תמיד אהבתי חשפניות. אני מודה. אני אוהבת את הגופות המיוזעות שלהן, אני אוהבת את הגליקים המסעירים שהן משלבות בהופעה (אזיקים מפרווה בצירוף השיר מ"פלשדאנס"!).
כילדה, אף פעם לא חלמתי על קריירה של מדענית, או אפילו טייסת. במקום זה, רציתי להיות הערומה עם הנוצות מהמופעים של מונטה קרלו.
אבל אפילו בעלת אישיות מטונפת כשלי חייבת להודות. חשפנות זה קצת פאסה. אחרי שראינו אלף סרטים אמריקאים עם הסצינה הבלתי נמנעת בה שני בלשים נכנסים "בטעות" לבאר חשפניות, אי אפשר לחדש לנו הרבה בנושא. לכן, מה נחרדתי כשגונב לאוזני השבוע סקופ מעולם הפרסום.
כן כן, אני פ. בניזרי, האישה שעשתה קריירה מלא לדעת כלום על כלום (ולטעות, כפי שהוכחתי לא פעם, גם בזה), הרמתי השבוע סוף סוף טלפון! התוצאה: סקופ מאושר על ידי משרד הפרסום "ראובני פרידן".
ההתחרמנות
לפני כמה שבועות ערכו "ראובני פרידן" מסיבת סיכום שנה ללקוח הגדול שלהם, הלא היא חברת "אורנג'". בתום המסיבה, אחרי שכולם סכמו עם עצמם עד כמה מצויינים, נפלאים ויצירתיים היו כולם בשנה החולפת, הוכנסו לחדר שתי נזירות "אמיתיות", מחווה לקמפיין הנזירות של "אורנג'".
שערו לעצמכם עד כמה הופתעו הנוכחים בחדר, כשהנזירות התבררו כצמד חשפניות נועזות, והחלו להשיל את בגדיהן בכל רחבי החדר! אח, הגימיק השיווקי הנועז! אח, הקריאטיביות!
וככה, עם ארבעה ציצים נפולים, וצעיף נוצות עייף אחד, אנחנו קוברים השבוע את הקמפיין המפואר של אורנג'. לא רק את סרט הנזירות האחרון, את כולו.
רבותי, הגיע הזמן לומר את מה שרצינו לומר מזמן. הקמפיין הזה מת, גמור, פיניטו. שום דבר לא יחייה אותו. לא נזירה מתפשטת ולא פינגווין במחוך פאייטים.
ההתעצלות
היתה תקופה, שאפילו אני התקנאתי קנאה עזה בקופירייטרים של "שלמור אבנון" שהגו את הקמפיין המופתי של אורנג'. פייר, זה פשוט נראה לי כמו העבודה הקלה בעולם. אחרי שנקבע הקונספט (לייף סטייל) הלוגו הבסיסי (ריבוע כתום) מה עוד נשאר לחבר'ה משלמור לעשות? סרטון לאורנג' משפחה? בבקשה, משפחה קופצת לתוך בריכה שהופכת לריבוע כתום. אורנג' במבצע לנשים? אישה רוכבת בשדה שהופך לריבוע כתום.
בכל פעם שהייתי פותחת טלויזיה ורואה חבורת אנשים יפי תואר בתוך משהו עם צלעות שוות, הייתי יודעת איך זה ייגמר. בריבוע כתום, נו, ובעוד קופירייטר מ"שלמור" שהלך מוקדם הביתה. עד כדי כך מהודק היה הקמפיין הזה, עד כדי כך הוא נחרט בתודעה.
ההתחרפנות
אחר כך הם התחילו להתחרפן. הקמפיין איבד שליטה, וחלק ניכר מהתקציב הועבר לראובני פרידן. פתאום שום פרסומת שראית לא היתה דבר בטוח. נערי קולג' מרקדים, זקנים עריריים מלואיזינה, כל דבר היה יכול להיות פרסומת לאורנג'.
"שייראו כבר מכשיר סלולרי אחד", לחשה בבעתה חברתי איילת "מה הם מסתירים שם?"
אחרי כמה חודשים היא הגיעה למסקנה נחרצת. החבר'ה מאורנג' מעורבים בפרשת הרצח הכפול. "הם רק מנסים לבלבל אותנו עם הננסים ההונגריים שלהם", קבעה " אבל אני יודעת מה קורה שם באמת".
ובאמת, אם כלב תחש מול מאוורר הופך לסרט על "זמן אוויר" (קלטתם?), למה שלא נחשוד שמדובר בקונספירציה?
ההתרסקות
ואז, הגיע המסמר המעוצב האחרון. קמפיין הנזירות. תזכורת: חבורת נזירות עליזה בורחת מהמנזר לצלילי השיר האיטלקי "פרגו פרגו". בדרך הן מפתות מכל הבא ליד: נער על אופניים בפארק, שוטר, כאלה. מיד אחר כך ההסבר: "עם המבצע החדש של אורנג', פלא שכולם רוצים משפחה?".
לא שהסרטון החדש הוא לא מקסים ומרגש, ויפה. הוא גם לא הנורא בסרטי הפליני של אורנג'. אבל משהו בקישור הלא מהודק, בקריאטיב האנוס, פשוט כבר לא משכנע יותר. כבר מזמן אי אפשר למצוא בפרסומות של אורנג' לא תוכן, לא קו חשיבה, לא הגיון לרפואה. רק תהלוכת ג'ננות תמוהה וחסרת קשר. גלגלי הצלה כתומים, כלבי בייגל'ה מול מאווררים, חיפושיות במדבר וראל סמואל.
עם כל הצער, הגיע הזמן להודות שמספיק. לא כל סרט מעוצב על להקת קופי מקק יכול להפוך למסמך נוקב על איכות הקליטה של אורנג'.
הסטריפטיז ב"ראובני פרידן" הוא הרקוויאם של אורנג'. זמן האוויר ירד למחיר המביש של עשר אגורות לדקה, וישנן שמועות הולכות וגוברות שהחברה על סף פשיטת רגל. חושבים שכמה חזיות אדומות וג'עג'ועים ישכיחו את זה מהלקוח? סבבה. יו קן ליב יור הט און, אבל את המכנסיים תאלצו לפשוט בקרוב.