חרף העומס הבלתי נתפס של שימוש באפליקציות ותשתיות צה"ליות, כולל מבצעיות, החל מ-7 באוקטובר ולאורך 800 ימי הלחימה, עמד אגף התקשוב בציפיות. במקומות שבהם התגלה פער בתחום התקשורת, העברה וניהול נתונים, כולל תקשוב במעגל שלישי, הוא צומצם מהר מאוד והועמדה תשתית מקצועית שנתנה מענה מבצעי.
נקודת המבחן הגדולה ביותר היתה כשבצה"ל פעלו בו זמנית בנקודת זמן מאוד ספציפית למעלה מחצי מיליון חיילים, וכלל האגפים, זרועות ופיקודים נדרשו לקלוט אותם, ולשלח אותם למשימות.
כיום יש מרכז מבצעי אחד באגף התקשוב המאפשר לראות את התמונה המלאה מבחינת התקשוב בכל צה"ל. בשיטה הזו קל לאתר תקלות או פערים ולטפל בהם במהירות.
כך יעוורו את האויב
מרחב הספקטרום באחריות אגף התקשוב, הוגדר כהצלחה בדגש על יירוט איומים אוויריים אך במטכ"ל שואפים למצות טוב יותר את התחום בעתיד להרחיב את הפער מאויבי ישראל תוך כדי שמירה על עליונות בתחומים מסוימים.
כאמור, לחימה בספקטרום האלקטרומגנטי מאפשרת לצבאות המערב לשבש את מערכות הקשר והניווט של האויב, ובכך לנטרל את יכולת הפיקוד והשליטה שלו עוד לפני ששיגר טיל או רקטה אחת. שימוש מתקדם בספקטרום מאפשר גם איסוף מודיעין אותות בזמן אמת, המזהה תנועות כוחות וכוונות התקפיות על פי פעילות אלקטרונית. עוד משתמשים צבאות מערביים בהגנה על הכוחות המתמרנים בים, באוויר, וביבשה מפני התקפות במרחב הספקטרום. יש לציין כי מיצוי מרחב זה יכול להעניק לישראל את היכולת "להחשיך" גזרות שלמות עבור האויב תוך שמירה על רציפות תפקודית של צה"ל.
החלטה יומרנית שכזו, אומרים באגף התקשוב, מחייבת את ההשתנות עליה החליט ראש האגף האלוף אביעד דגן לפני כשנה ויצאה לדרך תחת תהליך הטמעה של ראש המטה של האגף תא"ל יעל גרוסמן, בעבר מפקדת יחידת לוט"ם.
החלל הוא תחום נוסף בו מתמקד אגף התקשוב שמסתייע באמצעות לוויינים של מערכת הביטחון. המטרה בשנים הקרובות להגדיל את גודל הספיקה בתחום התקשוב מהחלל ולהיות ערוכים לעתיד.
יצוין, כי תקשוב מהחלל מהווה את עמוד השדרה של התקשורת רחבת הפס במקומות שבהם אין תשתיות קרקעיות, ומאפשר העברת נתונים מודיעיניים כבדים ומפות דינמיות לקצה המבצעי. התחום חיוני גם לקישוריות בין-זרועית, המאפשרת למטוס קרב, ספינה וטנק לחלוק מטרה אחת בזמן אמת דרך תווך חללי מאובטח מפני התקפות. יכולות אלו יסייעו לצה"ל להגן על הנכסים שלו בחלל גם אם נפגעו אתרים על הקרקע.