עמוק מתחת לבטן האדמה, בחדרים קפואים שבהם מזגנים תעשייתיים נאבקים בחום הנפלט משרתי ענק, נחו בדממה הררי מידע ואקסה־בייטים של נתונים שנאגרו לאורך יותר מעשור בצה"ל. בתוך האוקיאנוס הדיגיטלי הזה, המורכב ממיליארדי פולסים חשמליים, הסתתרו ב־7 באוקטובר ידיעות זהב גורליות שנותרו שקופות לעין האנושית. המידע הקריטי היה שם, קבור תחת שכבות של קוד ורעש, ממתין לבינה שתשלוף אותו מהמצולות ותמיר אותו להתרעה ממוקדת מפני האסון. חלקים ממנו הומרו לעמודים ולמצגות שנים קודם לכן, אך גם בכך לא היה כדי להתריע על המתקפה הרצחנית.
הכישלון הלך והתעצם בשעות שלאחר מכן, כאשר צה"ל ניסה, באותה שבת, במשך שעות ארוכות וגורליות, לגבש תמונת מצב מול גבול שנפרץ כלא היה ואזרחים ששיוועו להגנה ולחילוץ. בעוד בתים הועלו באש, המערכות הטכנולוגיות המתקדמות ביותר התקשו לעכל את המציאות: מחבלים חדרו בעשרות מוקדים, ואלפי מחבלים שטפו את המדינה.
השוק שאחז בדרגים הבכירים, בזמן שלוחמי צה"ל נאבקו בטרור הרצחני מכל עבר, מנע בדקות הקריטיות כל מחשבה צלולה על מה שפוספס בדרך. המאמץ הראשוני התמקד בניסיון לבנות תמונה מלאה של המתחולל בדרום המדינה, אך ככל שנקפו השעות, האמת המייסרת הלכה והתבהרה: הכשל לא היה רק באיסוף המידע, אלא בחיבור הנקודות ובמתן המשקל הראוי לכל פיסה בפאזל.
בניסיון להבין את הכישלון ההיסטורי של צה"ל בציווי העליון והמרכזי שלו, להגן על אזרחי מדינת ישראל, יש לבחון שלוש מהפכות שעובר הצבא בעשורים האחרונים. הראשונה הייתה מהפכת המידע: תהליך הדיגיטציה שהפך כל טנק, צוללת, ספינת טילים ומטוס קרב למקור שאוסף וקולט נתונים.
השנייה הייתה מהפכת מיצוי המידע: הניסיון הנואש לזקק ידע מתוך ים הנתונים האינסופי.
כעת ניצב צה"ל בעיצומה של המהפכה השלישית והדרמטית מכולן: הבינה המלאכותית (AI), המשנה את כללי המשחק. לא עוד מערכת פסיבית הממתינה להוראה, אלא "מכונה" הלומדת דפוסים, מבינה הקשרים ושואפת להבטיח ש"ידיעות הזהב" הבאות, או מידע קריטי, לא יטבעו שוב במצולות השרתים. המטרה היא שהמידע, כאשר יוצג למקבלי ההחלטות בכל הדרגים, לא יתפוגג בדיונים ובתהליכים השגרתיים. ברקע תמיד ירחף המתח בין משקלה של "המכונה" לבין החלטת האדם שבקצה.
בניסיון לרכוב על גב הנמר הטכנולוגי, שבלט בנחיצותו לאחר ה־7 באוקטובר, ובהתאמה לתהליכים נוספים בשאר הזרועות והאגפים בצה"ל, הקים אגף התקשוב, בפיקודו של האלוף אביעד דגן, את חטיבת הבינה המלאכותית.
כדי להבין את גודל השעה, יש להבין תחילה את חלוקת האחריות: בעוד שקהילת המודיעין אמונה על איסוף המידע ועל פענוח משמעותו, אגף התקשוב הוא "אדריכל התשתיות" ו"צינור החיים" של המידע המבצעי - גם עבור הפיקודים המרחביים והגופים הרלוונטיים. הוא לא רק דואג לכך שהנתונים יזרמו מקצה לקצה, אלא גם בונה את המנועים שבאמצעותם הבינה המלאכותית מזקקת את הררי הנתונים והופכת אותם לתובנות חדות ונגישות עבור המפקד בשטח.
הצצה לפרויקטים החדשניים
המהלך הדרמטי באגף התקשוב, שכלל גם איחוד כוחות עם יחידת לוטם, הוליד את יחידת המילואים הייחודית AIDF. היחידה הזו נועדה לשמש גשר חי המורכב ממומחי תוכן, ולגייס לשורותיה כוכבים מתעשיית ההיי־טק הישראלית, במטרה להביא את חזית הטכנולוגיה והיצירתיות אל תהליכי קבלת ההחלטות של צה"ל במערכים השונים עד הקצה המבצעי, גם אל מול אירועים מתפרצים כמו תרחיש ה־7 באוקטובר. המטרה הכללית ברורה: יעילות ואפקטיביות.
סא"ל נ', ראש ענף מטה בחטיבה ומי שמוביל את הקמת יחידת AIDF, מספק בראיון בלעדי לוואלה הצצה לפרויקטים חדשניים שנועדו לייעל את תהליך קבלת ההחלטות של צה"ל בשורה של תחומים - ממכרזים בשגרה, שנועדו לחסוך מיליונים, ועד הקצה המבצעי: גילוי אויב, התראה ותקיפה.
ב־7 באוקטובר יצא סא"ל נ' מביתו מיד לאחר השיגורים הראשונים ומיהר למטה בקריה, כאחראי אז על עולמות ההגנה האווירית באגף התקשוב. מול עיניו עמדה מטרה ברורה: לדייק את תקיפות צה"ל נגד מוקדי השיגורים. בהמשך השתלב גם במשימות איסוף, כמפעיל כלי טיס מאויש מרחוק.
סא"ל נ' נבחר לתפקידו החדש לאחר שעסק בפרויקטים רב־זרועיים בעולמות הבינה המלאכותית. "אחרי שבנינו כל מיני פרויקטים בתחומים שונים, הרגשנו שנכון לעשות צעד קדימה ולהקים חטיבה שתיקח את צה"ל קדימה בפרויקטים של מידע. פרויקטים שיעזרו לי לסדר את המידע בצורה טובה, להנגיש אותו לכל אנשי צה"ל, ובוודאי בין המרחבים השונים ובין הגופים השונים בצה"ל. מדובר בארגון גדול עם הרבה מאוד מידע בתוכו, ועל זה להכניס את יכולת הבינה המלאכותית".
במהלך שירותו באגף התקשוב הצליח, בשותפות עם חיל האוויר וצוותים מגוונים שעבדו יחד, להטמיע אלגוריתם לתהליך הגנה מבצעי על העורף, המבוסס על בינה מלאכותית. התהליך מתרחש בזמן אמת ומסייע לקבל החלטות מדויקות בזיהוי וביכולת יירוט בתחום ההגנה האווירית.
תוך כדי תיאור התהליכים החדשים התייחס נ' גם למוקדי הידע והטאלנטים של אגף התקשוב: "בלי האנשים החזקים האלה אנחנו לא נוכל לייצר מחקרים איכותיים ולהביא דברים שיפגשו את שדה הקרב בקצב מאוד גבוה. זה נוגע לכל המערכות המשותפות בצה"ל, כדי שנוכל לייצר ערך בקצה. יש מקומות שבהם אין תחרות לצה"ל, אבל יש הרבה מקומות שבהם אנחנו פועלים בעולם משתנה, טרנספורמטיבי ובקצב מסחרר. אם ננסה להתקדם רק בתוך צה"ל, פשוט לא נצליח להביא את הקצב הנדרש. לכן ייצרנו לעצמנו צירים וכיווני מחשבה - איך אנחנו מצליחים להצטרף לחברות הגדולות שמפתחות את הדברים הגדולים, להביא אותם בהתאמה הנדרשת לשימוש צבאי. אחד הצעדים המרכזיים הוא הקמת יחידת המילואים AIDF, שנמצאת בימים אלו בשלבי גיוס ותתרחב לכמאה תקנים בשלב הראשון. כבר היום היא מראה ניצוצות ראשונים, צנועים. קשה לנו להביא את האנשים האלה לתוך אגף התקשוב, אבל אם נצליח לשלב אותם במסגרת המילואים, נוכל להאיץ את הפרויקטים".
פרויקט "אוסנת" הוא אחד התהליכים שבהם התגאה סא"ל נ'. מטרתו להרכיב תרחישים בתרגילי מפקדות ולבחון את תהליכי קבלת ההחלטות הרצויים. "בניית תרגיל היא אירוע מאוד גדול. צריך להושיב כמה אנשים שינתחו התנהגות אויב מסוימת, שיגידו מה אני רוצה לתרגל, שידמיינו את התרחיש, ואז בונים בתוך הדבר הזה תרגיל, כולל חלופות שיכולות לקרות. בתרגיל עתיר משאבים קשה להיות דינמי, יש קושי לשנות תרגיל תוך כדי, וכמובן יש גבול לדמיון האנושי. אקח אותנו ל־7 באוקטובר כדוגמה: אני מדבר על תרחישים שקשה לדמיין. לכן הכנסנו מערכת מבוססת בינה מלאכותית, והיא עוזרת לי לבנות את התרגיל בצורה הרבה יותר מהירה, בהתאם לחוקים מסוימים שהגדרתי לה. לפרויקט עוד יש לאן להתפתח, אבל הוא כבר נמצא בשימוש. תדמיין תרחיש של צה"ל מול גורמים כמו מד"א, משטרת ישראל וכיבוי אש - וכשזה ייראה כך, זה בעצם ישתלב בתוך האופן שבו מבוצע אימון המפקדות השלם של צה"ל".
הפרויקט השני משתלב בעולמות החוזים וההתקשרויות, אך מטרתו לחסוך לצה"ל מיליוני שקלים רבים. "זה אומנם נמצא בראשית הדרך, אבל סיימנו אפיון ראשוני ומתחילים פיתוח", סיפר סא"ל נ'. "האתגר מאוד גדול: לחפש את הספקים שאתה רוצה, להבין שהדרישות שלך טובות, לוודא שאומדן המחירים שלך נכון עוד לפני שאתה יוצא לרכש. אנחנו מדברים על היבט התייעלותי מטורף. כשמסתכלים על ארגון גדול כמו צה"ל, מדובר ביכולת לצאת לרכש הרבה יותר מהר, הרבה יותר מדויק, ומול יותר ספקים, ובסוף להביא בפחות כסף יותר ערך".
מידע זה אחלה, השאלה מה עושים איתו?
בראיית חטיבת הבינה המלאכותית של אגף התקשוב, המטרה היא להשתלב, ברמה כזו או אחרת, בכל תהליכי הבינה המלאכותית של צה"ל. "צה"ל הוא ארגון ענק עם המון משרתים, ואנחנו מייצרים פקודות, הוראות והנחיות, הפעלות ומקורות מידע שמגיעים למגוון רחב של תחומים. הדברים האלה מאוד משתנים, והארגון צעיר עם תחלופה גדולה של חיילים. לכן, עוד לפני התהליך המבצעי, בינה מלאכותית שנכנסת לארגון מגדילה את האפקטיביות של צה"ל. איך? מעצם היכולת לאפשר אחזור של המידע שקיים בתוך הארגון עצמו, ואינטגרציה של מידע מהרבה אנשים. זה נכון לחטיבת המבצעים, אמ"ן, אט"ל, אכ"א ולשאר הצבא. הבינה המלאכותית כבר קיימת בהרבה מקומות בצה"ל, ויש לה עוד המון מקום לצמוח, וזה נכון במיוחד לעולמות הפיקוד והשליטה", אמר סא"ל נ'.
בניית תמונת מצב מול אויב בדקות הקריטיות, ובוודאי בשעה הראשונה, מעלה שוב את הרגעים הקשים של ה־7 באוקטובר. "המטרה היא לייצר תמונה שעוזרת לי לקבל החלטה שמשפיעה על שדה הקרב. זה סופר מורכב, כי היום אני מצליח למצות סנסורים שקיימים כמעט על כל אמל"ח, ברמה מאוד גבוהה ובנגישות מאוד גבוהה. אבל המון מידע זה אחלה, השאלה היא איך אני מצליח למצות אותו לכדי קבלת החלטה. זה האתגר", הסביר סא"ל נ', שמשרת בתפקידו הנוכחי שמונה חודשים. "מה עשינו? הכנסנו המון מידע, ועכשיו הקצה של הפירמידה הוא לא המידע עצמו, אלא קבלת החלטה על האופרציה. גם שם נכנסת הבינה המלאכותית, וזה ייכנס לעולמות של הגילוי וההתראה".
השלב הבא הוא ללמד את "המכונה" לנתח את התוכן הנלמד מסרטוני וידאו. "אם אני יודע להפוך אותו בצורה מספיק טובה לטקסט, ואני יודע להכניס אותו לבריכת המידע של כל שאר המידע - זה צעד", הבהיר סא"ל נ'. הוא ציין כי מצלמה בודדת אינה מעניינת אותו, אלא מסות של סרטונים, כמו אלו שהציפו את הרשתות החברתיות בזמן שבמערכת הביטחון לא הבינו היכן נמצאים המוקדים המרכזיים שבהם פעלו המחבלים ב־7 באוקטובר. "אנחנו כבר במקום אחר. אני יודע להשתמש בזה להרבה יותר דברים ולהרבה יותר אנשים. ההיקף הזה הוא חלק מהאתגר. הדלתא שאני מדבר עליה היא שהיו דיווחים שהגיעו במקום מסוים, והם לא נצפו. את זה אפשר לפתור עם בינה מלאכותית. אני יודע להצביע על תופעה, להגיד לך שמישהו משדר טון של מצוקה, שאופי הדיווחים מציג לי אירוע שהוא אירוע משמעותי. אלה דברים שלא יכולתי לעשות - ושוב, יכולתי לעשות חלק מהם, אבל לא ברמה שאני מדבר עליה עכשיו".
בחטיבת הבינה המלאכותית מאמינים כי ריבוי הפרויקטים יביא לשינוי תרבותי בצה"ל כארגון ענק, כפי שהוכיח הפרויקט המשותף עם חיל האוויר בתחום ההגנה האווירית. "המשימה של יחידת AIDF תהיה לעבוד רב־זרועית עם הגופים השונים. יהיה לה מקום מרכזי, והיא תאפשר עבודה במרחבים השונים בדרכנו, להתניע פרויקטים, בוודאי במקומות שבהם אין בתי תוכנה שיודעים לתת מענה", הסביר סא"ל נ'.
אגף התקשוב כבר מעבד את תהליך הקליטה של כוכבי ההיי־טק שאותם הוא מבקש לשלב בשירות המילואים - מהכניסה בש"ג, דרך ההרשאות לעבודה בכפוף לביטחון המידע, ועד לעמדות, התשתיות והכלים. נדמה כי אלה היו עד כה חסמים שמנעו את שילובם המהיר והיעיל במערכת הצבאית, הנתפסת כמסורבלת, איטית ולעיתים בירוקרטית מאוד.
"דרך הפעולות האלה אנחנו כבר עושים דברים אחרת כדי לעזור", אמר סא"ל נ', בהתייחסו למילואימניקים. "אני מאמין בשליחות האישית. אני ממש מזמין אותם, כל מי שיגיד לי ככה, לבוא ולקחת חלק. בעולמות האלה אין אחד שמחזיק את כל הידע, והרבה פעמים הגישות שאנחנו פוגשים במרחב האזרחי מאפשרות להביא ערך מטורף. צברנו המון מידע בשנתיים האחרונות. בחלק מהמקומות הצלחנו להשלים את התהליך, ובחלק מהמקומות פחות. אני מקווה שנעשה יחד את העבודה הכי טובה שאנחנו יכולים, ונשמור על ביטחון המדינה".