הריון בגיל 5: הסיפור הבלתי נתפס על האמא הצעירה ביותר בהיסטוריה

במאי 1939, בכפר נידח בהרי האנדים בפרו, התרחש אירוע ששינה את ספרי הרפואה לנצח ונותר עד היום אחת התעלומות הגדולות בהיסטוריה הרפואית. לינה מרסלה מדינה, ילדה קטנה בת 5, ילדה בן בריא והפכה לאמא הצעירה ביותר שתועדה אי פעם.

אבל מאחורי הכותרות הסנסציוניות על "נס רפואי", הסתתרה טרגדיה אנושית של ילדה שנוצלה, הופקרה על ידי המדינה, וחיה את רוב חיה בעוני מחפיר.

הסיפור התחיל כשהוריה של לינה הבחינו שבטנה הולכת ומתנפחת. המשפחה הענייה, שחיה בבית דל, חששה תחילה שמדובר ב"דיבוק" של שד או קללה. הם פנו לשמאנים מקומיים שניסו לגרש את הרוע, אך ללא הועיל. השמועה בכפר פשטה מהר: השכנים החלו להאמין שלינה היא סוג של "מריה הקדושה" ושהיא נושאת ברחמה את בנו של "אל השמש".

כשהטיפולים המסורתיים נכשלו והבטן המשיכה לגדול, אביה לקח אותה לבית החולים המקומי בעיר פיסקו. הרופאים היו משוכנעים שמדובר בגידול ענק, אך בדיקות מעמיקות חשפו את האמת המדהימה: הילדה הקטנה הייתה בחודש השביעי להריונה.

ב-14 במאי 1939, בגיל 5, שבעה חודשים ו-21 יום, ילדה לינה בן במשקל של כ-2.7 ק"ג בניתוח קיסרי, שבוצע בגלל שאגן הירכיים שלה היה צר מכדי לאפשר לידה רגילה. התינוק נקרא ג'ררדו, על שם הרופא שיילד אותו.

העולם הרפואי התקשה להאמין, אך צילומי רנטגן ומסמכים קליניים הוכיחו את האמת. בדיקות גילו שלינה סבלה מ"התבגרות מינית מוקדמת" (Precocious Puberty) בצורה קיצונית ונדירה ביותר: התיעוד הרפואי הראה שהיא קיבלה את המחזור הראשון שלה כבר בגיל 8 חודשים בלבד. עד גיל 4, גופה הקטן כבר פיתח סימני בגרות מינית מלאים, מה שאפשר פיזית את ההריון הבלתי נתפס.

עוד הריונות קיצוניים
בת 15 נכנסה להיריון ממין אוראלי - וכך הרופאים מניחים שזה קרה

שני אסירים חושפים כיצד הביאו ילד בתוך הכלא - בלי להפגש מעולם

בעוד שהפן הרפואי תועד היטב, הפן הפלילי נותר כפצע פתוח. ברור לכל שלינה הקטנה הייתה קורבן לאונס מחריד, אך היא מעולם לא חשפה את זהות התוקף. המשטרה עצרה תחילה את אביה של לינה בחשד לגילוי עריות, אך הוא שוחרר לאחר מספר ימים מחוסר ראיות. החשד עבר לאחר מכן לאחיה (שאחד מהם סבל מבעיות נפשיות) ולגנן של המשפחה שנעלם באופן חשוד מיד כשההריון התגלה. למרבה הצער, התיק נסגר ואיש מעולם לא הועמד לדין. זהות האב של התינוק לא ידועה עד היום.

לאחר הלידה, לינה הפכה לסנסציה עולמית. חברה אמריקאית למוצרי תינוקות ואולפני קולנוע מארה"ב הציעו למשפחה סכומי עתק תמורת הזכות לצלם אותה. אולם, ממשלת פרו התערבה, ביטלה את החוזים ומנעה מהמשפחה להרוויח כסף, בטענה של "הגנה על הקטינה". הממשלה הבטיחה לדאוג ללינה ולבנה לקצבה לכל החיים - הבטחה שמעולם לא קוימה.

בסופו של דבר, לינה וג'ררדו חזרו לכפר וחיו בעוני. ג'ררדו גדל כשהוא מאמין שלינה היא אחותו הגדולה, וגילה את האמת רק בגיל 10. הוא נפטר בגיל 40 ממחלה במח העצם. לינה עבדה במשך שנים כמזכירה במרפאה שבה ילדה כדי לממן את לימודיו של בנה. היא התחתנה בבגרותה וילדה בן נוסף בגיל 38.

בשנות ה-80, ביתה של לינה נהרס כדי לפנות מקום לכביש מהיר, והיא ובעלה עברו לגור בשכונת עוני קשה בלימה. במשך כל חייה, לינה סירבה בתוקף להתראיין לתקשורת. בשנת 2002, רופא שניסה לכתוב ספר על המקרה פנה לממשלה בבקשה להעניק לה פיצוי כספי מאוחר, אך נתקל בבירוקרטיה. בעלה של לינה הסביר אז את הסירוב שלה לשתף פעולה: "היא חושבת שממשלות אף פעם לא מקיימות הבטחות. אולי זו עוד הבטחה שלא תתממש לעולם".

כיום, אם היא עדיין בחיים, לינה היא בת 92. הסיפור שלה נותר תעלומה רפואית ואנושית שהעולם כנראה לעולם לא יפתור במלואה.