בתיעוד הדרמטי מהפיגוע הקטלני בסידני בלט גבר צעיר בחולצה אדומה, שנראה רץ בניגוד לכל היגיון - הוא לא התרחק מהמחבלים אלא רץ לעברם. כעת מתברר כי מדובר בגפן ביטון, ישראלי המתגורר בעיר, שנפצע קשה ומאושפז בבית חולים מקומי לאחר שנורה במהלך ניסיון לסייע ולבלום את המחבלים.
על פי אתר ניו דיילי ועיתוני אוסטרליה, ביטון, בן כ-30, שביום יום עובד כמתקין דלתות גראג', הצליח תחילה להתרחק מהאזור המסוכן, אך בחר לחזור לזירה לאחר שזיהה את האיום. בתיעוד שפורסם ברשתות החברתיות נראה ביטון מתקרב אל אחד המחבלים יחד עם אדם נוסף, בניסיון להסיח את דעתו ולמנוע פגיעה באנשים נוספים. זמן קצר לאחר מכן הוא נורה שלוש פעמים מרובה הצייד שהחזיק המחבל והוא נפגע באורח קשה. הגיבור הנוסף, הסורי אחמד אל אחמד, זכה לפרסום רב ואתמול אף לצ'ק על סך כ-2.5 מיליון דולרים אוסטרלים שנאספו מהציבור בהוקרה על מעשה הגבורה שלו שבמהלכו אף נפצע.
אתרי החדשות האוסטרלים מדווחים כי גם ביטון עבר ניתוחים מורכבים ומאושפז ביחידה לטיפול נמרץ. מצבו מוגדר קשה אך יציב, והוא סובל מפגיעות פנימיות משמעותיות. גורמים בסביבתו אמרו כי הוא אינו רואה בעצמו גיבור, וכי פעל מתוך אינסטינקט: "פשוט לעשות את הדבר הנכון".
מהפרסום עולה סיפור גבורתו בעת שאחרי יום ארוך של טיולים רגליים, אחד מתחביביו האהובים של ביטון, כל מה שרצה לעשות היה לחגוג את חנוכה. הוא ישב על הספסלים בחוף בונדיי עם חבר, והתעקש להישאר עד הרגע האחרון עד להשלמת הדלקת החנוכייה. הוא לא ידע שההחלטה הזו תשנה את חייו. כשהחלו היריות, גפן קפץ עם חברו ורץ, אך כשחברו הביט לאחור שנייה לאחר מכן, גפן נעלם מהעין. כמה דקות לאחר מכן, חבר אחר קיבל שיחת טלפון מאחותו של גפן בישראל "אח שלי בדיוק התקשר. הוא אמר שהוא נורה פעמיים, ואז ניתק".
משם החלו חיפושים של קרוביו וחבריו המודאגים, שנותרו ללא מידע על מצבו, מקום הימצאו או האם פונה. חברים שלו הגיעו לבונדיי בניסיון למצוא סימן כלשהו לכך שהוא חי, ומשם עברו מבית חולים לבית חולים בחיפוש אחריו. לבסוף, הוא נמצא בבית החולים סנט וינסנט - כשהוא כבר בניתוח עם פצעי ירי קשות.
במשך היומיים הבאים, אביו של גפן, שטס מישראל, יחד עם חבריו, ניסה להבין מה קרה. גפן נורה מהפנים אל הצד, ובאמצעות יישומון "מצא את הטלפון שלי" התגלה שמיקומו האחרון היה קרוב יותר למקום הירי הקטלני מאשר במקום בו ישב בתחילה. כיצד זה היה המצב אם ברח מהירי?
ואז, בין קבוצת חברים, נמצאה פיסת הפאזל החסרה. מישהו זיהה את הבחור בחולצה האדומה - זה שלצד אחמד אל אחמד - כגפן. החבר שישב איתו באירוע זכר את בגדיו, אביו זיהה אותו מיד. גפן נמלט, הוא כבר היה במקום בטוח, אך כשהוא ראה את המחבל, הוא רץ אל קו האש כדי לעזור. הוא החליט לסכן את עצמו כדי להציל את חייהם של אחרים. כשאחמד אל אחמד קפץ בגבורה על המחבל, גפן רץ לצידו כדי להתעמת איתו, סיכן את חייו במעשיו חסרי האנוכיות, נורה, נפל על הקרקע ונורה שוב.
בתקשורת האוסטרלית מתארים את מעשיו כחריגים בנוף האירוע: בעוד אזרחים רבים ניסו להימלט מהסכנה, ביטון בחר לחזור לאחור, ביודעו היטב את הסיכון. "זה היה רגע של אומץ קיצוני", צוטט אחד ממכריו, "הוא חשב רק על האנשים שמסביבו".
למרות העניין הציבורי הגובר, ביטון עצמו נותר דמות שקטה ומסתורית. משפחתו וחבריו ביקשו לשמור על פרטיותו בתקופת האשפוז, והדגישו כי עיקר תשומת הלב צריכה להיות מופנית להחלמתו.
באוסטרליה מציינים כי מעשיו של ביטון מצטרפים לשורת גילויי אומץ אזרחי שנחשפו בעקבות הפיגוע, "גפן, אזרח ישראלי לא חמוש, שחי בשלום באוסטרליה - קיבל החלטה שרובנו אפילו לא יכולנו לחשוב עליה. הוא התמודד מול סכנה כמו שרק גיבור עושה, מונחה על ידי הערכים עליהם התחנך וגדל". הישראלי שחזר אל האש - הפכה לאחד הסמלים הבולטים של אותו יום קשה בסידני.