על פי מקורות במטכ"ל, הרמטכ"ל רא"ל אייל זמיר שיגר מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הבטחון ישראל כ"ץ, בשלב שקדם למבצע מרכבות גדעון ב' ובו הוצגו הסיכונים הצפויים ביציאה למבצע.
לפי המקורות, הרמטכ"ל ביקש להתריע מפני הסכנות הצפויות ביישום המבצע לפי הנחיות הדרג המדיני, תוך דאגה לחיי החטופים. כלל האזהרות של הרמטכ"ל וההתרעות שלטענת מקורות צבאיים נוסחו בין היתר בצורה משפטית, כלל לא התממשו. לפי מקורות נוספים, המהלך הזה של הרמטכ"ל והנוסח של המכתב פגעו באופו אישי בראש הממשלה נתניהו ובשר הבטחון כ"ץ ועל פי ההערכות במערכת הבטחון, הם אלו שיצרו את המתיחות בין הצדדים.
מבצע מרכבות גדעון ב' ברצועת עזה, החל ב-14 באוגוסט 2025, כחלק ממלחמת חרבות ברזל. מטרת המבצע הייתה בין היתר, שחרור עכל החטופים והכרעת החמאס, זאת תוך כיבוש העיר עזה. חמשת האוגדות פעלו בסיוע חיל האוויר ובשני שלבים. בשלב הראשון, כיבוש וכיתור מעגל ראשון ושני סביב גרעין העיר עזה. בשלב השני, תמרון אגרסיבי לעומק ליבת העיר.
בימים שקדמו למבצע, גברו הפרסומים אודות התנגדותם של גורמים במטכ"ל, ביניהם הרמטכ"ל ליישום המבצע, זאת על רקע החשש מפגיעה בחטופים ועוד. במקביל, חמאס פרסם הודעות ואיומים בשפה הערבית לפיהם הוא יפגע בחטופים, וכי אש צה"ל בלב העיר עזה תעמיד את כולם בסכנה מידיית.
ישראל וארגון הטרור חמאס הגיעו ב-9 באוקטובר 2025 להסכם הפסקת אש תוך תיווך של ארצות הברית, מצרים, קטאר וטורקיה, זאת ברקע הצהרתו של הנשיא האמריקני דונלד טראמפ על הסכם 21 הנקודות. ההסכם כלל בין היתר, הסכמה של חמאס לשחרור כלל החטופים מטבח 7 באוקטובר, חיים וחללים כאחד, זאת בתמורה להפסקת הלחימה, שחרור אסירים בטחוניים כבדים כולל אסירי עולם ונסיגה של צה"ל אל מעבר "לקו הצהוב" וכניסה של מאות משאיות המכילות סיוע הומניטרי.
בדיעבד, במערכת הבטחון הסכימו כמו גורמים מדיניים אמריקנים, כי הצלחת צה"ל במבצע, יצר לחץ גדול מאוד על הנהגת חמאס שהבינו כי צה"ל מתקרב לכיבוש ליבת העיר עזה, ולכן פנו למסלול ההסכם שבמהלכו החזירו את כל החטופים.
יצוין, כי מאז ההחלטה על הסכם בין חמאס לישראל חזרו כל החטופים החיים והחללים למעט חלל חטוף אחד שנותר - לוחם היס"מ רן גואילי.
מדובר צה"ל נמסר: "לא נתייחס". גם בלשכת שר הביטחון סרבו להתייחס.