סאק און מיי צ'וקלט סולטי בולס

ישראלים מצטיינים בשנאה עצמית. זה דבר ידוע. אנחנו נהיה הראשונים שנודה שאנחנו אומה חסרת חן, מטורפת על כל הראש, שלא מצליחה לנפק אפילו ראש ממשלה אחד ראוי.
באותה נשימה, נהייה מוכנים להודות שגם בתרבות אנחנו לא משהו.

השחורים, לעומת זאת, אוהבים את עצמם, שזה יפה. לא ברור אם מדובר בגאווה שהתפתחה בעקבות מאה שלמה של עבדות, או שפשוט אין להם את ההומור העצמי הנדרש כדי להגיד "הי, אדון פאפ דאדי. מה הקטע הזה עם הלימוזין? רק לפני קצת זמן ישבת בג'ונגל עם עצם באף".

מה שבטוח, לשחורים יש דבר שנקרא גאווה שחורה. "בלאק איז ביוטיפול" וכל הבולשיט הזה.

פעם, כשהייתי ברמנית טפשה, עבדתי בפאב ששירת את הכדורסלנים הזרים של מכבי תל אביב. ערב אחד ניגש אלי איזה כושי ענק ונעץ בי מבט חודר. "הי סיסטה" שאל, "שכבת פעם עם גבר שחור?" תקראו לי מנותקת, אבל אני לא רגילה שנכנסים לי לשחלות על הערב הראשון. אז שתקתי.

"כדאי לך" אמר בגאווה, "וואנס יו גו בלאק, יו נבר גו בק". כשהמשכתי לשתוק הוא נעלב. "אולי את גזענית, סיסטה" היגג, "אולי פשוט לא נאה לך טו פאק עם גבר שחור".

מבינים? לדנזל וושינגטון ג'וניור מותר לטעון שצבע העור שלו עושה אותו זיון פיצוץ. ואני, אני! יוצאת בסוף גזענית. בנות יקרות, תענו לי אתן. הייתן שוכבות עם מישהו שאומר לכן "וואנס יו גו איזראלי, יו אורגזמה ליייק א טרילילי?"

מה שבטוח, הפרסומאים של הקמפיין לוופל או.קיי היו שוכבים עם הכושי הזה. הו, כמה שהם מעריצים את תרבות הראפרים הלוהטת! כמה שהם סוגדים לאדם השחור השגיב!

למתקשים, תזכורת. ראפר שחור יושב בלימוזינה ושר שיר שהמציא בעצמו על בפלה או.קיי. את הראפר העילג מלוות קבוצת כוסיות בצבע מוקה, ואחר כך גם נזירות שחורות ששרות גוספל אה לה וופי גולדברג. מישהו אמר מדונה בקליפ למיוזיק?

מה פתאום? בשפת הפרסום קוראים לזה "הומאג'" או "טייק אופ". ככה אפשר להעתיק למישהו את האם-אמא וגם לצאת מקוריים.

הפרסומאים יודעים שאנחנו הישראלים בזים לעצמנו. לכן, הם מפציצים אותנו בלופטים מעוצבים, בלונדיניות וגולדן רטריוורים מסורקים. מאחורי כל השוויצריה הזאת, עומדת הנחת עבודה לא מחמיאה. הישראלים שונאים את עצמם, משמע הם לא יקנו דבר שמריח מישראליות.

אבל מה שהפרסומאים לא יודעים, שיותר ממה שאנחנו בזים לעצמנו, אנחנו בזים לטריקים השקופים של הפרסומאים עצמם. נכון, אנחנו לא מתים על עצמנו, אבל זה לא אומר שאנחנו נושאים עיניים מוקסמות לשאר העולם.

הפרסומת של או.קיי לוקחת את הטפשות הפרסומאית צעד אחד קדימה. כאילו מה, עכשיו אנחנו צריכים לקנא בנערי גטו חסרי השכלה מהארלם?

אז נכון, ראפ והיפ הופ זה טרנדים חמים היום. לגיטימי לנסות לקדם מוצר על גבם. אבל בחייאת ראבקום, פרסומאים שפלים שכמותכם, אין גבול להתרפסות שלכם בפני תרבות האם.טי.וי?

הפרסומת הזאת הופיעה בין היתר באמצע מהדורת החדשות, שניה אחרי שקיבלנו דווח על יריות בגילה. האם אין גבול לאספקיזם הזול והגס שלכם? הההצלחה של קמפיינים "ישראליים" בעליל כמו מאה אחוז משפחה ושיר המכולת עם סויסה, מוכיחה שעוד יש לנו פינה חמה לארץישראל בלב.

תגרמו לנו לאהוב את עצמנו, לעזאזל, ותפסיקו להיות כל כך עצלנים.

והחוצפה, החוצפה הזאת, ללעוג לכל דבר שמריח מאנינות ומתרבות. הראפר הסכל בוהה בתדהמה בכתבי חיים נחמן ביאליק. אחר כך הוא נושא פרצוף אווילי ומשתומם למצלמה. זה, לדעתם של הפרסומאים המפגרים, אמור לקנות אותנו. כאילו, הו דה פאק איז חיים נחמן ביאליק, פאפ דאדי, זאת שירה!

הניסיון הזה לדפוק על עצמך אפטר שייב קוסמופוליטי, ולהסריח מגרובי מגנובי עדכני הוא פאטתי. אתה פרסומאי בן חמישים מנאות אפקה, הגיע הזמן שתפתח לעצמך נשמה.

עוד יותר עלוב הוא חוסר השליטה הבולט בחומר. עולם ההיפ הופ, יגיד לכם כל ילד אם. טי.וי, לא מבוסס כולו על שחורים. אמינם הלבן, למשל, מכר אינספור עותקים מהאלבום האחרון שלו. אבל בפרסומת של או.קיי כ-ו-ל-ם שחורים. ראפר איז בלאק , מבינים את הכוונה?

והנורא מכל, הסלוגן. "תהיה שונה, או.קיי?". שמעת ילד? "תהיה שונה". לך עם העדר של אם.טי.וי, תתלבש כמו גנגסטר מהארלם, תכתוב לך שירי ראפ מפגרים ותחלום על לימוזינות כמו בקליפ של מדונה. בשום פנים ואופן אל תקרא חיים נחמן ביאליק, וכשתגדל תוכל להציק לפזית הברמנית ולשכנע אותה לשכב איתך, כי אתה שחור.

זה יעשה אותך מה זה שונה ילד, זה יעשה אותך קול, או.קיי?