הליך גירושין הוא לא רק הליך משפטי, הוא גם רגשי, משפחתי וכלכלי וחזה שמשפיע על כל הבית. עורכת הדין והמגשרת ורד לוי מסבירה למה חשוב לקבל ייעוץ לפני שמתחילים, מה המשמעות של מרוץ סמכויות ואיך לבחור נכון בין גישור לבין ייצוג משפטים מלא.
כאשר עו"ד לוי נשאלת מדוע חשוב לקבל ייעוץ מוקדם, היא מציינת: "היום לפני כל החלטה חשובה שאנחנו לוקחים אנחנו מתייעצים עם בעל מקצוע אז על אחת כמה וכמה על משהו כל כך משמעותי שנוגע לכל החיים שלנו לילדים שלנו לרכוש שלנו לעתיד שלנו אז כמובן שלפני שאנחנו עושים איזשהו צעד אז צריך להתייעץ עם בעל מקצוע והבעל מקצוע זה עורך דין בתחום".
עוד היא מוסיפה: "כשחושבים בצורה רצינית על פירוק החבילה, גם אם זה משהו שהוא איזשהו רעיון ולא משהו מעשי, אני מאוד ממליצה ללכת להתייעץ כדי לקבל איזשהיא תמונת מצב. מה הזכויות, מה החובות, מה האתגרים שעומדים. זה מאוד עוזר כדי לקבל החלטה ממקום נכון ורציונלי בהליך כל כך רגיש".
מרוץ הסמכויות ומה השתנה לאחרונה
נושא מרכזי בגירושין הוא בחירת הערכאה המתאימה. על פי עו"ד לוי - "קיים מרוץ סמכויות. מאחר ובתחום הזה יש גם את בית הדין הרבני כשמדובר בבני זוג יהודי וגם בבית משפט למשפחה כאשר יש להם סמכויות מקבילות במרבית העניינים בענייני רכוש בענייני מזונות בענייני משמורות של הילדים וכולי ולכן הרבה פעמים האסטרטגיה הנכונה זה לבחור בערכאה המתאימה כי יש שיקולים לכאן או לכאן אם אתה גבר אם אתה אישה אם יש רכוש אין רכוש יש כל מיני שיקולים שצריך לקחת בחשבון ולבנות איזשהיא תוכנית עבודה נכונה".
עו"ד לוי מדגישה את חשיבות הבקשה ליישוב סכסוך. "זה אומר שמגישים בקשה ליישוב סכסוך ומי שמגיש ראשון את הבקשה הוא זה שבסופו של דבר יכול לקבוע אם זה יוגש בבית הדין או בבית משפט למשפחה. זה קצת פחות נפיץ ממה שהיה בעבר שבעבר היו רצים להגיש ישירות את התביעה שם או כאן אבל כן זה קובע בעצם מי התחיל את התהליך ומי יקבע לאן זה יתפתח".
שינוי משמעותי נוסף הוא ביטול הצורך בהסכמה לדון במזונות בבית הדין: "בעבר כדי שבית הדין יוכל לדון בענייני מזונות הוא היה צריך את הסכמת הצדדים. היום זה לא קיים. אם מגישים תביעת גירושים וקורחים אליה מזונות ילדים אז בית הדין הרבני קונה סמכות גם אם לצורך העניין הצד השני לא הסכים. ולכן זה משנה את כל תמונת המצב לעניין מרוץ הסמכויות לגבי מזונות. וכן יש הבדל אם בית הדין דן בזה או בית משפט. יש שיקולים רבים וזה חלק מהשיקולים".
גישור, ייצוג משפטי ומה עושים כשיש פערי כוחות
על השאלה האם כדאי לשתף את בן הזוג לפני ייעוץ היא אומרת: "אני בדרך כלל ממליצה שכאשר יש איזשהו רעיון לגירושים ורעיון אמיתי לא איזשהיא מחשבה חולפת אז כן ללכת קודם כל להתייעץ. יש דרך לדבר עם הצד השני, יש לפעמים מסמכים שצריך לאסוף עוד לפני שאתה מדבר עם הצד השני. צריך לקבל החלטות לפני שמדברים עם הצד השני ולכן כתמונת מצב הייתי הולכת לעורך דין. זה לא מחייב. זה לא אומר שאם אתם הולכים להתייעץ אתם מתגרשים. אבל מה שזה כן אומר זה שברגע שאתם מתייעצים אתם יודעים מה המשמעויות. פחות נאחפזים להחלטה כזו, חושבים על זה, יודעים מה המשמעויות ויש לזה חשיבות רבה מאוד להליך".
לוי מפרטת גם את ההבדל בין גישור לייצוג מלא: "כשאני הולכת להליך של גישור אז בעצם יש המגשר מוביל אתכם להסכם אבל יש גם מצב שכל צד מיוצג על ידי עורך דין. וברגע שכל צד מיוצג על ידי עורך דין אז עדיין אפשר להגיע להסכם, זה לא אומר שמגיעים לתביעות. הצד השלישי זה באמת שמגיעים לתביעות".
לדבריה, ברירת המחדל היא לנסות הסכמות: "אני ממליצה בדרך כלל קודם כל למצות את ההליך ההסכמי. החוק מדבר על זה כי יש הליך של גישור של הסדר הדיווחים ולכן ברירת מחדל זה לבחון את האופציה של גישור ושל הסכמות. הסכמות זה הדבר הכי נכון כי אתה תופר את החבילה בדיוק לפי מה שמתאים לך".
מתי גישור לא מתאים? לוי מסבירה: "כאשר שני הצדדים פחות או יותר באותו ראש. כאשר יש הסכמה בסיסית להתגרש. סימן שני שהוא לא פחות חשוב הוא לראות האם יש פערי כוחות. אם צד אחד יש לו יותר כסף, יותר כוח, יותר דומיננטי, אז אני לא הייתי בהכרח ממליצה על גישור. הצד החלש יותר יכול להפסיד בהליך של גישור כי המגשר צריך להיות אובייקטיבי. נקודת האמצע לא תמיד נכונה לצד המוחלש. או שהולכים לגישור ולוקחים עורך דין שמייצג אותך מהצד השני כדי לתת איזון או שמלכתחילה כל צד מיוצג על ידי עורך דין ומנסים להגיע להסכמות".
כיצד נמנעים מהסתרת רכוש ומה צריך לבדוק מראש
לוי מסבירה מדוע חשוב איסוף מידע לפני שיח עם בן הזוג: "זו אחת הסיבות שהמלצתי לפני שמתחילים איזשהו שיח עם הצד השני להגיע לפגישת ייעוץ כי כמו כל דבר צריכה להיות הכנה וההכנה היא איסוף מידע".
על כלים מעשיים היא מפרטת: "קודם כל הייתי ממליצה להוציא דפי חשבון של השנה האחרונה. אם יש חשבון משותף זה יותר קל. אם לא, לראות אם יש חשבונות שמגיעים הביתה ולבקש בצורה עדינה לראות את מצב החשבון. דבר שני לקבל תמונת מצב על תלושי שכר, לראות הכנסות והוצאות כדי לדעת מה אני צריכה, מה החובות שלי ומה מגיע לי".
לעו"ד ורד לוי באתר zap משפטי
לאתר של עו"ד ורד לוי
הכתבה באדיבות ZAP משפטי
כיצד מתמודדים עם חשש להברחת רכוש?
"ככל שיש סכנה של ממש יש כלים חיצוניים כמו צווים לגילוי מידע שניתן להשיג דרך בית המשפט גם בהליך של יישוב סכסוך. אפשר להגיש בקשה לצו עיקול מידעים או בקשה לצו לאיסור דיספוזיציה כדי לשמור על המצב הקיים. ואפשר גם לקחת חוקר פרטי לעשות חקירה כלכלית. יש דרכים כדי לבדוק אם יש בכלל בשר או אין בשר. אם לא מגיעים להסכמות ומגיעים לבתי משפט אז יש צווים וחובת גילוי מלאה ודברים מתגלים".
טיפים מנצחים לפתיחת תהליך הגירושין בחכמה
לקראת סיום הראיון מבקשת עו"ד ורד לוי להעביר שני טיפים מרכזיים, כאלה שלדבריה יכולים לחסוך טעויות כבדות, למנוע הסלמה מיותרת וליצור בסיס לתהליך יציב וברור. לדבריה, דווקא הצעדים הראשונים הם אלו שמעצבים את כל ההליך קדימה.
באותה רוח היא אומרת: "אם אתם חושבים להתגרש אז דבר ראשון להתייעץ. לא למהר להצהיר הצהרות, לא להגיד אנחנו רוצים להתגרש ואפילו לא למהר לגייס את הצד השני. מה שאני ממליצה זה להתייעץ עם עורך דין כדי לקבל את המידע ואז לקבל את ההחלטה מתוך ידע ומתוך כוח".
והטיפ השני: "לנסות למצות את התהליך ההסכמי. תעשו לעצמכם רשימה של מה חשוב לכם ומה פחות חשוב ולהגיע עם זה לפגישה עם העורך הדין. הוא לא מכיר את החיים שלכם. תנו לו את המידע כדי לדעת מה ריאלי ומה לא. אם אתם מתכננים נכון, אתם תגיעו רחוק ותצליחו להגיע לחוף מבטחים".