האם ניתן למנוע ניכור הורי בגיל השלישי?

דוד (שם בדוי), גבר בן 78 ואלמן זה שנתיים, עבר להתגורר עם בנו הבכור לאחר שנפל בביתו ונזקק לסיוע יומיומי. בתחילה, הבן דאג לו, הסיע אותו לרופאים, ארגן לו מטפלת ואפילו שיפץ לו חדר נפרד בבית. אולם לאחר מספר חודשים החל הבן להגביל את הביקורים של אחותו ואחיו של דוד. "אבא עייף", "זה לא זמן מתאים", "הוא לא מרגיש טוב", והתירוצים הלכו והתרבו. בהדרגה, דוד הפסיק להזכיר את ילדיו האחרים, ואף החל לבטא כעס כלפיהם: "הם לא מתעניינים בי", "רק אתה דואג לי באמת".

התמונה הזאת, שעלולה להיראות תמימה במבט ראשון, מדגימה תופעה חדשה ומטרידה שזוכה להכרה גוברת בבתי המשפט הישראליים: "ניכור בגיל השלישי". עו"ד יהודית שם טוב, המתמחה בדיני משפחה וירושה, מסבירה: "מה שמתחיל כדאגה לגיטימית להורה מבוגר יכול להתפתח לניצול מכוון. אנחנו רואים מקרים שבהם ילדים מבודדים בהדרגה את הוריהם המבוגרים ממשפחה ומחברים, ויוצרים תלות רגשית מוחלטת שמשרתת את האינטרסים הכלכליים שלהם".

נזקים הרסניים

כדי להבין את המושג "ניכור בגיל השלישי", יש להתוודע תחילה לתופעת הניכור ההורי הכללית. ניכור הורי הוא תהליך שבו הורה אחד מסית באופן מכוון או לא מכוון את הילדים נגד ההורה השני, בדרך כלל במסגרת הליכי גירושין מסובכים. הילדים מפתחים יחס עוין לא מוסבר כלפי אחד ההורים, לרוב ללא סיבה אמיתית או מידתית.

פרסומים בארצות הברית מצביעים על כך שכ-10% מהליכי הגירושין כוללים רכיב של ניכור הורי בשלב מסוים, החל מהפחתת קשר ועד לניתוק מוחלט. בישראל, אף שאין נתונים רשמיים מקיפים, עובדים סוציאליים ופסיכולוגים מדווחים על עלייה ניכרת במקרים כאלה בשנים האחרונות, במיוחד בעקבות גירושים מסובכים הכוללים סכסוכים על משמורת וחלוקת רכוש.

הנזקים של ניכור הורי הם הרסניים לכל הצדדים: הילדים מאבדים קשר עם אחד ההורים וחווים מתח רגשי עז, ההורה המנוכר חווה כאב עמוק ותחושת אובדן, ולעיתים אף מערכת הקשרים הרחבה נפגעת. "הניכור ההורי גורם לנזקים רגשיים שיכולים להימשך לכל החיים", מסבירה עו"ד שם טוב. "הוא פוגע ביכולת של הילדים ליצור קשרים בריאים בעתיד ומותיר צלקות עמוקות גם על ההורה הדחוי".

בשנים האחרונות החלו בתי המשפט להתוודע לגרסה חדשה ומורכבת יותר של הניכור ההורי. במקום הורה שמסית ילדים נגד הורה אחר, מקרים בהם הילדים הבוגרים הם המסיתים את ההורה המבוגר נגד אחיהם. המושג "ניכור בגיל השלישי" מתאר תופעה שבה אחד הילדים "משתלט" על הורה מבוגר, חלש או חולה, ומביא אותו למצב של ריחוק מיתר ילדיו והכל במטרה להבטיח את הירושה לטובתו.

"התופעה מתחילה לרוב באופן תמים", מסבירה עו"ד שם טוב. "ילד אחד לוקח על עצמו לטפל בהורה המבוגר מצב שיכול להיות נוח מאוד ליתר הילדים, הבטחה הזאת נתפסת בתחילה כמעשה של אהבה ואחריות. אולם בהדרגה, אותו ילד מתחיל להגביל את הגישה של האחים האחרים להורה, מסית אותו נגדם ויוצר תלות רגשית וגופנית מוחלטת".

בניגוד לניכור הורי כפי שהוא נוגע לילדים, כאן ההורה המבוגר הוא זה שהופך לקורבן של מניפולציות שמטרתן להבטיח ירושה או יתרון כלכלי. התופעה מקבלת חומרה רבה יותר בשל רגישותם המיוחדת של הקשישים, שלעיתים סובלים מבעיות בריאותיות, בדידות, תלות או ירידה קוגניטיבית המקלה על השפעת הניצול עליהם.

עם התגברות התופעה, וכניסתה גם לדיונים בבתי המשפט, פותחו על ידי השופטים קריטריונים ברורים לזיהוי הניכור בגיל השלישי. המאפיין המרכזי הוא שמערכת היחסים בין ההורה לילדים שמודרים הייתה תקינה ובריאה רוב שנות חייו, אך התדרדרה דווקא כשההורה נחלש והתחיל לפתח תלות בסובבים אותו.

"חשוב להדגיש שאנחנו לא מדברים על מקרים שבהם יש סכסוך משפחתי מתמשך או נטישה מצד הילדים", מבהירה עו"ד שם טוב. "כאן מדובר בהתדרדרות מכוונת של יחסים שהיו תקינים, כתוצאה ממניפולציות פסיכולוגיות".

הסימנים המעוררים חשד הם, בין היתר, בידוד מכוון של ההורה מבני משפחה אחרים, שינויים פתאומיים בהעדפות לגבי חלוקת הרכוש, והחלפת מנעולים או מניעת כניסה לבית ההורה. במקרים קיצוניים, הילד המנכר אף מתקין מצלמות מעקב כדי לוודא שהאחים לא יגיעו לבקר.

לעו"ד ומגשרת יהודית שם טוב באתר zap משפטי

לאתר של עו"ד ומגשרת יהודית שם טוב

איך נלחמים בתופעה?

תיקים של ניכור הורי בגיל השלישי מגיעים, לרוב, לביהמ"ש למשפחה בעקבות התנגדות לצוואה בה הילד, המנכר לכאורה, זוכה במרבית או בכל הירושה. כדי להתמודד עם התופעה, בתי המשפט נשענים על הלכת "החוטים השזורים", המאפשרת לשזור עילות שונות כדי להגיע למסקנה שמתקיימת השפעה בלתי הוגנת. הם בודקים מה מידת עצמאותו הגופנית והשכלית של ההורה, בוחנים את התלות בין הילד להורה, מידת בידודו של ההורה מהסביבה ובחינת נסיבות עריכת מסמכים משפטיים ואת מעורבותו של אותו הילד בעריכת הצוואה.

"במקרים שבהם אנחנו חושדים בניכור בגיל השלישי, המלצתי היא לפעול כבר בחיי ההורה", מדגישה עו"ד שם טוב. "אפשר להגיש בקשה למינוי אפוטרופוס חיצוני, וכך למנוע מהילד המדיר להשתלט על הרכוש עוד בחיי הקשיש. זה גם נותן לבית המשפט הזדמנות לשמוע את הקשיש עצמו ולהתרשם מהדינמיקה המשפחתיות בזמן אמת".

במקרים קיצוניים יותר, ניתן לבטל ייפוי כוח מתמשך שניתן להורה באמצעות השפעה בלתי הוגנת, או להגיש התנגדות לצוואה לאחר הפטירה על בסיס טענות דומות.

הניכור בגיל השלישי פוגע קשות לא רק בנפגעים הישירים אלא גם בכל מערכת הקשרים המשפחתיים. "אנשים שחווים ניכור מסוג זה מתארים תחושות קשות של צער ואבל", מסבירה עו"ד שם טוב. "מצד אחד יש את הכאב הרגשי של הפרידה מההורה, ומצד שני יש חשש ממשי לגבי העתיד הכלכלי שלהם ושל ילדיהם".

במקרים רבים כאמור, הילדים המנוכרים מגלים על השפעת הניכור רק לאחר מות ההורה, כשמתגלה צוואה שמנשלת אותם מהירושה. "זה יוצר מצב כפול של אבל, גם על מות ההורה וגם על גילוי שהקשר שחשבו שקיים כל השנים היה למעשה מעוות", מוסיפה עו"ד שם טוב.

לדברי עו"ד שם טוב, המפתח להתמודדות עם התופעה טמון במניעה ובזיהוי מוקדם: "חשוב שמשפחות ידעו שקיימת תופעה כזאת ויהיו ערניות לסימנים המוקדמים שלה. אם יש חשד לניכור, אין להמתין - צריך לפנות לייעוץ משפטי מקצועי כדי לבחון את האפשרויות העומדות לרשות המשפחה".

התופעה מדגימה כיצד התארכות תוחלת החיים והצורך הגובר בטיפול בקשישים יוצרים דינמיקה חדשה בתוך המשפחה הישראלית. "לצערנו, המציאות מלמדת שההשפעות הפסיכולוגיות השליליות מתרחשות אפילו בתוך המשפחה, ואז חומרתן גדולה פי כמה", מסכמת עו"ד שם טוב. "אבל החדשות הטובות הן שבתי המשפט מכירים בחומרת התופעה ופיתחו כלים להתמודדות עימה. אם גם אנחנו נהיה מודעים לה יותר, נוכל למנוע מקרים רבים של ניכור הורי בגיל השלישי".

הכתבה באדיבות zap משפטי

* המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי