שנת 2025 תיכף מסתיימת, ומנתוני חוק חופש המידע שנמסרו מהמשטרה לאגודה למען הלהט"ב ולתנועה לחופש המידע ואשר הגיעו לידי וואלה, עולה כי בשנת 2025 חל זינוק אדיר בתקיפה של להט"בים. אם במחצית השניה של שנת 2023 (אז נכנס לתוקפו באופן מסודר נוהל המשטרה המחייב לסווג כפשע שנאה פגיעות על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית) אירעו 9 מקרי תקיפה של להט"בים, בכל שנת 2024 אירעו 14 מקרים ואילו מינואר 2025 ועד לחודש אוקטובר 2025 התרחשו כבר 36 מקרי תקיפה של להט"בים.
עד סוף השנה, לאחר שהנתונים יתעדכנו, המספר כבר יהיה גבוה יותר. מדובר כאמור בעליה של פי 2.5 במספר מקרי התקיפה נגד חברי הקהילה הגאה בישראל - עוד בטרם הסתיימה השנה. בסך הכל, מאז נכנס לתוקפו ביוני 2023 הנוהל, אותו קידם השר הקודם עמר בר לב, סווגו במשטרה 59 מקרי תקיפה של להט"בים כאשר העבירות הבולטות הן: תקיפה סתם, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, שוד מזוין אלים, איומים, עבירות ממניע גזענות, וונדליזם וגניבה.
חשיבות הגדרת העבירה כפשע שנאה היא חשובה לא רק לניתוח ואיסוף נתונים אלא בעיקר לתקופת המאסר, כיוון ששופט רשאי להכפיל את עונש המאסר על העבירה, כאשר המניע הוא שנאה. באגודה למען הלהט"ב מעריכים כי תיקים רבים אינם מסווגים כפשעי שנאה למרות שהם כאלה.
חוקרים חצי שנה - ולא מוצאים את העבריינים
המשטרה, כך נראה מהנתונים, מתקשה לאתר את התוקפים. 50 אחוז מהתיקים שנפתחו מיוני 23 ועד אוקטובר 25, נגנזו, מרביתם נסגרו בעילה של עבריין לא נודע (על"ן). זמן הטיפול הממוצע בתיק תקיפה, כך עולה מהנתונים, עומד על כחצי שנה.
עוד עולה מהנתונים כי מתוך 36 התיקים שנפתחו בשנת 2025, עשרה עדיין בחקירה ו-11 נסגרו. תשעה מהם בנימוק של על"ן. רק תשעה מהתיקים שנפתחו ב-2025 הועברו לפרקליטות, שניים ממתינים לאישור סיווג והצמדה.
מתוך 14 תיקים שנפתחו בשנת 2024, עשרה נסגרו, בעיקר בנימוק של עבריין לא נודע וחוסר ראיות. רק שני תיקים נמצאים בפרקליטות, אחד עדיין נמצא בחקירה ואחד נמצא בתהליך סגירה. כלומר, מתוך 14 תיקים, רק שניים הגיעו לפרקליטות - 14% בלבד מתיקי התקיפה.
השבוע אמור להתקיים דיון חסוי בוועדה לביטחון לאומי בראשות חבר הכנסת צביקה פוגל. הדיון נקבע בעקבות פנייתו של חבר הכנסת יו"ר השדולה הגאה, ח"כ יוראי להב הרצנו ממפלגת יש עתיד: "דם להט"בים אינו הפקר. כשהאלימות גואה והמשטרה לא מציגה תכנית - זו הפקרה. אני לא אעצור עד שתוצג ותייושם תכנית לאומית למאבק בהומופוביה". בנוסף השתתפו נציגי ארגוני הקהילה הגאה, בהמשך לדיונים קודמים שנערכו בוועדה, במהלכם נציגי המשטרה אמרו כי בנוגע לחלק מהתיקים שמתנהלים לא ניתן להעביר פרטים ומידע פומביים. מטרת הדיון החסוי הוא לאפשר לחברי הכנסת לקבל מידע נוסף באשר להתקדמות התיקים.
באגודה למען הלהט"ב אומרים כי מסוף השנה שעברה הגיעו אליהם דיווחים הנוגעים ל-22 מקרי לינץ' דרך אפליקציית גריינדר, כאשר בחלק מהמקרים תוקפים נעצרו ואף הוגשו כתבי אישום ובחלקם נסגרו ללא ראיות. זאת בנוסף לעשרות מקרים בחצי השנה האחרונה של השחתת רכוש, תלישת ושריפת דגלי גאווה, הסתה ואיומים.
"ישבתי עם גורמים בכנסת - מרחו אותי בתשובות"
עידן לידמן שהותקף בחודש פברואר בחיפה לאחר שנפל קורבן לתקיפה באמצעות רשת ההיכרות גריינדר, אומר כי חש נטישה מוחלטת מצד רשויות האכיפה. "הלכתי למשטרה, הראיתי להם איפה זה קרה, כל מה שקיבלתי היו רמיזות על למה אולי לא כדאי ללכת עם זה עד הסוף", הוא מספר. "אף אחד לא זימן אותי, לא עדכן אותי. גיליתי במקרה שהתיק נסגר, דרך SMS. לא התקשרו, לא אמרו לי ולא שאלו אותי כלום. קצינה שדיברה איתי פשוט נעלמה. באיזשהו שלב נגמר לי הכוח לרדוף".
לידמן מתאר מציאות יומיומית שבה, כפעיל דראג, הוא רגיל למבטים, הערות וצפירות. "אני חי עם הומופוביה, אני יודע שלא כולם יקבלו אותי, אבל ברגע שזה עבר לאלימות, זה קו אחר לגמרי".
התקיפה הותירה בו סימנים עמוקים: התקפי חרדה, חשדנות קיצונית ופוסט-טראומה. "הייתי שומר סכין קטנה ליד המיטה. לא נפגשתי עם אף אחד מחוץ לבית. כל זה היה מנגנון הישרדות". למרות הזעם והכאב, לידמן מדגיש: "אם התוקפים שלי ייעצרו או לא, זה כבר פחות מעניין אותי. יצאתי למאבק הזה כי הבנתי כמה אנשים בארון עוברים את זה בשקט". לדבריו, מאז שיצא עם הסיפור בגלוי, הוא קיבל עשרות הודעות מאנשים שחוו תקיפות דומות, ולא פנו למשטרה או לטיפול נפשי מחשש לחשיפה, לזלזול או לאדישות."ישבתי עם דוברים ועם גורמים בכנסת. מרחו אותי בתשובות. מדברים עכשיו על פיילוטים, על מש"קים לקהילה וזה מבורך - אבל איפה הייתם קודם?".
אל תישארו לבד
לידמן, שעבר לאורך חייו תהליכים טיפוליים ארוכים, מדגיש את חשיבות הפנייה לעזרה. "לחיות עם טראומה בלי טיפול זה סוג של ניסיון התאבדות שקט. ללכת לשירותים ציבוריים ולקבל התקף חרדה, זה לא חיים. אל תישארו לבד. לכו לפסיכולוג, לעובד סוציאלי, למישהו שאתם סומכים עליו. ברגע שמתחילים לדבר, מתחילים לחיות". למרות הכל, הוא אומר, הוא אינו חושש עוד: "הם (התוקפים) חשבו שישתיקו אותי. הם רק נתנו לי יותר כוח. אני הקול של אלה שלא יכולים לדבר".
יעל סיני ביבלש, מנכלית האגודה למען הלהט"ב בישראל, אומרת: "הדיון החסוי ביוזמתו של חכ להב הרצנו הוא צעד חשוב והכרחי עבור הקורבנות, שאותם האגודה מלווה וממשיכה ללוות מקרוב, בדרישה לקבל תשובות. אנו מאמינים ברצון הטוב של משטרת ישראל ומברכים על עבודתם הקשה לפתירת התיקים ובאותה נשימה מזכירים: לא נשקוט ולא ננוח עד שכל אחד ואחד מהעבריינים שטופי השנאה שרדפו, איימו, היכו, דקרו, והטילו אימה על חברי הקהילה הגאה, יובאו לדין, ישלמו מחיר על הנזק שגרמו, והקורבנות יזכו לצדק שמגיע להם. ביטחון הקהילה אינו נתון לפשרות".
לדברי האגודה, 30 מתוך 36 התיקים בשנת 2025 לא היו מסווגים ללא האגודה למען הלהט"ב.
אני קוראת למי שנפגע להגיש דיווח למרכז הדיווח על להט"בופוביה דרך האתר שלנו או לפנות לקו הקשב "יש עם מי לדבר" במספר 2982*