מועמד הימין הקיצוני זכה בבחירות בצ'ילה: "בלי ביטחון אין שלום"

מועמד הימין הקיצוני חוסה אנטוניו קאסט זכה הלילה (שני) בבחירות לנשיאות צ'ילה, במפנה החד ביותר של המדינה לימין מאז נפילת הדיקטטורה הצבאית של אוגוסטו פינושה ב-1990. קסט, מעריץ גלוי של הרודן, גרף יותר מ-58% מהקולות בסיבוב המכריע, אל מול יריבתו ז'נט ז'רה, חברת המפלגה הקומוניסטית ומועמדת קואליציית השמאל היוצאת.

קאסט, שעבורו הייתה זו הפעם השלישית שבה התמודד לתפקיד, הבטיח לטפל בביטחון, ההגירה והפשיעה, שהיו הנושאים ששלטו במערכת הבחירות.

"בלי ביטחון, אין שלום. בלי שלום, אין דמוקרטיה, ובלי דמוקרטיה אין חופש, וצ'ילה תחזור להיות נקייה מפשע, חרדה ופחד", אמר בעצרת הניצחון. אך קאסט הצביע גם על הדרך המסובכת שלפניהם, והוסיף ש"אין פתרונות קסם" וכי שינויים ידרשו התמדה וזמן.

בעצרת של תומכיו בבירה סנטיאגו, רבים מהם היו עטופים בדגלי צ'ילה, פרצה שמחה גדולה עם פרסום התוצאות. "אני שמחה שנוכל להחזיר למדינה את הביטחון והפטריוטיות", אמרה אוגוסטינה טרנקוסו, שחבשה כובע אדום עם הכיתוב "להחזיר את צ'ילה לגדולתה", על בסיס הסיסמה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, הנערץ על ידי קאסט.

ארצות הברית וישראל היו בין הראשונות לברך אותו. "ניצחון זה מבטא את רצונו של העם הצ'יליאני בשינוי", אמר שר החוץ גדעון סער. "מאחל הצלחה רבה לנשיא הנבחר. אני מקווה ומאמין ששינוי זה יבוא לידי ביטוי גם בחיזוק היחסים בין מדינותינו ובקידום שיתוף הפעולה בין העמים".

לאורך כל הקמפיין הציג קסט את צ'ילה כמדינה שמידרדרת לכאוס ולחוסר ביטחון. הוא התחייב להשיב את הסדר, לפעול ביד קשה נגד הגירה לא חוקית, וליישם קיצוצים חדים בהוצאות המדינה. הוא הבטיח גם להקים חומת גבול בגבול הפרוץ של צ'ילה עם פרו ובוליביה, לבנות בתי כלא בעלי אבטחה מרבית, ולבצע גירושים המוניים של מהגרים לא־חוקיים, שרבים מהם מגיעים מוונצואלה.

"אנחנו מנסים לנצח בבחירות כבר שנים", אמרה תומכת אחרת בשם בלם ולדיבייסו. "פעם היה אפשר ללכת ברחובות בצ'ילה בשקט. לאחרונה חווינו בעיות של חוסר ביטחון. אני מקווה שההבטחות שלו יקוימו ושהוא יתמקד בביטחון".

צ'ילה היא אחת המדינות הבטוחות והיציבות ביותר בדרום אמריקה, אך העלייה בהגירה ובפשיעה המאורגנת בשנים האחרונות הדאיגה מצביעים רבים. קאסט קשר שוב ושוב בין שתי התופעות. מבקריו, עם זאת, טוענים שהבעיה מנופחת מעבר לממדיה האמיתיים.

מצביעה אחת בסנטיאגו, חאביירה קראסקו, אמרה שחלק ממדיניותו של קסט מצא חן בעיניה, אך בסופו של דבר היא הצביעה לז'רה. לדבריה, היא חשה כי "מתפשטת תחושת חוסר ביטחון כוזבת". "במדינות אחרות קורים דברים הרבה יותר חמורים מכאן. זה פשוט לא מסתדר לי", אמרה.

שיעור הרצח בצ'ילה נמצא כיום בירידה, וחלק מהמחקרים מצביעים על כך שמהגרים מבצעים בממוצע פחות פשעים. אך התחושה של חוסר ביטחון גובר הייתה המניע המרכזי עבור רבים ממצביעיו של קאסט.

"אנחנו הופכים לקולומביה, הרבה טרור, גנבים, שוד - החברה מאוד לא בטוחה", אמר מצביע בשם מקס שטרובר. "זה אולי נשמע קשה, אבל אנחנו צריכים שהממשלה תמשיך את עבודתו של פינושה. הפרות זכויות אדם היו, זה נכון. אבל כממשלה זה היה טוב - היה לנו שקט ושלווה".

אחיו של קאסט היה שר בתקופת הדיקטטורה של פינושה, ואביו - מהגר מגרמניה - היה חבר במפלגה הנאצית וקצין בוורמאכט במהלך מלחמת העולם השנייה.

פינושה היה גנרל שהוביל הפיכה צבאית שנתמכה בידי ארצות הברית בשנת 1973 והקים דיקטטורה צבאית שנמשכה 17 שנה, שהתאפיינה בהפרות זכויות אדם חמורות, היעלמויות כפויות ומדיניות כלכלית של שוק חופשי.

נשיא צ'ילה הנוכחי, גבריאל בוריץ' מהשמאל שלא היה יכול להתמודד על כהונה נוספת, סבל משיעורי תמיכה נמוכים. היורשת הפוטנציאלית שלו, ז'נט ז'רה, ככל הנראה נפגעה מכך שנתפסה כהצבעת "המשך". היא מיהרה להודות בהפסדה, אמרה ש"הדמוקרטיה דיברה בקול ברור" ואיחלה לקאסט "הצלחה למען טובת צ'ילה".

"נמשיך לפעול לקידום חיים טובים יותר במדינתנו", הוסיפה, בעוד שתומכיה חוששים שבחירתו של קאסט מסמלת חזרה לעבר הימני הקיצוני של צ'ילה.

"משפחתו של קאסט סייעה לדיקטטור אוגוסטו פינושה", אמר ריקרדו הררה, שהוסיף כי הוא חי בתקופת הדיקטטורה וכי היא הייתה "ברוטלית".

רבים גם מטילים ספק ביכולתו של קאסט לממש את הבטחותיו, בין היתר בשל חוסר שליטתו על הקונגרס המפולג. "קסט אומר שהוא רוצה לגרש 360 אלף מהגרים לא-חוקיים. הוא לא יוכל לעשות את זה. זה בלתי אפשרי מבחינה פיזית," אמר מצביע בשם הקטור לונס.

קאסט מתנגד גם באופן נחרץ להפלות, גם במקרי אונס, ולמדיניות להגנת הסביבה. ואולם, נושא ההפלות לא היה מרכזי במהלך מערכת הבחירות, בין היתר לאור הסקרים המראים שרוב המצביעים עדיין תומכים בזכות להפלות.

ניצחונו צפוי להתקבל בברכה בקרב המשקיעים, שכן הוא התחייב למדיניות כלכלית של שוק חופשי, לצמצום המדינה ולהסרת רגולציה מענפים מסוימים.

זו הייתה מערכת הבחירות הנשיאותית הראשונה בצ'ילה שבה ההצבעה הייתה חובה והרישום היה אוטומטי לבעלי זכות בחירה. לכן, חלק מהמצביעים חשו שעליהם לבחור במה שהם תפסו כ"רע במיעוטו", ותומכיהם של כמה מועמדי ימין-מרכז מהסיבוב הראשון הצביעו בעד קאסט אתמול.

"שני המועמדים היו קצוות מנוגדים", אמרה סינטיה אורוטיה, אך הוסיפה שקיוותה שז'רה תנצח, משום שתפסה אותה כיותר "מרכזית".

ניצחונו של קאסט בצ'ילה מצטרף לגל של בחירות באמריקה הלטינית שהסיטו את האזור ימינה בשנים האחרונות - כולל בבוליביה, ארגנטינה, אקוודור, קוסטה ריקה ואל סלבדור.

הוא יושבע לתפקיד ב־11 במרץ 2026. בעצרות הבחירות שלו, נהג קאסט לספור לאחור את הימים עד למועד זה, תוך שהוא מזהיר מהגרים לא-חוקיים שעליהם לעזוב לפני כן אם ירצו אי-פעם הזדמנות לשוב לצ'ילה.