ישראל היא המקום הכי בטוח ליהודים? הסטטיסטיקה נגד נתניהו

סיבתת המוות, יהדות: הרצח המתועב שגבה את חייהם של 15 קורבנות בסידני, אוסטרליה, הוציא מאתנו, מטבע הדברים, לא מעט אמוציות.

האירוע שקרה במקום מרוחק כל כך, מרחק שעות טיסה רבות מישראל, הזמין התבוננות מבחוץ: על הגירה מוסלמית ויחסה המורכב עם הדמוקרטיה המערבית (או במקרה של אוסטרליה: "כמו-מערבית", על אף מיקומה הגיאוגרפי), על היחס המשתנה ליהודים ועל הקשר שבין שנאת ישראל לאנטישמיות.

שיטוט קצר ברחבי המרשתת פגש שני סוגים עיקריים של תובנות. הראשונה עסקה בהיבטים הנסיבתיים של האירוע: האם האוסטרלים אכן הוזהרו שאירוע כגון זה עומד להתרחש על אדמתם (גם אז כמובן יש הבדל בין אזהרה כללית לבין התראה ספציפית)? כמעט בטוח שברמה הכללית - כן, כמעט בטוח שברמה הנקודתית - ממש לא.

רוצה לומר, למרות הפיתוי הגדול להאשים את הממשלה האוסטרלית, צריך להבחין בין רמת המאקרו, במסגרתה די ברור שהנהגה האוסטרלית, כמו ברוב מדינות אירופה הרחוקה, לא עושה מספיק כדי לצמצם את הג'יהאד המתחולל על אדמתה (אפילו ללא קשר לפן היהודי).

ומהמאקרו למיקרו: לפחות עד עתה לא ידוע על התראה ספציפית שהייתה קיימת למדינאים, מנגנוני הביטחון או משטרת סידני, בנוגע לאפשרות של פיגוע בטקס לציון חנוכה.

חלק אחר מהתגובות עסק במשך האירוע, על פי עדויות (ויש כמה גרסאות) אפשר להעריך אותו בשש דקות. "ביחשראל זה לא היה קורה" כתב צייצן ימני ואף נימק את טענתו בכך שבישראל יש חמושים רבים עד שסביר להניח שמישהו היה חותר למגע עם היורה, לפני שעשה זאת (באומץ לב שזכה לשבחים אף מנשיא ארה"ב שצפה בווידאו) אזרח אוסטרלי - ועוד ממוצא מוסלמי(!) שהסתער באומץ ובידיים חשופות על אחד היורים.

גם את הטענה הזאת אפשר להפריד לכללי ולפרטי: בראייה פרטנית, סביר להניח שהוא צודק. קשה לחשוב על אירוע שהיה מתרחש כיום ברחובותיה של עיר ישראלית, מבלי שהמפגע היה נענה בירי של חמושים במדים או על אזרחי.

אלא שברמה הכללית, קצת מביך להשמיע טענה שכזאת, אחרי שרק לפני מעט יותר משנתיים פלשו מחבלים לשטח ישראל, חיסלו (ברוב המקרים) את כוח המגן המצומצם, משורות צה"ל או מכיתות הכוננות, וטבח באזרחים ישראלים במשך שעות ארוכות עד שהגיעה אליהם ההצלה. רוצה לומר - למשמע הטענה ש"אצלנו מישהו כבר היה עושה משהו" מחייכים חיוך שכולו כאב בשדרות, כפר עזה, נתיב העשרה, ניר עוז, נחל עוז, בארי, חוף זיקים ועוד.

אלא שעם כל הכבוד לצייצנים, איש מהם לא הצליח להתחרות אמש בראש הממשלה, שקרא ליהודי אוסטרליה למהר ולעלות ארצה, לישראל שבה הממשלה והצבא יגנו עליהם.

ראשית, טוב שראש הממשלה מכיר בכך שהאחריות לביטחון אזרחי ישראל רובצת לא רק על הצבא אלא גם על הממשלה, כלומר - חוץ ממקרים שבהם מדובר בכישלונות מהדהדים, שהם כידוע אשמת צה"ל בלבד.

שנית יובהר כי חלילה מלהפיג התלהבות של יהודים שרוצים לעלות למדינת ישראל. ברוכים תהיו.

רק שאחרי שגומרים לברך, כלומר - לקחת את הדיון למקום קונסטרוקטיבי, בהנחה שלאירוע טרור כה מחריד עשויות להיות גם השלכות עתידיות חיוביות, מגיעים למספרים.

הקהילה היהודית באוקיאניה (אוסטרליה וניו-זילנד שלרוב נספרות כאחת), מונה כ- 150 אלף נפש.

המספר הזה אינו מדויק דיו, כי לפי מפקד האוכלוסין שנערך לפני שלוש שנים עמד מספר היהודים על פחות מ-120 אלף, אבל ההערכה היא כי אל המספר הזה צריך להוסיף לפחות עוד כ-20 אלף ישראלים שחלקם אזרחי אוסטרליה וחלקם תושבים ארעיים בתחומה. בכל אופן, נקבל את המספר העגול הזה לצורך החישוב.

בפיגוע נרצחו, נכון לידוע ברגע זה, 15 בני אדם (נתפלל כמובן שהמספר לא יעלה, שכן יש פצועים שעדיין מאושפזים), עדיין לא ברור האם כולם נמנים על הקהילה היהודית, אבל נניח לרגע שכן. כלומר, עסקינן ב-15 נרצחים מתוך קהילה שמונה 150,000 בני אדם. משמע 0.01% מהקהילה.

בישראל לעומת זאת נהרגו כ- 1900 אזרחים וחיילים מאז פרוץ המלחמה. עצם הצבת הסימן "כ-" לפני המספר העדכני היא מטרידה, שכן המספר מתעדכן לצערנו.

גם קהל הנספים אינו הומוגני: יש בו אזרחים רבים, ישראלים וזרים, יהודים ולא יהודים, חיילים, שוטרים ולוחמי מערכת הביטחון. יש את מי שנרצחו בבתיהם ביישובי העוטף בדרום, יש מי שנפגעו מטילים וכטב"מים בצפון, יש שנרצחו בשטחי יהודה ושומרון ויש כמובן מי שנפלו בעת לחימה. בכל אופן, רק לצורך החישוב נתכנס סביב המספר 1900.

הנה עוד הנחת יסוד שאפשר לערער עליה, אבל למרות שבישראל יש כ-10 מיליון תושבים ולמרות שבחלק מהמקרים לא הבחינו ב-7 באוקטובר בין יהודים ולא יהודים (שלא לדבר על טילים שחלקם פגעו ביישובים ערבים ודרוזים), ניתן לומר שאוכלוסיית היעד לפיגועים על רקע לאומני היא כ-8 מיליון ישראלים, מספר תושביה היהודיים של המדינה.

עכשיו נחזור למחשבון ונבדוק את המספרים: 1,900 מתוך 8 מיליון, מהווים כ- 0.0235%. אתם מוזמנים לשחק עם המספרים ככל שתרצו ועדיין, הסיכוי להירצח בפיגוע טרור בישראל או למות בה כתוצאה ממלחמה, גבוהים פי שניים ומעלה מאשר בכל מקום אחר בעולם.

כאשר בודקים מספרי קורבנות טרור אנטישמי במדינות עם קהילות יהודיות גדולות אחרות, כמו צרפת, בריטניה וארה"ב, המספרים מדהימים עוד יותר.

במילים אחרות, ב-80 השנים שחלפו מאז תום מלחמת העולם השנייה, ישראל היא המקום עם הסיכויים הגבוהים ביותר למות מוות בטרם עת בשל היותך יהודי (די אם נחשוב על כך שבמלחמת השחרור מתו כמעט 1% מתושבי מדינת ישראל, שקול כמעט ל-100,000 חללים היום).

לא היינו נדרשים לחשבון המטריד הזה אלמלא נתניהו מיהר להציג את זוועות 7 באוקטובר לאמריקאים במונחים של אחוזים מהאוכלוסייה, בהשוואה למגה-פיגוע במרכז הסחר העולמי (מגדלי התאומים) ב-11 בספטמבר 2001.

אז תאמרו שאנטישמיות או אווירה אנטי-ישראלית לא מתבטאת רק במספר הקורבנות, וזה נכון כמובן: האווירה ברחוב הישראלי היא הרבה יותר ידידותית, צה"ל וגופי הביטחון עושים הכל כדי להגן עלינו, אפשר להפגין סממנים יהודיים ברחובותיה של כל עיר יהודית (ואף ברוב היישובים הלא-יהודיים), שלא לדבר על הערך המוסף של ישיבת יהודים בארץ ישראל, שבה הם ורק הם מחליטים באשר לגורלם (נשמת אפה של הציונות, למרות שעם השנים נדחקנו לזרועות הפטרון האמריקני, אבל זה כבר נושא לדיון אחר).

רוצה לחזור ולומר: לא אנו, חלילה, נרפה את ידיו של יהודי שהחליט לעלות לישראל כדי לחיות בין אחיו. רק שאם הוא עושה זאת רק על סמך קריאתו של ראש הממשלה עם היוודע דבר הפיגוע בסידני, כדי להציל עצמו מפגיעה בידי גויים, הרי שדווקא הנתון היבש הזה לכשעצמו, מצדיק את המשך ישיבתו בגולה...