53% מהתושבים הותיקים בגליל חוששים מסבב לחימה נוסף וכרבע מהם (23%) חשים דאגה באשר לביטחונם הפיזי ביישוב. לצד הדאגה והחששות, הדו"ח מצביע גם על כך ש-56% מקרב האזרחים הוותיקים חשים שייכות, חיבור חברתי ואינם חווים אפליה על בסיס גיל - זהו שיעור כפול מהממוצע הארצי.
נתונים אלה, של חוסן חברתי לצד חרדה ביטחונית, עולים מדו"ח מקיף המבוסס על מחקר רחב היקף שנערך בקיץ האחרון ומשקף את מצבם של כ-20,000 אזרחים ותיקים, בני 65 ומעלה, המתגוררים בגליל המזרחי וברמת הגולן.
את הדו"ח מפרסם מרכז הידע האזורי של האקדמית תל-חי ואשכול הרשויות המקומיות גליל מזרחי. ממצאי הדו"ח הוצגו לאחרונה בכנס "בני הגיל השלישי תושבי קריית שמונה והאזור חוזרים הביתה" ביחד עם ממצאי אבחון חברתי מקיף, שערכו הסטודנטים לעבודה סוציאלית בתל-חי.
האבחון התמקד בצרכים ובאתגרים של האוכלוסייה המבוגרת בתקופת חזרתם לעיר ולאזור, לאחר הפינוי הממושך. לצד הדאגה ממצב הביטחון ותחושת הסולידריות החברתית, הדו"ח חושף גם אתגרים משמעותיים בתחום הבריאות, ובהם רמות נמוכות של פעילות גופנית ומחסור בתשתיות ובמגוון פעילויות מותאמות לגיל השלישי.
חששם של הותיקים מסבב לחימה נוסף משתקף גם בנתונים שעוסקים בתחום בריאות הנפש: 23% מהמשתתפים דיווחו שנפגשו עם אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש מאז ה-7 באוקטובר 2023. המשתתפים הביעו דאגה גם ממצב התשתיות הפיסיות- מדרכות נוחות, תאורת רחוב, ספסלי ישיבה וכדומה (34%) וזמינות שירותים רפואיים (26%).
לצד החשש הביטחוני, הדו"ח מאיר זרקור על רמת הפעילות החברתית הגבוהה של האזרחים הוותיקים למעלה ממחצית מהמשיבים (53%) משתתפים בפעילות חברתית מספר פעמים בשבוע או עובדים. שיעור זה גבוה משמעותית מהנתון הארצי, העומד על 37%. לצד הנתון הגבוה של תחושת השייכות, ממצאים אלו מעידים על חוסן קהילתי גבוה.
עם זאת, תמונת המצב בנוגע לניידות ולפעילות גופנית מדאיגה: רק כרבע מהמשתתפים (26%) יוצאים מידי יום מביתם למרחב הציבורי - שיעור נמוך בכמעט מחצית מהממוצע הארצי (47%). הסיבות המרכזיות לאי יציאה הן מצב בריאותי, מחסור בתחבורה ציבורית ומחסור בפעילויות מתאימות.
רק 12% מהמשיבים מבצעים פעילות גופנית מאומצת (הליכה של 150 דקות בשבוע) - נתון הנמוך בהרבה מהממוצע הארצי העומד על 29%. על אף האתגרים, רובם המכריע של האזרחים הוותיקים הביעו רצון להמשיך להזדקן בביתם ובקהילתם - נתון המדגיש את הצורך הדחוף בהתאמת השירותים, התשתיות והסביבה לצרכיהם הייחודיים.
לדברי ד"ר איילה כהן, מנהלת מרכז הידע האזורי, "מהמחקר עולה הצורך בחיזוק החוסן הנפשי והביטחון האישי והקהילתי, באמצעות שיתופי פעולה בין משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות וגורמי הטיפול והרווחה, לצד פיתוח מענים קהילתיים מקדמי חוסן. כמו כן נדרשת הרחבה משמעותית של מגוון הפעילויות החברתיות, התרבותיות והבריאותיות, עם דגש על פעילות גופנית מותאמת גיל ובחינת אפשרויות לסבסודה. בנוסף, חשוב להשקיע בהעלאת האוריינות הבריאותית של האזרחים הוותיקים, לשם עידוד בחירות בריאות ומניעתית. כל אלה יאפשרו להזדקן בכבוד, בביטחון ובשייכות בקהילה".
יסמין ארנון מנשרוב, מנהלת הבריאות באשכול גליל מזרחי, אמרה: "הנתונים בדו"ח ממחישים עד כמה האזרחים הוותיקים בגליל המזרחי הם קהילה חזקה ומעורבת - אך גם עד כמה הם זקוקים כעת למענים מותאמים. לצד חוסן חברתי מרשים, ההתמודדות עם חרדה ביטחונית, ירידה בניידות ומחסור במעטפת שירותים מחייבת אותנו לפעול במהירות ובאחריות. המשימה שלנו היא לתרגם את תובנות המחקר למדיניות אזורית ברורה ויישומית, לבנות תשתית פיזית וארגונית שתהיה ברת־קיימא לאורך שנים, ולחזק את היכולת של כל רשות מקומית להוביל הזדקנות מיטבית בקהילה. זהו רגע משמעותי לעיצוב עתיד הגיל השלישי בצפון - השקעה הכרחית בחוסן, בבריאות ובאיכות החיים של דור המייסדים שלנו".