארבע שנים מאז תחילת המלחמה. פוטין מתמיד בדרישותיו התקיפות לסיום המלחמה גם כאשר הלחץ להפסקת אש גובר.
מקורביו של היועץ הוותיק סיפרו שבדברי הביקורת שלו הוא נתן ביטוי לאי-שביעות רצון שקטה שמורגשת בקרב רבים במעמד העסקי והתרבותי במוסקבה, ואף בקרב פקידי ממשל אחרים. השנה הוחרפה תחושת התסכול הזו בשל סירובו של פוטין לסיים את המלחמה אפילו בתנאים נוחים שמציע הנשיא טראמפ.
"דמיטרי ניקולאייביץ' איננו, אבל מצב הרוח זהה", אמר לניו יורק טיימס אלכסיי ונדיקטוב, עיתונאי בולט ממוסקבה המכיר בכירים לשעבר ובהווה בקרמלין, בהם קוזאק. "הוא חשוב כסמן".
קוזאק, הדמות הממשלתית הבכירה ביותר שסטתה מהקו של הנשיא בסוגיית המלחמה, נותר במוסקבה. הוא עבד לראשונה עם פוטין בשנות ה-90, כששניהם היו בכירים בלשכת ראש עיריית סנט פטרבורג. בהמשך, הוא ניהל את קמפיין הבחירה מחדש הראשון של פוטין, היה אחראי להכנות לאולימפיאדת החורף ב-2014 ופיקח על שילוב של חצי האי קרים שסופח לרוסיה. מקורביו מעריכים שהוא מאמין שהקשרים האישיים ביניהם מספקים לו מידה מסוימת של הגנה.
הוא אף שמר את הביקורת שלו לעצמו ולא יצא נגד פוטין בפומבי. בנוסף לכך, מקורבו הפרשן הפוליטי ארקדי דובנוב אמר שקוזאק סירב להתראיין לכתבה זו. אך דובנוב אמר כי האירועים מאז הפלישה ב-24 בפברואר 2022 רק חיזקו את עמדותיו של קוזאק.
"ההערכות שלו, שהובעו בפני פוטין ערב תחילת הפעולה הצבאית, התממשו בדיוק מבהיל", אמר דובנוב, המתגורר בישראל. קוזאק, העריך, בין היתר, ששבדיה ופינלנד יצטרפו לנאט"ו בעקבות הפלישה, כפי שאכן קרה.
לפי ניו יורק טיימס, הוא החל להביע את הסתייגותו ב-21 בפברואר 2022, במהלך ישיבה של המועצה לביטחון לאומי של רוסיה, ששודרה בטלוויזיה. בכירי הקרמלין הצדיקו זה אחר זה את הסיבות למלחמה עם אוקראינה, מלבדו.
לפי המתואר, ידיו של קוזאק רעדו כאשר ניגש לדוכן הנואמים. הוא הסביר, לעיתים במלמול, מדוע המשא ומתן עם אוקראינה אינו מתקדם. הוא הוסיף שיש לו עוד מה לומר, אך פוטין קטע אותו. "אני מניח שנדבר על כך בנפרד", אמר קוזאק, שהכיר את פוטין זמן רב יותר מרוב הנוכחים באולם.
בתחילת 2022, לפני הפלישה, ניהל קוזאק משא ומתן עם אוקראינה על המלחמה עם הבדלנים במזרח המדינה. בינואר הוא קיים פגישה של שמונה שעות בפריז, שיחות שאוקראינה אמרה כי שלחו "אות חיובי מאוד". כמה בכירים לשעבר באוקראינה ובארצות הברית שהכירו את השיחות אמרו כי האמינו שקוזאק באמת חותר לפתרון דיפלומטי, ולא מושך זמן בזמן שרוסיה מתכוננת לפלישה.
כשפוטין ריכז כוחות, ניסח קוזאק מזכר ארוך המפרט את ההשלכות השליליות הצפויות של מלחמה, בהן התפשטות נאט"ו. ובדיון במועצה לביטחון לאומי, בחלק מהישיבה שלא שודר בטלוויזיה, הוא הזהיר שהאוקראינים יתנגדו, שהסנקציות יהיו קשות ושמעמדה הגיאופוליטי של רוסיה ייפגע.
לאחר מכן הורה פוטין לכל הפקידים, למעט קוזאק והחברים הקבועים במועצת הביטחון, לצאת מהחדר. הוא ביקש מקוזאק לחזור על טיעוניו. ואז פוטין הוציא גם את השאר, למעט קוזאק, שנותר עומד בדוכן. כעת היו השניים לבדם תחת התקרה של אולם סנט קתרינה בקרמלין, כתשעה מטרים מפרידים ביניהם.
פוטין ניסה להבין לפשר עמדותיו של קוזאק, אך מקורביו סיפרו שהוא נותר איתן בדעתו. זו הייתה הפעם האחרונה שבה דיברו השניים לפני שרוסיה החלה להפציץ את קייב לפנות בוקר של 24 בפברואר.
כמה כלי תקשורת דיווחו כי קוזאק התקשר לאנדריי ירמאק, אז ראש לשכתו של הנשיא וולודימיר זלנסקי, בשעות שלאחר הפלישה ודרש את כניעת קייב. אך קוזאק התעקש בפני כמה מעמיתיו שהסיפור אינו נכון. לדבריו, היה זה ירמאק שהתקשר אליו באותו יום. קוזאק אמר כי רצה לפעול להשגת שלום מוסכם במהירות האפשרית.
ביום השני לפלישה ניהל קוזאק משא ומתן על עסקת הפסקת אש אפשרית עם דויד אראחמיה, בכיר אוקראיני נוסף. העסקה הייתה כוללת ערבויות ביטחוניות של רוסיה לאוקראינה ונסיגה מכל חלקי אוקראינה מלבד קרים וחבל הדונבאס. אך המשא ומתן הזה הרגיז את פוטין.
שלושה ממקורביו של קוזאק סיפרו שב-25 בפברואר הוא תדרך את פוטין באמצעות מערכת הטלפונים המאובטחת של הקרמלין. פוטין נזף בקוזאק על כך שחרג מסמכותו בדיון בנושאים טריטוריאליים, והורה לו להודיע לקייב שרוסיה תנהל משא ומתן רק על כניעת אוקראינה. בעיני קוזאק נראה היה שפוטין משנה בחדות את עמדת המשא ומתן. הוא אמר כי אינו יכול לנהל משא ומתן אם אינו יודע מהן מטרות הסיום של רוסיה.
פוטין דחה את החששות והורה לקוזאק לפעול לפי ההנחיות. קוזאק סירב. בשיחה זו אמר לפוטין כי הוא מוכן להיהרג או להיעצר בשל סירובו. עד סוף השיחה המתוחה הסכים קוזאק בכל זאת להודיע לאוקראינה על דרישת הכניעה של רוסיה. הוא התקשר לאראחמיה, כשפוטין מאזין בדממה. אראחמיה סירב.
למחרת, 26 בפברואר, נראה כי עמדתו של פוטין השתנתה פעם נוספת. בבוקר התקשר סגן ראש הלשכה הראשון של פוטין, סרגיי קיריינקו, ואמר לקוזאק כי יועץ אחר, ולדימיר מדינסקי, יעמוד מעתה בראש המשא ומתן הרוסי עם אוקראינה.
מאוחר באותו ערב הגיעו מדינסקי והמיליארדר רומן אברמוביץ' לביתו של קוזאק. הם אמרו לו שהם נוסעים לבלארוס כדי לנהל משא ומתן עם אוקראינה תחת מנדט חדש מפוטין: לדון בערבויות ביטחוניות, אך לא בגבולות אוקראינה.
נציגים של ירמאק, אראחמיה ואברמוביץ' לא השיבו לבקשות תגובה. גם הקרמלין לא הגיב.
אתגור המערכת
קוזאק לא שב מעולם לתפקידו הרשמי בטיפול באוקראינה. הוא איבד סמכויות לקיריינקו, שלקח השנה גם את תחום האחריות שלו על ניהול הקשרים עם מדינות ברית המועצות לשעבר.
אך הוא לא איבד את משרתו. הוא שמר על משרדו בבניין מינהל הנשיאות מתקופת ברית המועצות, כמה רחובות מהקרמלין, שם נפגש עם שליחים חשאיים מהמערב, לפי כמה אנשים הבקיאים בפרטים. הוא עישן שרשרת סיגריות בזמן שחשבו יחד על תוכניות שלום אפשריות. הוא אמר להם כי הוא שומר על גישה לפוטין, ובכך רמז שהנשיא מודע לשיחות הסודיות הללו.
בשלב מסוים הציע הנשיא לקוזאק להגיש הצעות לשיפור האקלים הכלכלי ברוסיה. כמה ממקורביו שראו את המזכר שכתב בתגובה אמרו כי נדהמו ממנו.
המזכר, כך אמרו, הציע שפוטין יפסיק את המלחמה, ינהל משא ומתן עם אוקראינה ויבצע רפורמות פנימיות ליברליות. קוזאק הציע להפוך את מערכת המשפט הרוסית לעצמאית מהפיקוח בפועל של רשויות אכיפת החוק, רעיון כמעט כפירה לנוכח מעמדן של שירותי הביטחון ככוחות החזקים ביותר במדינה.
כמה ממקורביו של קוזאק אמרו כי הופתעו לא רק מההצעות, אלא גם מכך שהוא שיתף אותן מחוץ לקרמלין, לנוכח מעטה הסודיות שמקיף בדרך כלל את פוטין. לדבריהם, קוזאק נראה מודאג ממורשתו ומנסה להפריד את עצמו מפוטין.
קונסטנטין זטולין, חבר פרלמנט ממפלגת רוסיה המאוחדת של פוטין ומכירו של קוזאק, תיאר אותו כמי שנותר נאמן לפוטין. אך לדבריו, קוזאק היה יועץ נדיר ש"לא הסתיר את דעתו".
"במינהל הנשיאותי לא נהוג להתווכח הרבה עם דעת הממונה עליך", אמר זטולין.
מורשת מעורפלת
דובנוב, המכר של קוזאק בישראל, אמר שקוזאק האמין כי "הוא פועל בשירות המדינה, ולא למען האינטרסים האישיים של פוטין". לדבריו, הקרע ביניהם הגיע לאחר שקוזאק, עם הפלישה, "גילה שלפוטין אין קווים אדומים שאינו מוכן לחצות".
"המחיר שהמדינה משלמת על שאיפותיו של מנהיגה להיות מעצמה גדולה הפך לבלתי מתקבל על הדעת עבורו", אמר דובנוב.
כמו דמויות רבות אחרות באליטה הרוסית, קוזאק ממשיך להפגין נאמנות לפוטין בכך שהוא נמנע מכל ביקורת פומבית. גם פוטין שידר כלפיו מידה של נאמנות.
קוזאק נסע שוב ושוב לישראל לצורך טיפול רפואי, וכן לטורקיה ולאיחוד האמירויות. זה היה סימן לאמונו המתמשך של פוטין, לאור המגבלות שהטיל על נסיעות בזמן מלחמה של פקידי ממשל.
בספטמבר קיבל פוטין את התפטרותו של קוזאק, דבר בולט במיוחד מאחר שפוטין מעדיף בדרך כלל להבטיח את נאמנותם של בכירים באמצעות מינוי לתפקידי נוחות ולא לאפשר להם לעזוב את השירות הציבורי.
לאוניד רומנקוב, חבר ליברלי באספת המחוקקים של סנט פטרבורג בשנות ה-90, זוכר את קוזאק כ"מקצוען" שבניגוד לפקידים עירוניים רבים אחרים השתדל לפעול לפי "לשון החוק". אך הוא התאכזב מקוזאק כאשר עמד מנגד בזמן שפוטין פירק את הדמוקרטיה הרוסית.
"הוא בחר בדרך הקונפורמיות," אמר רומנקוב לניו יורק טיימס. "הוא יכול היה להבין הרבה יותר מוקדם לאן הכול הולך."