"לא משרתים? לא מקבלים": מתווה המילואים של התאחדות הסטודנטים

יושבת ראש התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל, סיון קורן, הכריזה היום (שני) בגן הוורדים שמחוץ לכנסת כי ההתאחדות משיקה מתווה גיוס חדש ונכנסת למאבק בחוק הגיוס שמקודם בכנסת. המודל שהציגה מבוסס על עיקרון חד וברור: הטבות וסבסוד ממשלתי יינתנו רק למי שמשרת בצה"ל או במסלול לאומי אזרחי.

הקמפיין, כולל שילוב בין פעילות פרלמנטרית, מהלך פרסומי ארצי ומאבק ציבורי מתמשך, ויוצא לדרך לאחר שההתאחדות קיבלה את המנדט מהסטודנטים לנהל את מאבק חוק הגיוס בשם הדור הצעיר בישראל.

הקמפיין נוצר לאחר שלפני כשבוע הוועדה לביקורת המדינה, בראשות חבר הכנסת אלון שוסטר קיימה דיון בדו"ח היבטים במענה למשרתי המילואים, ובו, הביעו סטודנטים רבים משרתי מילואים במלחמת חרבות ברזל, תסכול מ"פתרונות המערכת" עבורם.

ארגון הצעירים הגדול במדינה נכנס למאבק בחוק הגיוס הקיים ויצא בקמפיין שיופיע ברשתות החברתיות ובשלטי חוצות ברחבי המדינה, לצד פעילות לובי ומדיניות בכנסת. במסגרת הקמפיין פרסמה ההתאחדות נייר מדיניות רשמי המפרט את המתווה "לא משרתים? לא מקבלים" ואת דרישותיה לשינוי חוק הגיוס. לצד המהלכים הפרלמנטריים והפרסומיים, יכלול הקמפיין גם פעולות מחאה בשטח.

לפי ההתאחדות, הנתונים מצביעים על עומס חסר תקדים שמוטל על הצעירים המשרתים בישראל: מאז ה-7 באוקטובר גויסו כ-70 אלף סטודנטים וסטודנטיות למילואים, ועוד כ-20,000 נפגעו בעקבות שירותם של בני ובנות זוגם. כלומר מעל ל-20% מהציבור הסטודנטיאלי נפגע ישירות מהמלחמה. כל זאת, בזמן שזו השנה השלישית ברציפות שבה שנת הלימודים נפתחת לצד שירות מילואים אינטנסיבי, לעיתים מעבר ל-100 ימי מילואים בשנה בעוד חלקים גדולים בציבור ממשיכים לקבל פטור גורף.

ההשלכות עקב עומס ימי המילואים על ציבור הסטודנטים צפויות להשפיע גם על המשק: כ-30% מהסטודנטים המשרתים דיווחו על עיכוב בסיום החובות לסמסטר, ולמעשה יסיימו את הכשרתם בעיכוב ולא ימלאו את התקנים במקצועות הקריטיים בזמן. בנוסף, בהתאחדות מביעים דאגה לגבי עשרות ימי המילואים העתידיים שיבצעו הסטודנטים כבר השנה במקרה ויעבור חוק גיוס לא שוויוני.

בנאום חריף שנשאה הבוקר בגן הוורדים בירושלים, אמרה סיון קורן, יושב ראש התאחדות הסטודנטים:
"בשם מאות אלפי הסטודנטים והסטודנטיות, בשם דור שלם שממשיך לשאת את המדינה הזאת על כתפיו - אנחנו עומדים כאן היום ואומרים דבר אחד פשוט: עד כאן. אמרו עלינו שאנחנו דור הטיקטוק, אבל כשפרצה המלחמה הוכחנו שאנחנו הדור שמחזיק את המדינה בשעתה הקשה ביותר מאז הקמתה".

היא המשיכה והוסיפה: "עלינו על מדים, נכנסנו לקווי האויב, ובמקביל החזקנו את העורף. צעירים וסטודנטים שחזרו משירות מילואים קורסים. משפחות מתפרקות. זה לא יכול להימשך. אם ימשיכו לקרוא לנו שוב ושוב - לא רק הגוף יקרוס, גם היכולת שלנו לשאת את המדינה הזו נפשית, כלכלית ואקדמית תקרוס. זהו מחיר שכל החברה הישראלית תשלם".

לדברי קורן, במלחמה האחרונה שירתו למעלה מ-70 אלף סטודנטים במילואים - כרבע מכלל משרתי המילואים - ואחד מכל חמישה סטודנטים בישראל הוא משרת מילואים פעיל. "הסטודנטים הם המילואימניקים, והמילואימניקים הם הסטודנטים", אמרה.

בהמשך נאומה הבהירה קורן כי מאבק ההתאחדות אינו נגד ציבור כזה או אחר, אלא נגד מדיניות שמעמיסה עוד ועוד על מי שכבר משרת, במקום להרחיב את מעגל המשרתים: "הגיע הזמן לשנות את מערכת התמריצים המעוותת שהתקבעה כאן. ישראל מוכרחה לאמץ מודל של מקל וגזר. מי שלא משרת - לא מקבל. הממשלה מנסה להגדיל את מספר הימים של מי שכבר משרתים וקורסים תחת העומס, במקום להרחיב באמת את מעגל המשרתים".

במסגרת הצגת נייר המדיניות הודיעה ההתאחדות כי היא דורשת לעגן בחוק עיקרון פשוט: שירות צבאי או לאומי-אזרחי יהווה תנאי לקבלת הטבות וסבסוד ציבורי. בין היתר מדובר בהטבות מס, קצבאות ילדים, סבסוד מעונות יום וצהרונים, הנחות בארנונה ובביטוח הלאומי, הנחות בתחבורה הציבורית, סיוע ברכישת דירה ובהגרלות דיור, סיוע בשכר דירה וקבלה למשרות בשירות הציבורי במסגרת העדפה מתקנת.

בנוסף מציעה ההתאחדות להקים קרן ייעודית למשרתים, שתפנה את הכספים שייחסכו לחיזוק מי שנושא בנטל - באמצעות העלאת שכר לחיילים בסדיר, סיוע בדיור, תמיכה במשפחות צעירות, השכלה ופיתוח מקצועי.

את דבריה סיכמה קורן בקריאה לציבור הסטודנטיאלי והצעיר להצטרף למאבק: "זה הרגע שלנו להתאחד כחומה מול פגיעה מהותית בעתיד המדינה. הסטודנטים לא ישבו בחיבוק ידיים. זה לא מהלך כדי לעבור את שנת הלימודים - זה מהלך שנועד להציל את עתיד מדינת ישראל".

באירוע השתתפו חברת הכנסת שרן השכל, סגן יושב ראש הכנסת חבר הכנסת יבגני סובה, חבר הכנסת עודד פורר, חברת הכנסת תא"ל (מיל') שרון ניר וחבר הכנסת חמד עמאר.

הקמפיין שם במרכזו את דרישת ההתאחדות לעגן בחוק מתווה ברור שלפיו שירות צבאי או לאומי-אזרחי יהווה תנאי לקבלת הטבות וסבסוד ממשלתי, זאת לצד מאמץ פוליטי מתואם, מהלך ציבורי רחב והפעלה של לחץ ציבורי על מקבלי ההחלטות.

• הטבות מס
• קצבאות ילדים
• סבסוד מעונות יום וצהרונים
• הנחות בארנונה וביטוח לאומי
• הנחות בתחבורה ציבורית
• סיוע ברכישת דירה ובהגרלות דירה בהנחה
• סיוע ממשלתי בשכר דירה
• העדפה מתקנת בקבלה למשרות במגזר הציבורי
• הגבלת יציאה מהארץ למי שלא ביצע שירות, למעט מקרים רפואיים חריגים.
• ההתאחדות מציעה להקים קרן ייעודית למשרתים שתשקיע בהעלאת שכר לחיילים בסדיר, סיוע לדיור, תמיכה במשפחות צעירות, פיתוח מקצועי והקלות משמעותיות למשרתי מילואים.