כלל הוא במדינת ישראל כי נישואין וגירושין של בני זוג נערכים באחד מבתי הדין הדתיים ובהתאם לדת אליה הם משתייכים (בית הדין הרבני ליהודים, בית הדין השרעי למוסלמים או בית הדין הכנסייתי לנוצרים).
כידוע, במדינת ישראל לא ניתן להינשא בנישואין שאינם על פי הדין הדתי, על כן זוגות מעורבים ו/או חסרי דת ו/או זוגות חד מיניים נישאים זה לזו בנישואין אזרחיים מחוץ לישראל ונישואין אלה נרשמים, לבקשתם של בני הזוג, במשרד הפנים.
הליך התרת הנישואין הוא הליך משפטי ייחודי שפותח במיוחד עבור זוגות אלה, אשר מבקשים לסיים את קשר הנישואין ביניהם. בניגוד לגירושין המתנהלים בבתי הדין הדתיים, התרת נישואין מתבצעת בבתי המשפט האזרחיים (בתי המשפט לענייני משפחה) ומיועדת למי שנישא בנישואין אזרחיים מחוץ לישראל, כאמור.
עורכת הדין הילה דהן טובי מסבירה את ההבדלים המשמעותיים, התהליך המשפטי, וההשלכות על בני הזוג והילדים שנולדו במהלך הנישואין, ככל שישנן.
מהם ההבדלים המשמעותיים בין התרת נישואין לגירושין מבחינה הלכתית ומשפטית? האם ההתרה מוחקת את הנישואין רטרואקטיבית או רק מפסיקה אותם מהנקודה הנוכחית?
"כדי להסביר את זה כראוי, אני צריכה להתחיל ולהסביר מה הוא בדיוק הליך של התרת נישואין.
בבסיסו ובעיקרו, מדובר במצב שבו יש לנו שני בני זוג שלכל אחד מהם השתייכות דתית שונה. למשל, יהודי שנשוי למוסלמית. זוגות כאלה לא יכולים להינשא בארץ מבחינת הדין ההלכתי של כל אחת מהדתות. שהרי מבחינת הדין הדתי, יהודי יכול להינשא רק ליהודייה וההפך.
מה הפיתרון עבור זוגות מעורבים כאלה? הם נוסעים למדינות אחרות בעולם אשר מאפשרות נישואין אזרחיים ונישאים שם. כשהם חוזרים לארץ, מכוח הפסיקה של בג"ץ, משרד הפנים מחויב לרשום אותם כנשואים בהתאם לנישואין שנערכו מחוץ לישראל.
עכשיו, בגלל שהם נשואים בדרך הזו - בנישואין אזרחיים - כל הדין ההלכתי לא חל כאן בכלל. זאת אומרת, אם מסתכלים למשל על בית הדין הרבני, כדי להתגרש כדת וכדין צריכות להתקיים עילות מסוימות מבחינת ההלכה, אבל זה לא רלוונטי במקרה הזה. לכן, השוני הוא מהותי ביותר ומשום שאין קשר ישיר בין התרת נישואין לגירושין הלכתיים. אי אפשר להציג השוואה מדויקת בטבלה לוגית של הבדלים, כי פשוט אין קשר בין הדברים, במיוחד כשמדובר על דין דתי של אנשים מדתות שונות.
לעו"ד הילה דהן טובי באתר zap משפטי
לאתר של עו"ד הילה דהן טובי
הרקע החוקי - מתי נוצר הפתרון המשפטי?
חשוב להבין קצת רקע היסטורי. עד שנת 1969 לא היה פתרון משפטי במדינת ישראל לזוגות מעורבים. מי שנישא בנישואין אזרחיים מחוץ לישראל - כאשר אחד מבני הזוג יהודי והשני נוצרי או מוסלמי - פשוט לא היתה להם אפשרות להליך משפטי להפסקת הנישואין, כי לא מדובר בגירושין מבחינה הלכתית דתית.
בשנת 1969 חוקק חוק שיפוט בענייני התרת נישואין. החוק, במקור, נתן סמכות לנשיא בית המשפט העליון, להכריע מי יהיה מוסמך להתיר את הנישואין במקרים של בני זוג מעורבים.
שינויים חברתיים והתרחבות התופעה הובילו לכך שמספר הנישואין האזרחיים גדל משמעותית, והנושא כבר לא היה נקודתי. לכן החוק תוקן וניתנה סמכות שיפוטית לבית המשפט לענייני משפחה לדון בהתרת נישואין.
איך קובעים את הסמכות של בית המשפט?
"כדי להקים את הסמכות של בית המשפט לענייני משפחה, צריכות להתקיים אחת מהזיקות הקבועות בסעיף 2 לחוק שהן: מקום מושבו של המשיב בישראל; שני בני הזוג הם אזרחים ישראלים; מקום מושבו של המבקש בישראל, ובלבד שהתגורר בה במשך שנה לפחות בסמוך להגשת הבקשה להתרת הנישואין; מקום מושבו של המבקש בישראל, ובלבד שמקום מושבם המשותף האחרון של בני הזוג היה בישראל; המבקש הוא אזרח ישראלי ומקום מושבו בישראל; המבקש הוא אזרח ישראלי והתגורר בה במשך שנה במהלך השנתיים שקדמו למועד הגשת הבקשה להתרת הנישואין; המבקש הוא אזרח ישראלי ונמצא בישראל במועד הגשת הבקשה להתרת הנישואין, ובלבד שבאותו מועד, במקום מושבם האחרון של בני הזוג לא ניתן לערוך גירושין על פי כל דין.
איך עובד ההליך בפועל?
"לאחר שבית המשפט לענייני משפחה קנה סמכות על פי סעיף 2 לחוק - מבחינה בינלאומית - בני הזוג עליהם חל החוק, או אחד מהם, צריכים להגיש בקשה לבית המשפט לענייני משפחה להתיר את הנישואין.
אם הבקשה מוגשת בהסכמה של שני בני הזוג, עובדה זו כשלעצמה מהווה עילה להתרת הנישואין. החוק מכנה זאת 'עילת גירושין'. אם אין הסכמה, יש להוכיח את התקיימותה של העילה.
כעת מתחיל שלב מעניין: ברגע שאחד מבני הזוג, או שניהם, משתייך לאחת הדתות המוכרות - מוסלמי, יהודי, נוצרי - שאפשר לגרש אותם לפי הדין הדתי של כל אחד מהם, או שהתעורר ספק לגבי ההשתייכות הדתית, אז סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה באותו מחוז פונה לבתי הדין הרלוונטיים.
למשל, אם אחד מבני הזוג יהודי והשני מוסלמי, סגן הנשיא פונה לבית הדין הרבני ולבית הדין השרעי ושואל שאלה פשוטה: האם הנישואין האלה מצריכים גירושין על פי הדין הדתי שלפיו כל בית דין דן? מטרת הפנייה היא לוודא שאותו בן זוג יוכל להינשא מחדש בעתיד, ולא תהיה בעיה הלכתית.
בתי הדין צריכים לתת תשובה בתוך שלושה חודשים מיום הפנייה, אלא אם ביקשו להאריך את התקופה. והם צריכים להודיע האם נדרשים גירושין לפי הדין ההלכתי שלפיו הם דנים. אם בית הדין קבע שיש צורך בגירושין לפי הדין ההלכתי, הוא מבקש מבית המשפט להעביר אליו את הבקשה להתרת נישואין, כדי שיקבע מועד לדיון והחלטה בדבר הגירושין. אז הוא ידון בגירושין לפי הדין ההלכתי שלפיו הוא דן.
לעומת זאת, אם בית הדין קבע שאין צורך בגירושין, או שלא מסר תגובה בתוך שלושה חודשים, אז בית המשפט לענייני משפחה ידון בבקשה להתרת נישואין.
בסמכותו של בית המשפט לתת פסק דין המתיר את הנישואין. עם פסק הדין הזה פונים למשרד הפנים, רושמים את התרת הנישואין, ומאותו רגע בני הזוג כבר לא נחשבים נשואים."
באילו מקרים בית הדין הרבני מוכן לשקול התרת נישואין?
"בית הדין הרבני לא מתיר נישואין. חשוב להבהיר זאת בצורה ברורה: בית הדין הרבני דן אך ורק בגירושין על פי הדין הדתי היהודי. אין לו סמכות להתיר נישואין. הסמכות שלו מוגבלת לדיון בנישואין וגירושין של זוגות יהודיים".
כיצד משפיעה התרת נישואין על מעמדם של ילדים שנולדו במהלך הנישואין?
"זה לא משפיע. ההתרה כשלעצמה לא יכולה להשפיע על מעמד הילדים. חשוב להבין שמבחינה טכנית התרת נישואין היא כמו גירושין אולם בדין אזרחי. היא לא מבטלת את הנישואין רטרואקטיבית מעיקרם, אלא מיום ההתרה ואילך.
אלא שבמקום לעבור הליך גירושין הלכתי דתי - פותח פיתרון ייחודי שיאפשר התערבות של הדין האזרחי.ההתרה חלה מיום מתן פסק הדין, בדיוק כמו שהגירושין חלים מיום שבית הדין מבצע את הגירושין."
האם מוסד התרת הנישואין יכול לשמש פתח לאנשים שרוצים להימלט מהנישואין בלי לעבור את התהליך המורכב של גירושין? איך אפשר למנוע ניצול לרעה של המנגנון הזה?
"אני לא רואה דרך שבה אפשר לנצל את המנגנון הזה. שהרי אם בני זוג נישאו זה לזו בהתאם לדין ההלכתי אזי הם מחויבים להתגרש לפי הדין ההלכתי ובהתאם לדתם".
ואם אדם טוען שהוא רוצה התרת נישואין כי הוא התחתן תחת השפעה או לחץ?
"לא ניתן לבקש התרת נישואין על סמך טענה שהנישואין היו בשל השפעה או לחץ ומדובר בטענה שתתברר בהליך מתאים שמטרתו ביטול הנישואין מעיקרם. גם אם התחתנת בחו"ל בנישואין אזרחיים ואת רוצה לטעון שהיית שיכורה או תחת השפעה, זו בקשה לביטול הנישואין מעיקרם, ולא להתרת נישואין. זו טענה אחרת לחלוטין, שזורקת אותנו לתחום דיני החוזים ולשאלה האם הקשר החוזי שנוצר הוא תקף."
לסיום, חשוב לקבל ייעוץ משפטי פרטני מעורך דין העוסק בתחום ובמקרים המתאימים לערוך הסכם פירוד כולל שיכלול את הנושאים הנלווים לפירוד כגון הסדרי שהות, רכוש ומזונות ובהתאם לנסיבות.
עו"ד הילה דהן-טובי מנהלת משרד עורכי דין בירושלים המתמחה במגוון תחומי משפט אזרחי, כולל דיני נזיקין, ביטוח לאומי, הוצאה לפועל, מקרקעין, עבודה ומשפחה. המשרד שם דגש על ליווי אישי ויסודי של הלקוח לאורך כל התהליך המשפטי, תוך שאיפה למצוינות מקצועית והגעה לתוצאה האופטימלית.
המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי
הכתבה בשיתוף zap משפטי