מחר (שני) יתכנס צוות השרים לעניין קביעת המנדט שיינתן לוועדת החקירה לישיבה ראשונה בראשות נתניהו במשרד ראש הממשלה, בוועדה אמורים צוות השרים לקבוע מה התחומים והסוגיות שאותם הוועדה שתיבחר תוסמך לבדוק, מה טווח הזמנים שייבחנו, מה הסמכויות שיהיו בידי ועדת חקירה וגם המלצה על מנגנון לבחירת חברי וועדת החקירה.
ועדת השרים שתתכנס מחר אינה ועדת החקירה, היא ועדה שתקבע את צורת עבודתה של ועדת החקירה שתיבחר עם קידום הצעתו של חבר הכנסת אריאל קלנר כפי שהוצגה בשבוע שעבר. הצעה שכבר זכתה להתנגדות פומבית בראשי האופוזיציה שהודיעו שלא ישתפו איתה פעולה.
אחת הסוגיות המשמעותיות שתיקבע ווועדת השרים היא מאיזו תקופה תחל הבדיקה, חלק ניכר מהשרים מצביעים על שתי נקודות זמן בולטות - ההתנתקות והסכמי אוסלו.
השר איתמר בן גביר אמר לוואלה: "אני רוצה להגיע לדיונים לשמוע ולבדוק את העניין, אין ספק שהיציאה מעזה היא פועל יוצא וחשוב שהביא למה שקרה, אין ספק שגם אוסלו שהביא את ערפאת וחימוש בנשקים זה חלק מהאירוע. נשב ונחליט".
"אוסלו הוא אם כל החטאים"
חברו של בן גביר למפלגה, השר עמיחי אליהו אומר לוואלה כי "אין ספק שזה מתחיל באוסלו", אך לדבריו יש לבדוק מה המחיר של התחלת החקירה כל כך הרבה שנים אחורה. "יכול להיות שאם נבדוק כל כך הרבה שנים לאחור זה ישפיע על קבלת תוצאות בהקדם. אם המחיר לא גדול מדי אז בוודאי שצריך לבדוק מאז אוסלו, ההתעלמות של מערכות השלטון מדברים שנעשו עם יאסר ערפאת, ההתעלמות הממוסדת נדברים שנאמרו על ידי ערפאת, התעלמות ממה שמקורה במערכת החינוך הפלשתינית הכל חלק מהאירוע", הרחיב השר.
גם השר זאב אלקין בעד התחלת החקירה החל מזמני אוסלו. "צריך לבדוק החל מאוסלו, בסוף מה שהביא אותנו למצב שהיינו בו קשור להעברה של הביטחון שלנו בקבלנות לגורם אחר. זה הסיפור. אוסלו זה אם כל חטאת של העברת האחריות על הביטחון שלנו לפלשתינים. ההתנתקות זה ההמשך המסוכן של הקו הזה, היא זאת שהביאה לעליית חמאס לשלטון". לדבריו, "חשוב שהממשלה הזאת תקבע את המנדט, הממשלה הבאה לא בטוח שתחזיק בעמדה הזאת. יש שם אנשים שאידאולוגית חשבו שאוסלו זה דבר טוב, שיגידו שמה שקרה לנו זה רק אירוע טקטי. אסור לברוח מהאירוע האסטרטגי".
לשר שלמה קרעי יש דגשים חושבים לקראת הדיון ולפיו יש לבדוק את "השפעת הסרבנות והשיח התקשורתי שקדם לשבעה באוקטובר. זה אמור להיות חלק מהדיון".
לשרה עידית סילמן יש כיוון אחר - "צריך לבדוק את התפיסה וההשפעה הביטחונית שהייתה למערכת המשפט. הייתה למערכת המשפט מעורבות גדולה. צריך לחקור את זה בהיבט של המלחמה הזאת, כל ההשפעה של הפסיקה הביטחונית של מערכת המשפט. פסיקות כמו נוהל שכן, שחרור מחבלים חייבות להיבדק".
מבחינת השר עמיחי שיקלי יש הפרדה בין אחריות הדרג המדיני לדרג הצבאי. שיקלי אומר לוואלה: "בקומה מדינית צריך לבדוק את התנתקות ויש גם רלוונטיות להסכם אוסלו, זו נקודת הזמן שישראל הכניסה שלושים אלף מחבלים וויתרה על הריבונות בעזה. אוסלו והתנתקות הם שתי החלטות שיש להם חלק מההולדה של השבעה באוקטובר".
לדברי שר התפוצות, בקומה של פעולות הצבא לא רלוונטי ללכת כל כך אחורה, אלא יש לבחור בטווח של עשור אחורה. "אחרי ההתנתקות איך התעצבה תפיסת הביטחון של ישראל, למשל מה הייתה תפיסת הביטחון סביב עוטף עזה. או למשל מה הייתה האפקטיביות של סבבי המלחמה כמו עמוד ענן, צוק איתן, שומר חומות או השפעה של עסקת שליט. בנוסף צריך לבחון את המודיעין, את שירות הביטחון הכללי, שהוא האבא ואמא של עזה מבחינה מודיעינית. צריך לדון על הכל", הדגיש שיקלי.
