ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר הוסר מרשימת המועמדים ל"מועצת השלום" של דונלד טראמפ בעזה - כך דווח היום (שני) בעיתון הבריטי פייננשל טיימס. זאת בעקבות התנגדות של כמה מדינות ערביות ומוסלמיות, לאור עברו של בלייר באזור.
בלייר היה האדם היחיד ששמו נחשף כחבר במועצה העתידית בעת שטראמפ הציג את תכניתו בת 20 הנקודות לסיום המלחמה בין ישראל לחמאס בסוף ספטמבר. הוא תיאר את בלייר כ"אדם טוב מאוד". בלייר תיאר אז את התכנית של טראמפ כ"אמיצה וחכמה" והבהיר שיהיה שמח לשרת במועצה, שבראשה אמור לעמוד טראמפ עצמו.
עם זאת, בלייר נותר דמות שנויה במחלוקת מאוד באזור, לאור תמיכתו הנחרצת במלחמה בעיראק ב-2003. בנוסף לכך, מדינות ערביות ומוסלמיות חוששות שהמועצה לא תכלול נציגים פלסטינים.
טראמפ עצמו הכיר בכך שייתכן שתהיה התנגדות למינוי בלייר. "תמיד חיבבתי את טוני, אבל אני רוצה לוודא שהוא מקובל על כולם", אמר הנשיא האמריקני באוקטובר.
בלייר, ששימש שליח המיוחד למזרח התיכון לאחר תום כהונתו כראש ממשלת בריטניה ב-2007, עבד על תכניות לעזה יותר משנה באופן עצמאי, דרך המכון שבראשו הוא עומד. הוא תיאם את עבודתו עם ג'ארד קושנר, חתנו של טראמפ ושליחו לאזור בכהונה הראשונה.
משרדו של בלייר סירב להגיב, אך אחד ממקורביו אמר שראש הממשלה לשעבר לא יישב במועצת השלום. "המועצה תורכב ממנהיגים עולמיים מכהנים, ומתחתיה תהיה ועדה ביצועית מצומצמת יותר", אמר לעיתון. לפי אותו מקורב, בלייר צפוי לשבת בוועדה הביצועית לצד קושנר ויועץ טראמפ סטיב ויטקוף, וכן בכירים ממדינות ערב ומדינות מערביות.
גורם נוסף המעורה בדיונים אמר שגם אם בלייר לא יכהן במועצה עצמה, ייתכן שתהיה לו בכל זאת תפקיד כלשהו במבני הממשל העתידיים בעזה. "עשוי להיות לו תפקיד אחר, וזה נראה סביר", אמר. "האמריקנים אוהבים אותו וגם הישראלים".
תכניתו של טראמפ לסיום העימות בעזה כמעט לא התקדמה מאז הוכרזה לפני יותר מחודשיים לצד הפסקת אש שברירית, כשהרצועה מחולקת בין אזורים בשליטת חמאס לאזורים בשליטת ישראל.
עוד דווח שבמסגרת מבנה הממשל שלאחר המלחמה אמורה לקום ועדה ביצועית שבראשה יעמוד ניקולאי מלדנוב, שליח האו"ם לשעבר ושר ההגנה של בולגריה. הוועדה הזו, שלא הופיעה בגרסה המקורית של התכניות לעזה, צפויה לשמש גוף מתאם בין מועצת השלום לבין ועדה פלסטינית טכנוקרטית שתהיה אחראית לניהול היומיומי של הרצועה.
תפקידו של מלדנוב דומה לזה שיועד תחילה לבלייר: מעין "מנהל על" שתפקידו להפעיל את הגוף שאמור לפקח על תהליך המעבר בעזה אחרי המלחמה, שנותר תקוע בשלב הראשון לאור סירוב חמאס להתפרק מנשקו ולהשלים את הליך החזרת גופות החטופים.
חלקים רבים בתכנית לשיקום עזה לאחר המלחמה עדיין אינם מוגדרים. לא ברור מי ירכיב את הוועדה הפלסטינית הטכנוקרטית או את כוח הייצוב הבינלאומי שאמור להיות אחראי על הביטחון. אף מדינה לא התחייבה פומבית להשתתף בכוח כזה, ועדיין אין הבהרות לגבי המנדט שלו, גודלו או המבנה הפיקודי שלו. ישראל מתנגדת להשתתפות של טורקיה בכוח זה, אך באנקרה מקווים שטראמפ יפעיל לחץ על ישראל וייאלץ אותה להסכים.
בלייר וקושנר הציגו בחודש אוגוסט האחרון לטראמפ את תכניתם ליום שאחרי רצועת עזה, העיקר בכל הקשור לפיתוחה הכלכלי ושיקומה הנדלני.
מועצת הביטחון של האו"ם אישרה בחודש שעבר ברוב של 13 תומכות ו-2 נמנעות, רוסיה וסין, את הצעת ההחלטה האמריקנית התומכת בתוכניתו של הנשיא דונלד טראמפ לסיום המלחמה בעזה ומאשרת פריסת כוח ייצוב בינלאומי ברצועה. ההחלטה באו"ם נתפסת בעיני האמריקנים כמרכיב חיוני להענקת לגיטימציה לגוף ממשל מעבר (מועצת השלום) ומנדט רשמי מטעם הארגון למדינות השוקלות לשלוח כוחות לעזה.
נוסח ההחלטה קובע שמדינות החברות יוכלו להשתתף ב"מועצת השלום" (Board of Peace) שתופעל כרשות מעבר האמונה על שיקום ופיתוח כלכלי של הרצועה. ההחלטה גם מאשרת את כוח הייצוב הבינלאומי, שתפקידו להבטיח את פירוז עזה, כולל פירוק נשק והשמדת תשתיות טרור.