עשור של עצירה ונסיגה: תעסוקת הגברים החרדים קפאה, מספר הלומדים בישיבות זינק

המכון הישראלי לדמוקרטיה פרסם הבוקר (ראשון) את מהדורת 2025 של שנתון החברה החרדית, המופיע זו השנה העשירית. השנתון, שערכו ד"ר גלעד מלאך וד"ר לי כהנר, עמיתי מחקר בתוכנית החברה החרדית במכון, חושף תמונת מצב מורכבת: בעוד נשים חרדיות ממשיכות להשתלב בשוק העבודה ובהשכלה הגבוהה, גברים חרדים נותרו עומדים במקום ואף נסוגים לאחור בהשוואה לעשור שקדם.

נתוני השנתון מצביעים על עצירה כמעט מלאה בשילובם של גברים חרדים בשוק העבודה. שיעור התעסוקה בקרבם עומד על 53% בלבד, לעומת שיעורים גבוהים משמעותית בקרב גברים יהודים שאינם חרדים. המדאיג יותר: רמת ההכנסה הממוצעת של גבר חרדי עומדת על 9,929 שקלים - כ-49% בלבד מהכנסתו של גבר יהודי שאינו חרדי.

"הנתונים משקפים עשור של עמידה במקום ואף ירידה בשילוב גברים חרדים, בהשוואה לעשור שקדם לו שהיה עשור של תנופה", מסבירים החוקרים. הנסיגה ניכרת בכל הפרמטרים: שיעורי תעסוקה, רמת הכנסה, גיוון ענפי התעסוקה ושיעור המתגייסים לצה"ל.

לעומת זאת, נשים חרדיות ממשיכות במגמת השתלבות: שיעור התעסוקה שלהן, 81%, כמעט זהה לזה של נשים לא-חרדיות. גם בתחום הזכאות לבגרות חלה עלייה בקרבן בעשור האחרון, אם כי רמת ההכנסה שלהן נותרת נמוכה - 8,617 שקלים בממוצע, כ-67% משכרן של נשים יהודיות שאינן חרדיות.

אחד הממצאים הבולטים בשנתון הוא הגידול המהיר במספר בחורי הישיבות והאברכים. בעשור האחרון זינק מספרם מ-92,500 ל-169,500 - עלייה של 83% בקצב של מעל 6% בשנה, המהיר אף יותר מקצב הגידול הכללי של החברה החרדית.

אולם בשנת 2024 נרשמה ירידה זמנית דרמטית בנתונים הרשמיים, כתוצאה מהפסקת התקצוב לחייבי גיוס. כ-70,000 בחורי ישיבה ואברכים בגילאי 18-27 שהינם חייבי גיוס לא מתוקצבים עוד ולפיכך אינם מופיעים בדיווחי משרד החינוך.

נתוני הגיוס מעלים תמונה מורכבת. בשנת 2024 התגייסו 2,560 בוגרי חינוך חרדי לצה"ל - עלייה של 51% לעומת השנה הקודמת, שעשויה לנבוע מהמלחמה ומחובת הגיוס שהוטלה, שהובילו ליותר פניות והסדרה של צעירים חרדים שלא הופיעו קודם בנתונים - כך שעוד מוקדם לדעת האם מדובר במגמה ארוכת טווח.

אולם 55% מהמתגייסים שובצו במסלול כללי שאינו ייעודי לחרדים, מה שמצביע על כך שרובם חרדים לשעבר.

בפרספקטיבה רחבה יותר, המספר הכולל של פונים לשירות צבאי ואזרחי עמד על 3,060 - מספר דומה למשרתים בשנת 2014. אולם בשל הגידול הדמוגרפי המהיר של החברה החרדית, מדובר למעשה בירידה ריאלית של כרבע בתוך עשור.

האוכלוסייה החרדית מונה כ-1.45 מיליון נפשות, כ-14.3% מאוכלוסיית ישראל. זוהי אחת החברות הצעירות בעולם: 57% מהחרדים הם בני 19 ומטה. בעוד שיעור החרדים מעל גיל 65 עומד על 4% בלבד מכלל האוכלוסייה, הרי ששיעורם עד גיל 19 עומד על כ-22% מכלל האוכלוסייה.

מבנה גילאים זה יוצר עומס מתמשך על מערכת החינוך, התעסוקה, שירותי הרווחה ושוק העבודה - עומס שצפוי לגדול בעשורים הקרובים. שיעור הפריון בחברה החרדית עומד על כ-6.5 ילדים לאישה, מן הגבוהים בעולם, וללא שינוי משמעותי בעשור האחרון.

מערכת החינוך החרדית מונה כיום כ-420,000 תלמידים - 21% מכלל תלמידי ישראל ו-27% מן החינוך העברי. הנתון המדאיג ביותר: 31% מתלמידי כיתות א' בחינוך העברי לומדים כבר בפיקוח חרדי. שיעור הזכאות לבגרות בקרב תלמידים חרדים עלה מ-10% לפני עשור ל-16% כיום, אך הפער לעומת החינוך הממלכתי והממלכתי דתי (85% זכאים) נותר עצום.

עוני מול נכסים: פרדוקס כלכלי

33% מהמשפחות החרדיות חיות מתחת לקו העוני, שיעור גבוה פי שניים ומחצה מזה של משפחות יהודיות שאינן חרדיות. ההכנסה החודשית הממוצעת למשק בית חרדי היא 14,816 שקלים - 60.5% בלבד מהכנסתו של משק בית יהודי שאינו חרדי.

אולם לצד זאת, 75% מהחרדים מחזיקים בדירה בבעלותם - שיעור גבוה מעט מזה של יהודים שאינם חרדים (72%). פרדוקס זה משקף תמיכה משפחתית חזקה בצד הכנסה שוטפת נמוכה.

פרק חדש בשנתון השנה בוחן את האוריינות הפיננסית בחברה החרדית וממצא ממצאים מדאיגים. חרדים מאוזנים כלכלית פחות מיהודים לא-חרדים, לווים יותר, חוסכים פחות, ופחות ערוכים למצבי חירום. 41% מהחרדים בעלי משכנתא ו-36% בעלי הלוואות נוספות, לעומת 29% ו-28% בקרב יהודים שאינם חרדים. בנוסף, 18% מהחרדים משתמשים בהלוואות מגמילות חסדים, תופעה שכמעט ולא קיימת בקרב יהודים לא חרדים.

רק 41% מהחרדים חושבים שיוכלו לעמוד בהוצאה לא צפויה ללא עזרת משפחה, לעומת 63% מהיהודים שאינם חרדים. שיעורי הכיסוי הביטוחי בקרבם נמוכים משמעותית: ביטוח בריאות פרטי - 73% לעומת 85%, ביטוח סיעודי - 30% לעומת 54%, וביטוח חיים - 41% לעומת 58%.

השנתון מבוסס על נתוני הלמ"ס, משרדי הממשלה, מערכת החינוך, הביטוח הלאומי, צה"ל ורשות השירות הלאומי אזרחי. השנתון המלא זמין באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה.