הפיגוע האנטישמי בסידני, שבו הותקפו יהודים שיצאו לחגוג את חג החנוכה, הוא אירוע קשה, כואב ומטלטל. יהודים הותקפו לא בשל מעשיהם, אלא בשל זהותם - בזמן של חג. זהו פשע שנאה מובהק, חלק מגל אנטישמיות עולמי שהולך ומתרחב מאז פרוץ המלחמה במזרח התיכון, ומלווה בהקצנה מסוכנת של השיח הציבורי ובניסיונות לייבא סכסוך רחוק אל תוך מרחבי חיים אזרחיים.
ובתוך החושך הזה, יש גם אור קטן. גינויו החד־משמעי של מופתי אוסטרליה, ד"ר איברהים אבו מוחמד, בלט במיוחד. בראיון לאל־ג'זירה ובהודעה רשמית שפרסם מיד לאחר הפיגוע, הוא לא הסתפק בניסוח דיפלומטי. הוא הגדיר את המעשה כטרור, כרוע, כפשע וכחטא, וקבע שאין כל היתר לפגיעה באדם באשר הוא אדם - יהודי, מוסלמי או כל אדם אחר. הוא קרא ליהודים "אחים", הביע סולידריות עם הקהילה היהודית, ושלח תנחומים למשפחות ואיחולי החלמה לפצועים.
לדבריו, מדובר בהתקפה על החברה האוסטרלית כולה, ולא רק על הקהילה היהודית. הוא הדגיש את הצורך בהפרדה ברורה בין החיים המשותפים באוסטרליה לבין המתרחש במזרח התיכון, והזהיר מפני ניסיונות של קיצונים לערער את המרקם העדין של חיים רב־תרבותיים. את מבצעי הפיגוע כינה "משוגעים", והבהיר כי מדובר במיעוט קיצוני שאין לו ייצוג או לגיטימציה.
לדברים אלה יש משקל מיוחד לאור מעמדו של המופתי. ד"ר אבו מוחמד מכהן כמופתי הגדול של אוסטרליה וכראש מועצת האימאמים הלאומית, והוא בעל הכשרה הלכתית־דתית ואקדמית, בוגר מוסדות אסלאמיים מובילים בעולם הסוני ובהם אוניברסיטת אל־אזהר בקהיר.
מאז פרוץ המלחמה, ובכל אחד מהאירועים האנטישמיים והפיגועים נגד יהודים שהתרחשו באוסטרליה בתקופה זו, הוא הקפיד לגנות באופן פומבי, ברור וחד־משמעי כל פגיעה ביהודים, ולשלול כל ניסיון להצדיק אלימות בשם הדת או הפוליטיקה.
בעידן שבו קולות קיצוניים מנסים להסית, לחדד זהויות ולהעמיק שסעים בין קהילות, יש חשיבות עצומה לקול כזה. זהו קול של הנהגה דתית אחראית, שמסרבת לאפשר לקיצוניים להכתיב את סדר היום, ומבקשת לשמור על מרחב אזרחי משותף, בטוח ומוסרי.
לעיתים, אור קטן באמת מספיק כדי להזכיר שיש דרך אחרת, ושדווקא בזמנים של חשיכה, סולידריות אנושית בין יהודים למוסלמים אינה מובנת מאליה, אך היא אפשרית, נחוצה, ומעוררת תקווה.
הכותבת היא חברת המחלקה ללימודי המזה"ת, אוניברסיטת בר אילן