חוק הגיוס, וגיוס החרדים ממשיך להעסיק כל הזמן את הציבור ואת הממשלה. אחד מסעיפי החוק המתגבש מאפשר לחרדים לעשות שירות אזרחי-בטחוני במקום שירות צבאי, בנתח של עשרה אחוזים מהיעדים ורק בגופים בטחוניים כמו שב"ס, שב"כ, מוסד ומשטרה. לקראת הדיון הצפוי מחר (שלישי), היועצת המשפטית של וועדת חוץ וביטחון האמונה על החוק, מוציאה חוות דעת לפיה יש קושי לכלול את חלופת השירות האזרחי-בטחוני בהצעת החוק.
בחוות הדעת שפורסמה, כתבה היועצת המשפטית של הוועדה כי "חלופת השירות האזרחי-ביטחוני, הפתוחה רק לבוגרי מוסדות חינוך חרדים, מהווה פגיעה בשוויון, שכן טיבו של השירות הלאומי-אזרחי שונה בתכלית מהשירות הצבאי, גם אם מדובר בשירות אזרחי-בטחוני". עוד הוסיפה: "בין היתר, לאור משכו של השירות האזרחי-בטחוני, היותו רצוני ללא כפייה, קצר משמעותית מהשירות הצבאי וגם אינו כולל שירות במערך המילואים".
בנוסף, היא ציינה כי "חלופת השירות האזרחי-ביטחוני, על אף שהיא קרובה יותר למרכיב הביטחוני, ודאי מזו של שירות הלאומי-אזרחי, אינה עומדת נכון לעת הזו, במבחן הצרכים הביטחוניים העכשוויים, המחייבים את העלאת סד"כ הלוחמים והחיילים הצה"לי".
יו"ר ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט, הנחה לפני כשבועיים את צוות הוועדה להפיץ לחברי הוועדה את נוסח חוק הגיוס המעודכן, לקראת פתיחת הדיונים בשבוע הבא. "יוצאים לדרך - עם חוק גיוס מאוזן, אחראי, וטוב לעם ישראל. החוק הזה אינו כאן כדי לייצב קואליציה, הוא כאן כדי לייצב מדינה", אמר ביסמוט. למרות זאת, לפחות שמונה חברי כנסת מהקואליציה התנגדו לחוק הגיוס שניסח יושב ראש ועדת חוץ וביטחון, בועז ביסמוט.
על רקע הדיונים בוועדת החוץ והביטחון בנושא חוק הגיוס המעודכן של יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת בועז ביסמוט, בימים האחרונים מתנהל מאמץ בקרב החרדים לגבש חזית אחידה בין כלל הפלגים בכנסת. גורם חרדי בכיר אמר לוואלה כי "בשלב זה קיימת שביעות רצון מביסמוט, שלדבריו, גם אם 'אינו סובל' ממעמדו כיושב ראש הוועדה, הוא פועל בנחישות לקדם את החקיקה ולא מבקש לעשות אקזיט על גב החרדים".