אינפוזיה בסלון: האשפוז הביתי תופס תאוצה והופך לחלופה אמיתית

בשנים האחרונות מתחוללת במערכת הבריאות הישראלית מגמה שקטה אך משמעותית, בעידוד האשפוז והשיקום הביתי. העומסים בבתי החולים, הקושי הלוגיסטי בהבאת מטופלים מבוגרים או עם מוגבלות למרפאות, החשש מפני זיהומים קשים כאשר על פי משרד הבריאות בין 4,000 ל-6,000 מטופלים מתים מדי שנה כתוצאה מזיהומים הנרכשים בבתי החולים, וההבנה שטיפול בסביבה הביתית משתווה אט אט לטיפול הרפואי בבית החולים וביחס האישי בין המטופל למטפל אף עוברת ונוצרים קשרים אישיים - מביאה לכך כי יותר ויותר מטופלים בבתי החולים רוצים להישאר בבית, גם כשהם זקוקים לשירותים רפואיים מתקדמים.

אם בעבר היה מדובר בעיקר בביקורי רופא או בדיקות דם פשוטות, כיום מדובר במעטפת רחבה בהרבה, שמאפשרת לבצע בבית המטופל בדיקות, ייעוצים ומעקבים שבעבר חייבו יציאה לבית חולים או למכון ייעודי.

המגמה קיבלה חיזוק משמעותי עם פרוץ המלחמה מול איראן כחלק ממבצע עם כלביא, בשל הנסיבות כי רוב בתי החולים בישראל לא ממוגנים. על מנת להגן על המטופלים, במערכת הבריאות נעשו מספר צעדים: הורדה של המטופלים למתחמים תת-קרקעיים ורידוד מטופלים לפעמים מעל 50%, שהמשיכו את הטיפול בהתאם לנסיבות בביתם.

עבור ענת אביסר ובני משפחתה, המעבר לליווי רפואי בבית היה צורך שנולד מתוך המציאות. ענת אובחנה ביוני 2024 כחולת סרטן הקיבה בשלב מתקדם 4, עם גרורות בעמוד השדרה, ומאז היא מטופלת במסגרת האונקולוגית בבית החולים איכילוב. לצד הטיפולים הכימותרפיים, ענת הצטרפה לתהליך של מערך הוספיס הבית של אסותא המורכב מכ-300 מטופלים.

בתה ספיר שהתרגשה מהטיפול באמה אמרה לוואלה: "האחות מגיעה אחת לשבוע, הרופא אחת לעשרה ימים, והעובדת הסוציאלית אחת לחודש. זה ליווי רציף, לא משהו נקודתי".

לדבריה, היתרון המרכזי אינו רק החיסכון בהגעה פיזית לבית החולים והקושי, אלא בעיקר היכולת למנוע החמרה מיותרת במצבה של אמה, ענת. "בכל טיפול כימותרפי צריך לבצע בדיקות דם ומעקבים. בדיקות הדם נעשות בבית", היא מסבירה. "אנחנו לא צריכים להגיע לבית החולים, בייחוד בתקופה מסוכנת עכשיו כמו שיש את ההתפרצות של השפעת, זיהומים שונים ומורכבות להגיע לטיפולים שונים. זה לא נעים, אתה חשוף לעוד מטופלים אחרים ואתה יכול להידבק בקלות".

"ברגע שאדם חולה בסרטן, במקום שאמא תיסחב לקופת החולים או לבית החולים כשהיא חלשה והמערכת החיסונית שלה מדוכאת והיא לא בשיאה. גם האווירה עצמה, ההתניידות. כל המורכבות הזאת היא קשה וברגע שמגיעים אלייך הביתה, אי אפשר להסביר את התחושה".

"יש זמינות, יש מעקב, ויש יכולת לזהות בעיות בזמן, לשנות תרופות, להתריע, להפנות לבדיקות לפני שמצב מידרדר. הרבה מצבים פשוטים לא מסלימים כי יש מי שמכיר את החולה לעומק ורואה אותה באופן רציף", המשיכה ספיר, בתה של ענת.

מעבר להיבט הרפואי, ספיר מדגישה את המשמעות האנושית של הליווי. "זה יחס אחר לגמרי. קרבה, אנושיות, תחושה שאתה לא עוד אחד מתוך עשרות מטופלים במסדרון עמוס", היא אומרת. "ורד האחות מגיעה תמיד עם אנרגיות טובות ולב ענק, ד"ר שאדי זמין, מקצועי וקשוב, וקטיה העובדת הסוציאלית עוטפת גם אותנו כמשפחה. בתקופה שבה כל ביקור בבית חולים עלול להסתיים בזיהום או החמרה, האפשרות להישאר בבית, בסביבה מוכרת ובטוחה, משנה לגמרי את החוויה. זה לא רק טיפול רפואי, זו מעטפת שמאפשרת להתמודד עם המחלה בכבוד".

לדברי ד"ר עמית גיל, הרופא הראשי של אסותא עד הבית, חשוב לעשות הבחנה ברורה בין אשפוז ביתי לבין רפואה ביתית. "אנחנו לא מחליפים את בתי החולים ולא את חדרי המיון", הוא מדגיש, "אלא מנגישים שירותים רפואיים מתקדמים למי שהמצב הרפואי שלו מאפשר זאת".

במסגרת השירות ניתן להזמין הביתה רופאים מומחים בתחומים שונים - גריאטריה, פנימית, אורתופדיה, נוירולוגיה ועוד - לצד בדיקות מעבדה, הדמיה כמו רנטגן ואולטרסאונד, טיפולים לאחר ניתוחים, חבישות, פיזיותרפיה ומעקב רפואי רציף.

במקביל פועל גם שירות ציבורי של הוספיס בית, המיועד לחולים סופניים, ומעניק טיפול פליאטיבי רפואי ורגשי בסביבת הבית, מתוך תפיסה שפטירה בבית, בליווי משפחה ותוך שליטה בכאב ובסבל, היא חוויה אנושית ומכבדת יותר לכל המעורבים.

אחת השאלות המרכזיות שעולות עם התרחבות התחום היא שאלת הבטיחות. ד"ר גיל מבהיר כי לא כל פנייה מתקבלת אוטומטית, וכל בקשה עוברת סינון רפואי ושאלון קליני, ולעיתים גם הערכה נוספת של רופא. "ברפואה דחופה, מסכנת חיים, אין תחליף לבית חולים", הוא מדגיש.

מנגד, במצבים אלקטיביים או בשלב ההחלמה, הרפואה הביתית מאפשרת להפחית אשפוזים מיותרים, לקצר זמני המתנה ולשפר את חוויית המטופל. הצפי הוא להמשך התרחבות השירותים: כבר בתקופה הקרובה צפויים להיכנס בדיקות נוספות כמו אק"ג, הולטר, בדיקות עיניים ופרוצדורות מתקדמות נוספות.

בעידן שבו מערכת הבריאות מתוחה עד קצה גבול היכולת, הרפואה הביתית מצטיירת לא כתחליף - אלא כהשלמה הולכת וחשובה, שמביאה את הרפואה עד הבית, אך יודעת גם מתי לעצור ולהפנות חזרה למערכת האשפוזית.

הרעיון של אשפוז בבית כבר אינו ניסוי או חזון עתידני, אלא מציאות רפואית שמתפתחת במהירות בישראל. ד"ר גליה ברקאי, רופאת ילדים וזיהומיות, עומדת בראש Sheba Beyond, בית החולים הווירטואלי של המרכז הרפואי שיבא, שנחשב לראשון מסוגו בישראל.

"מדובר על בית החולים החמישי של שיבא", היא מסבירה. "המטרה היא להביא את רפואת בית החולים, ברמת טיפול של מרכז שלישוני, עד הבית של המטופלים".

במסגרת זו פועלים שירותים מגוונים: מאשפוזי בית פנימיים, דרך אשפוזים פסיכיאטריים במחלקות פתוחות, ועד שירותים חדשניים כמו שיקום לב מרחוק וניהול מחלות כרוניות, המשלבים צוותים רפואיים וטכנולוגיות ניטור מתקדמות.

אחד התחומים החדשניים ביותר שמובילים בשיבא הוא אשפוז בית לנשים בהריון בסיכון גבוה. "נשים רבות מרגישות טוב פיזית, אבל נדרשות לניטור צמוד של העובר", אומרת ד"ר ברקאי. "במקום לכלוא אותן שבועות במחלקה, אנחנו מאפשרים להן להיות בבית, עם ציוד שמנטר דופק עוברי, צירים ואפילו אולטרסאונד ביתי". הניטור מתבצע מספר פעמים ביום, הנתונים משודרים לצוות בבית החולים, ובמקרה של חריגה האישה מוזמנת מיידית לחדר לידה, עם צוות שמוכן לקבל אותה.

לצד זאת פועלים גם אשפוזי בית לאחר ניתוחים בתחומים כמו גינקולוגיה, אף-אוזן-גרון וכלי דם, המאפשרים למטופלים להשלים את ימי ההשגחה האחרונים בבית במקום במחלקה עמוסה.

לדברי ד"ר ברקאי, המגמה הזו קיבלה דחיפה משמעותית בשנה האחרונה, על רקע מצבי החירום והעומסים החריגים במערכת הבריאות. "אם אפשר לתת טיפול באותה יעילות ובאותה בטיחות בבית, זה כמעט תמיד עדיף למטופל", היא אומרת. "זה מפחית זיהומים, נפילות, דליריום, וגם פשוט יותר אנושי".
במקביל, מדובר גם בצורך מערכתי. "האוכלוסייה מזדקנת ואין מספיק מיטות אשפוז לכולם. אשפוזי בית הם לא תחליף מוחלט לבתי החולים, אבל הם חלק חיוני מהפתרון".

לדבריה, גם בעתיד המודל יהיה היברידי: חלק מהטיפול בבית וחלקו בבית החולים. "אנחנו עדיין רק מגרדים את קצה הקרחון. יש עוד הרבה מאוד מטופלים שיכולים וצריכים להישאר בבית, והמערכת עוד תלמד לעשות את זה טוב יותר".

מי שמוצא את עצמו בדיוק על קו התפר הזה הוא יובל אלקיס, אח אחראי של יחידת האשפוז הביתי בבית החולים בילינסון מקבוצת שירותי בריאות כללית. כבר חמש שנים שהוא וצוותו מוציאים את בית החולים אל הסלון של המטופלים. "זה לא טרנד חדש", הוא מבהיר, "אבל בכל אירוע גדול זה מקבל דחיפה. בקורונה זה קרה, ובכל חורף מחדש. אנשים לא רוצים להגיע לבית חולים, ואנחנו צריכים לדעת לתת להם חלופה אמיתית".

"הרעיון הוא פשוט", אומר אלקיס, "לקחת מטופלים שהיינו מאשפזים במחלקה פנימית, כירורגית או אחרת, ולתת להם בדיוק את אותו טיפול, רק בבית. אותם רופאים, אותן אחיות, אותו סטנדרט".

לדבריו, הצוות אינו חיצוני או קבלני. "אלו אחיות ורופאים שעובדים ביום יום בבילינסון. כחלק מהמשרה הם מגיעים ליחידת האשפוז הביתי. אנחנו לא מתפשרים על האיכות". הטעות הרווחת היא לחשוב שאשפוז ביתי מתאים רק לאנטיביוטיקה או עירוי. "בפועל, המעטפת רחבה בהרבה", מסביר אלקיס. "אנחנו מביאים למטופל את כל מה שבילינסון יודע לתת: בדיקות דם, דימות, מקצועות בריאות, פיזיותרפיה, עבודה סוציאלית, ריפוי בעיסוק. חלק פיזית, חלק וירטואלית, אבל הכול מתואם סביב המטופל".

יש גם גבולות ברורים. "מטופלים מונשמים, למשל, עדיין אינם חלק מהמערך. זה רגולטורי", הוא מדגיש.
"אנחנו עובדים לפי מה שמשרד הבריאות מאפשר, ומאמינים שהתחום עוד יתרחב".

מעבר ליעילות ול"שחרור מיטות", אלקיס מדבר בעיקר על המפגש האנושי. "להיכנס לבית של מטופל זה אירוע אחר לגמרי. זו לא המחלקה, לא אתה האוטוריטה. אתה אורח". העבודה מתרחשת בסלון, במטבח, לפעמים אפילו בחדר השינה. "אני יכול לשבת חצי שעה ליד מטופל בזמן עירוי, לשתות איתו קפה, לדבר על החיים. זה קשר שלא קורה בבית חולים".

הקשר הזה גם משנה את הטיפול. "אנחנו רואים אם יש מצוקה נפשית, אם חסרות תרופות, אם הבית לא בטיחותי. לפעמים זה להזיז שטיחים כדי למנוע נפילה, לפעמים זה לעזור במיצוי זכויות. זו רפואה הרבה יותר הוליסטית". האשפוז הביתי, הוא מסכם, לא מטפל רק במחלה. "אנחנו לא מטפלים רק בדלקת ריאות או בזיהום. אנחנו פוגשים את האדם בסביבה הטבעית שלו. זה מאפשר לנו לדייק את הטיפול באמת".

לא רק מבוגרים, גם ילדים מאושפזים בביתם. משרד הבריאות פרסם לאחרונה חוזר חדש שמסדיר לראשונה אשפוז ביתי לילדים, מהלך שנועד לצמצם עומסים בבתי החולים, לשפר את חוויית הטיפול ולהשאיר ילדים חולים בסביבה הטבעית והבטוחה ביותר עבורם: הבית.

לדברי ד"ר עומר ניב, סגן מנהלת מרכז שניידר לרפואת ילדים, בית החולים הפעיל פיילוט אשפוז ביתי לילדים, במסגרתו אושפזו עשרות ילדים בביתם לאחר שהגיעו למיון או שוחררו ממחלקות האשפוז. "לקחנו ילדים שהגיעו לשניידר או שוחררו מאשפוז, והמשכנו את הטיפול בבית, עם התחייבות שהם מקבלים בדיוק את אותה רפואה שהיו מקבלים בבית החולים", הסביר ד"ר ניב.

במסגרת הפיילוט, הצוותים הרפואיים של שניידר הגיעו לבתי הילדים והעניקו את כל מרכיבי האשפוז: רופאים, אחיות, טיפולים פרא־רפואיים, אנטיביוטיקה, נוזלים, ניטור ומעקב צמוד. בדיקות מורכבות כמו CT בוצעו בבית החולים במקרה הצורך, אך בדיקות כמו אולטרסאונד נעשו בבית המטופל. "הציוד כולו הגיע הביתה, והצוות ביצע את כל מה שהיה מבוצע במחלקה, רק בסלון של המשפחה".

עבור ילדים, אשפוז ביתי מתאים במיוחד בעיקר משום שהם נמצאים בסביבה הטבעית שלהם ויש נוכחות הורית. "ילדים מחלימים מהר יותר בסביבה המוכרת והרגועה שלהם, וראינו שאין הבדל בין זמן ההחלמה בבית ולזמן בבית החולים".

כיום, בשניידר אין ילדים באשפוז ביתי, לא מסיבה רפואית אלא כלכלית. "אנחנו ממתינים למודל התקציבי שמשרד הבריאות יציע לאשפוזי בית בילדים". החוזר החדש מאפשר אשפוז ביתי לילדים המתגוררים במרחק סביר מבית החולים, עם קריטריונים ברורים להתמודדות עם החמרה רפואית והפניה חזרה לאשפוז במידת הצורך. אם המהלך ייצא לפועל במלואו, הוא עשוי לשנות את מפת האשפוזים בילדים בישראל.

לצד האופטימיות, אשפוז ביתי אינו מתאים לכל אחד. למשל: מטופלים עם מצב חדש של הכרה מעורפלת, אי־יציבות נשימתית או בלחץ הדם, מטופלים שסובלים ממצב פסיכיאטרי שעלול לסכן אותם, חולים שלא הגיבו לטיפול בחדר מיון או במסגרת אשפוז.

כמו כן, חולים עם סיכון גבוה להחמרה, מטופלים ללא תמיכה משפחתית רציפה, חסרי בית, עובדים זרים, או כאלה שאין להם כישורים קוגניטיביים וטכניים לתפעול הציוד הנדרש.

גורמים במערכת הבריאות מסבירים כי לצד הרצון להרחיב את האשפוז הביתי, מדובר בפתרון מורכב ויקר. "צריך לדאוג שהמטופל יקבל בדיוק את אותו טיפול כמו בבית החולים. ברגע שאי אפשר להבטיח זאת, האשפוז הביתי עלול להזיק".

לדבריהם, נדרש שיתוף פעולה מלא בין בתי החולים, קופות החולים, הרפואה הפרטית והמשפחות.
"אשפוז או שיקום ביתי הוא פתרון שייושם יותר ויותר בשנים הקרובות, אך הפערים עדיין קיימים - במיוחד בפריפריה".

החזון ברור: בתי החולים יישארו בעיקר למקרי חירום, והרפואה תגיע אל הבית - בזהירות, בהדרגה, ועם הרבה אחריות.