מעצר עד תום ההליכים: מה יכול לשנות את ההחלטה?

מעצר והליך פלילי הם רגעים שמטלטלים חיים שלמים. לא רק של החשוד, אלא גם של המשפחה כולה. אי הוודאות, הלחץ והפחד מהלא נודע מתערבבים עם שפה משפטית שלא תמיד ברורה, ומול כל זה עומדות החלטות גורליות שמתקבלות מהר מאוד.

עו"ד דניאל שטיינברג כהן, המתמחה בדין הפלילי ומלווה חשודים ונאשמים בשלבים קריטיים של ההליך, עושה סדר בסוגי המעצרים, בשיקולים של בית המשפט ובאפשרויות העומדות בפני מי שנמצא בהליך פלילי.

מה צריך כדי שבית המשפט יורה על מעצר

כשמדברים על מעצר, חשוב להבין שיש סוגים שונים של מעצרים, וכל אחד מהם נשען על תנאים ושיקולים אחרים. ביחס למעצר הראשוני, עו"ד שטיינברג כהן מדגיש כי כדי שבית המשפט יורה על מעצר, נדרשים תנאים בסיסיים: "על מנת להורות בעצם על מעצרו של חשוד אנו נדרשים בשני תנאים החשד הסביר ואחד משלוש עילות המעצר שהם שיבוש הליכי חקירה מסוכנות צורכי חקירה מיוחדים".

לצד זה הוא מחדד את תפקיד עורך הדין, להראות שניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך שפגיעתה פחותה: "תפקידו של עורך הדין הוא להצביע כי ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך שפגיעה בחירותו של החשוד בעצם פחותה".

אלא שמעבר למעצר של מספר ימים, קיים גם מעצר עד תום ההליכים, ושם בית המשפט בוחן תשתית רחבה יותר. עו"ד שטיינברג כהן מסביר: "במעצר עד תום ההליכים השיקולים הם בעצם בחינת שלושה תנאים. ראיות לכאורה, עילת המעצר ודרך חלופת מעצר מתאימה". הוא מדגיש נקודה קריטית שמרגיעה לא פעם משפחות שנבהלות מהמונח עצמו: "המעצר הוא מניעתי בעצם ולא עונשי". בנוסף, הוא מזכיר שהחלטת מעצר אינה סוף פסוק וניתן לשוב לבית המשפט: "וההחלטה בעניינו ניתנת לעיון חוזר אם חל שינוי בנסיבות".

מכאן נכנס מושג מרכזי נוסף, חלופות מעצר. "חלופת המעצר בעצם נועדה להשיג את המטרה של המעצר עצמו", הוא אומר, ומדגיש את הדרישה המרכזית של בית המשפט: "בית המשפט חייב להשתכנע שמדובר בחלופה שתבטיח את השמירה על שלום הציבור ומניעת שיבוש של הליכי משפט".

אחת הסוגיות שמבלבלות רבים היא מעצר בפיקוח אלקטרוני. יש מי שחושבים שמדובר בחלופת מעצר מקלה, אך עו"ד שטיינברג כהן מחדד בצורה חד משמעית: "מעצר בפיקוח אלקטרוני הוא מעצר ממש ולא חלופת מעצר". לכן בית המשפט לא מאשר אותו אוטומטית, אלא בוחן אם הוא אכן מגשים את תכלית המעצר: "על בית המשפט לבחון האם מעצר בפיקוח אלקטרוני יאפשר תכלית המעצר לאחר ששקל את חומרת העבירה, את עברו הפלילי של הנאשם. האם נעצר בפיקוח אלקטרוני בעבר".

בהמשך עו"ד שטיינברג כהן מתייחס לאפשרות של עיון חוזר בהחלטת מעצר, ומפרט מה בית המשפט בודק כדי לשקול שינוי. לדבריו, התנאים הם לבדוק האם נתגלו עובדות חדשות, האם נשתנו הנסיבות והאם עבר זמן ניכר מאז מתן ההחלטה האחרונה.

הוא גם נותן דוגמה קונקרטית לשינוי נסיבות, ומסביר כי הצעת חלופה חדשה למשל תהווה שינוי נסיבות, וכי במצב כזה קמה לבית המשפט הסמכות לשוב ולעיין בהחלטה.

נושא נוסף שעלה בשיחה הוא ההתייחסות של בית המשפט לבגירים צעירים, גילאי 18 עד 21. לפי עו"ד שטיינברג כהן, ההשפעה של מעצר עליהם עלולה להיות קשה יותר, ולכן השיקולים נעשים מחמירים יותר דווקא במובן של זהירות מפגיעה מיותרת.

הוא מציין נתון מרכזי ולפיו בגירים צעירים מהווים למעלה מ־10 אחוזים מכלל המעורבים בהליך הפלילי, ומוסיף כי קיימים מחקרים שמצביעים על מאפייני גיל: "מחקרים שקבעו כי הנטייה לקחת סיכונים ולפעול בקלות הדעת אופיינית במיוחד לקבוצה זו". בהתאם, הוא מסכם, השיקולים כוללים "הנזק הפסיכולוגי בדומה לקטינים חובת בחינת חלופות המעצר ושיקול שיקום מוגברים", ומדגיש כי "פוטנציאל השיקום גבוה יותר בגיל הצעיר".

לעו"ד דניאל שטיינברג כהן באתר zap משפטי

לאתר של עו"ד דניאל שטיינברג כהן

הכתבה באדיבות ZAP משפטי

לקראת סיום, עו"ד שטיינברג כהן נותן טיפ ברור למי שנקלע לחקירה או למעצר, וגם למשפחה שמלווה אותו. לדבריו, "הטיפ הטוב והמיידי והעוזר ביותר הוא, מרגע הראשון של ההיתקלות עם גורמי החקירה, אם זה בבית, אם הם מגיעים עם צו חיפוש או אם זומנתם לחקירה, להיוועץ כבר ברגע הראשון עם עורך דין פלילי, משום שמהרגע הראשון שאתם נתקלים עם גורמי חקירה, אתם מצולמים, אתם מוקלטים".

ולמי שחושב שאולי עדיף להיחקר ללא עורך דין, הוא מוסיף משפט חד: "הרי שלא תרשימו אף חוקר בכך שאתם תוותרו על סיוע והתייעצות עם עורך דין, לא תרשימו אף אחד".

כך, בין סוגי המעצרים, השיקולים המשפטיים והאפשרויות שעומדות בפני חשוד, המסר המרכזי של עו"ד דניאל שטיינברג כהן ברור: ההליך הפלילי מתחיל הרבה לפני כתב אישום, ולפעמים לפני שהחשוד מבין בכלל שהוא נמצא בסיכון. לכן, דווקא ברגעים הראשונים, כשהלחץ גבוה והטעויות קלות, ליווי משפטי מוקדם יכול למנוע סיבוכים מיותרים ולשנות את התמונה בהמשך הדרך.