בית המשפט העליון דחה את ערעורו של אדם אשר הורשע בעבירת אינוס ומעשה סדום בצעירה שהכיר בטינדר. הגבר, בן 42 בעת האירוע, ערער על העונש שנגזר עליו - שבע שנות מאסר, וטען בין היתר כי מדובר בענישה מחמירה לאירוע שיש בו נסיבות מקלות. "אונס הוא אונס, הוא אונס", כתב השופט אלכס שטיין, בפסק הדין שדחה את הערעור.
השניים הכירו כאמור בטינדר. הוא היה אז בן 42 והיא בת 26. הם דיברו ביניהם וקבעו להיפגש אצלו בבית. היא הגיעה אליו, הם שוחחו קצת ואז החל ביניהם מגע והם עברו לחדר השינה. הצעירה ביקשה מהגבר שישים קונדום, הוא שיקר לה שהוא שם קונדום והם קיימו יחסי מין. הוא הגיע לפורקן על גבה.
לאחר מכן, כך לפי כתב האישום, היא שאלה אותו היכן הקונדום והוא הצביע על משהו שהיה על הרצפה. היא האמינה לו והם יצאו אל הסלון, שם המשיכו לדבר ולאחר מכן חזרו שוב לחדר השינה. גם הפעם היא ביקשה ממנו שישים קונדום, אך הוא אמר לה שאין לו עוד קונדום זמין. היא ביקשה ממנו שילך לקנות, הוא הסכים ואמר לה להסתובב וכשעשתה זאת, כפה את עצמו עליה למרות שניסתה להשתחרר ואמרה לו שוב ושוב, "לא".
במסגרת הסדר טיעון, הורשע הגבר בעבירת אינוס ומעשה סדום, ובית המשפט המחוזי בתל אביב גזר עליו שבע שנות מאסר. על אורכו של המאסר הגיש הגבר ערעור וטען כי מדובר בעונש מחמיר, שלא משקף את הנסיבות המיוחדות של האירוע, כיוון שמדובר במישהי שהגיעה אליו כדי לקיים עמו יחסי מין.
"היא רצתה את זה, נתנה את הסכמתה לשלב הראשון והייתה מסכימה גם לשלב הבא אם היה לו קונדום", טענו עורכי דינו בבית המשפט, אך כאמור השופט אלכס שטיין, שכתב את פסק הדין, דחה את הטענה. "עסקינן בעבירות מין שהן מהחמורות שבחוק העונשין. בביצוע עבירות אלו משתמש העבריין בקורבן משל היתה חפץ, כלי למימוש מאוויו וצרכיו המיניים".
"כבודה של נפגעת העבירה נרמס וגופה חולל. אונס הוא אונס, הוא אונס. המתלוננת לא הסכימה למעשה האינוס ומעשה הסדום שביצע בה המערער. היא הבהירה לו שאין בכוונתה לקיים עמו יחסי מין בנסיבות שנוצרו ובאופן שכפה עליה המערער", כתב שטיין והוסיף, את מה שאמור כבר להיות ברור אך עדיין מתרחש גם במאה ה 21: "לא ניתן להתלות ב'הסכמתה' של המתלוננת לקיים עם המערער יחסי מין זמן קצר קודם לכן כדי לקבוע שמדובר בנסיבות מקלות".
"הסכמת המתלוננת להגיע לביתו של המערער, קיום עמו מגע מיני כזה או אחר, כאמור, אינה מהווה הרשאה למערער לבצע בגופה כל דבר שעולה על רוחו. אין זה משנה כלל ועיקר מה הסיבה בעטיה החליטה המתלוננת לסרב לקיים עם המערער יחסי מין. בין אם מדובר בהיעדרו של קונדום, מיחושים שתקפוה או אובדן עניין בקיום יחסי המין", הוסיף.
"כל אלה היו נתונים, בכל הזמנים הרלוונטיים, להחלטתה הריבונית של המתלוננת באשר למה יעשה בגופה וכיצד. עסקינן במעשה אינוס כוחני ופוגעני. המתלוננת אמרה לא ולא היה בכך כדי לשנות דבר. האלימות שהפגין כלפיה היתה קשה ומשפילה כאחד", אמר לסיום.