פסק דין חדש של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב מדגים עד כמה יקר יכול לעלות חיסכון קטן. נאשמת, שהעסיקה עובדת זרה בעבודות משק בית במשך כשבוע בלבד ללא היתר וללא ביטוח רפואי, מצאה עצמה עומדת לדין, מורשעת ונידונה לתשלום קנס של 126,800 שקלים - סכום שהיה יכול לכסות ביטוח רפואי לעשרות שנים.
"לפעמים הטעויות הקטנות שלנו עולות ביוקר", מציינת עורכת הדין אורנה שמריהו, המייצגת בתחום דיני העבודה. "מעסיקה שחסכה כמה מאות שקלים על ביטוח רפואי ומתן היתר, בסופו של דבר שילמה יותר מ-100,000 שקלים והכל בגלל שזו הייתה עבירה חוזרת. צריך לזכור ולהבין שהחוקים האלו נועדו כדי להגן על זכויות העובדים ויש להקפיד עליהם".
עבירה שנמשכה שבוע
פסק הדין חושף מקרה די שכיח בישראל. הנאשמת הורשעה בהעסקת עובדת זרה בתקופה של כשבוע בלבד (26 בפברואר עד 5 במרס 2019), ללא היתר חוקי וללא ביטוח רפואי. הסיבה שבגינה הקנס גדל ל126-- אלף שקל היא העובדה שזו הייתה עבירה חוזרת, שכן הנאשמת כבר הורשעה בעבירות דומות ב-2015 ונטלה על עצמה התחייבות עצמית.
הנאשמת עצמה מתמודדת עם קשיים כלכליים, מצויה בהליכי חדלות פירעון ואף בשנתיים האחרונות מטפלת באחיה שנפצע במלחמת "חרבות ברזל".
השופטת דפנה חסון זכריה הדגישה בפסק הדין: "העמדת העובדת הזרה בסכנה כזו, משמעה פגיעה בזכותה לבריאות, שהיא זכות בסיסית. מדובר בעבירה הפוגעת בערך חברתי בסיסי ומוגן". ואכן, העובדת אף נפצעה במהלך העבודה וקפצה מהמרפסת, אך למזלה לא נפגעה קשה.
השופטת גזרה על הנאשמת קנס כולל של 126,800 שקלים, המחולק כך: 10,000 שקלים בגין העבירות בהליך הנוכחי, ו-116,800 שקלים נוספים מכח הפעלת התחייבות עצמית מהליך קודם.
"סמכותו של בית המשפט ליתן צו לתשלום סכום ההתחייבות שנקבע על ידי בית המשפט הראשון היא סמכות חובה שאין לבית המשפט שיקול דעת לגבי הפעלתה", כתבה השופטת בפסק הדין. משמעות הדבר היא שגם במקרה כמו זה, שבו הנאשמת מצויה בהליכי חדלות פירעון ואחיה נפצע במלחמה - הקנס הופעל באופן אוטומטי.
"מה שמעניין בפסק הדין הזה הוא שהשופטת הציינה במפורש את הקשיים האישיים של הנאשמת", מסבירה עו"ד שמריהו. "אבל למרות כל אלה, היא לא יכלה להימנע מהפעלת ההתחייבות העצמית, כי החוק קובע זאת באופן מנדטורי. זה מראה עד כמה חמור המחוקק רואה עבירות חוזרות בתחום הזה".
לעו"ד ונוטריון אורנה שמריהו באתר zap משפטי
לאתר של עו"ד ונוטריון אורנה שמריהו
העלות האמיתית של "חיסכון"
כדי להעמיד את הסכומים בפרופורציה נציין, כי ביטוח רפואי לעובד זר עולה בדרך כלל כמה מאות שקלים בחודש, והיתר העסקה עולה כמה אלפי שקלים. במקרה הזה, "החיסכון" של כמה מאות שקלים הביא לחיוב של כמעט 127,000 שקלים.
השופטת קבעה כי הרף המינימלי של מתחם הענישה בגין עבירה של העסקת עובד זר ללא היתר הוא "כפל הקנס המנהלי כלומר: 10,000 שקלים ואילו הרף העליון הוא 58,400 שקלים". לגבי עבירת אי עריכת ביטוח רפואי, היא הדגישה שזו עבירה שפוגעת בזכות הבסיסית לבריאות.
אז מה מותר ומה אסור?
לפי עו"ד שמריהו, ישנן שלוש קטגוריות עיקריות של אזרחים זרים שניתן להעסיקם באופן חוקי בישראל: עובדים זרים עם היתרי עבודה, מבקשי מקלט ואזרחים זרים בעלי אשרת עבודה עצמאית. "אחת הבעיות השכיחות בתחום זה היא הסתמכות על חברות כוח אדם", היא אומרת. "מעסיקים רבים חושבים שהם מוגנים אם הם מעסיקים עובד זר דרך חברת כוח אדם, אבל זה לא נכון. במקרה כזה, שני המעסיקים - חברת כוח האדם והמעסיק בפועל - עלולים לעמוד לדין".
היא מציינת, כי על המעסיק בפועל לבדוק באופן עצמאי את חוקיות העסקת העובדים המועסקים אצלו, הן במישור הכלכלי והן במישור המעמד החוקי. "זה לא מספיק להסתמך על האמירה של חברת כוח האדם שהכל בסדר", מדגישה עו"ד שמריהו.
העסקת עובד זר יכולה להיות לא חוקית גם במקרים שבהם קיים היתר תקף. למשל, אם מעסיק חקלאי מעסיק עובד זר בענף החקלאות לעבודות מכירה או ניקיון הבית שלו, זו עבירה על החוק. כל עובד זר רשאי לעבוד אך ורק בתחום שעבורו קיבל את ההיתר.
"יש גם חובות נוספות שמעסיקים רבים לא מכירים", מוסיפה עו"ד שמריהו. "לדוגמה, החובה לספק מקום מגורים הולם, לשמור על הפרדת מינים במלונאות, לשלם פקדון מסתננים למבקשי מקלט מסוימים, ועוד. הפרה של כל אחת מהחובות הללו עלולה להיות מוגדרת כהעסקה לא חוקית".
זכויות העובד הזר וחובת המעסיק
אחת הפגיעות החמורות היא אי מתן זכויות עבודה מלאות לעובדים זרים. עובד זר זכאי לכל הזכויות החלות על עובד ישראלי: שכר מינימום, ימי חופשה שנתית (16-21 ימים בהתאם לוותק), דמי הבראה (5-10 ימים בהתאם לוותק), ימי מחלה, יום מנוחה שבועי של 25 שעות, ועוד.
"המעסיק חייב להסדיר ביטוח רפואי, להפריש לביטוח לאומי ולקרן פנסיה", מפרטת עו"ד שמריהו. "אי עמידה בחובות אלו עלולה להביא לתלונה לזרוע העבודה וסנקציות כספיות נוספות".
-ומה על מעסיק לעשות במידה ונפתחת נגדו חקירה?
עו"ד שמריהו: "אם רשות האוכלוסין וההגירה ביקרה אצלכם, הדבר הראשון הוא לא לתת כל גרסה ולהתייעץ מיד עם עורך דין. יש הליכים משפטיים שיכולים לסייע בצמצום הסנקציות, אבל הם דורשים טיפול מקצועי מיד מהרגע הראשון".
היא מציינת כי ההליך המשפטי יכול להתנהל בפני בית הדין לעבודה ומול הרשות, ולא פעם הזמן קריטי בהקשר זה. "לפעמים", כך לדבריה, "אפשר להגיע להסדרים שיצמצמו משמעותית את הנזק, אבל זה תלוי בטיפול נכון מההתחלה".
פסק הדין מהווה תזכורת קשה למחיר האמיתי של "חיסכון" על עלויות חוקיות בהעסקת עובדים זרים. במקרה הזה, חיסכון של כמה מאות שקלים על ביטוח רפואי והיתרים הביא לחיוב של כמעט 127,000 שקלים.
"המסר ברור", מסכמת עו"ד שמריהו. "ולטעמי גם ההיגיון שעומד מאחוריו. לכל עובד מגיעות זכויות ותנאים סוציאליים מינימאליים, גם אם הוא עובד זר שאיננו ישראלי. בית המשפט קובע כאן פעם נוספת כי הניסיון לחמוק מהחובות שלנו כמעסיקים עלול לעלות ביוקר".
* המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי
הכתבה בשיתוף zap משפטי