איגוד רופאי בריאות הציבור וההסתדרות הרפואית: "מינוי רבע שר בריאות - סכנה לציבור"

איגוד רופאי בריאות הציבור, ההסתדרות הרפואית בישראל, אומרים הבוקר (ראשון) לוועדת המדע והטכנולוגיה ויוצאים נגד מינוי רבע שר בריאות בדמותו של חיים כץ: מינוי שר בריאות בחלקיות, משרה פוגע ביעילות ובאמינות המשרד, ועל כן מדובר על כשל ניהולי העלול להביא לפגיעה ממשית בתפקוד מערכת הבריאות ובבריאות הציבור.

"החומרה מתעצמת בשל העובדה שכיום אין ועדת בריאות פעילה בכנסת", טוענים המומחים. "מצב היוצר ואקום כפול שכן אין פיקוח פרלמנטרי אפקטיבי על פעילות משרד הבריאות, על קבלת ההחלטות של השר ועל תקנות וצווים הדורשים אישור. המשמעות המשפטית היא פגיעה בעקרון היסוד של איזונים ובלמים. כך, בהיעדר ועדה פעילה, מינוי שר בריאות חלקי או קצר-מועד הופך לבעיה חמורה אף יותר, משום שאין מי שמפקח על זמינותו, על עמידתו בחובותיו המנהליות, או על יישום מדיניות בריאות".

לדברי בכירי האיגוד וההסתדרות הרפואית, המלחמה האחרונה גבתה מחיר בריאותי עצום מהחברה הישראלית. כ-2000 הרוגים שהותירו אחריהם משפחות שכולות, למעלה מ-30 אלף פצועים בגוף ובנפש, ומאות אלפים שנעקרו מבתיהם לתקופות ארוכות.

255 החטופים הותירו אחריהם פגיעה בריאותית לא רק בקרב שורדי השבי והמשפחות, אלא גם בבריאות הציבור הרחב שחרד לגורלם. תשתיות רפואיות נפגעו, כולל פגיעה קשה במרכז הרפואי סורוקה. פערי הבריאות גדלו והנגישות נפגעה, עם זמני תורים ארוכים. צוותי הבריאות עבדו בצורה מופלאה מסביב לשעון למתן מענה לכל החולים והפצועים, ונשחקו מאוד בתקופת המלחמה, במקביל למגמת עזיבה מצערת. הרגלי הבריאות של הישראלים הורעו וכך גם התנאים החברתיים והסביבתיים, לרבות מחלות בבעלי חיים כדוגמת מחלת הכלבת הקטלנית".

עוד טוענים המומחים כי בימים אלו משתוללת התפרצות חצבת בלתי נשלטת, שגבתה עד כה חייהם של 11 תינוקות ופעוטות, והתגברה תחלואת החורף והשפעת, לרבות תמותה בקרב ילדים. במערכת הבריאות אין רגע דל ובמקביל לטיפול בשגרה עליה להיות מוכנה למצבי החירום הבאים.

רופאי האיגוד דורשים תכנית לאומית לשיקום מערכת הבריאות ויוצאים גם נגד אישור תקציב 2026 בממשלה: "בהיעדר שר בריאות במשרה מלאה ובהיעדר מחויבות פוליטית לבריאות, הממשלה אישרה תקציב ל-2026, שאינו מספק את המענים הנדרשים לבריאות ואינו נושא בשורה חיובית לתושבי ישראל בתחום הבריאות. להיפך, מקודמת פגיעה קשה בהגנות על בריאות הסביבה והציבור ומקודמים שינויים במיסוי סיגריות אלקטרוניות, ללא התחשבות נאותה בהיבטים הבריאותיים.

"היעדר שר בריאות, ובפרט כאשר אין ועדת בריאות בכנסת, פגע בתפקוד התקין של משרד הבריאות בהיבטים כדוגמת מינוי מאוחר של ועדת סל התרופות והטכנולוגיות והיעדר תקצוב לביצוע בדיקות מים חיוניות. משכך, לאחר תקופה ממושכת שבה משרד הבריאות פעל ללא שר מכהן, מונה כשר הבריאות מר חיים כץ, המחזיק במקביל שלושה תיקים נוספים (תיירות, בינוי ושיכון ורווחה וביטחון החברתי), דבר הגורם לקשיים משפטים וניהוליים".

חלק מהטענות של האיגודים היא פגיעה ביכולת לקבל החלטות רגולטוריות בזמן אמת - המערכת נשענת על אלפי חתימות והחלטות של השר: רישוי תרופות, רכש מכשור, תקינה מקצועית, תקנות בריאות הציבור, אישור תוכניות תשתית. עומס התיקים על השר יכול להוביל לעיכובים מצטברים, לפגיעה בשירותים שניתנים לאזרחים ופגיעה בציבור. לכך יש להוסיף כי העדר מבחני תמיכה (עליהם השר צריך לחתום) פוגע בתקצוב נושאיים ייעודיים בעלי משמעות לקידום המערכת והטיפול בתושבים.

כמו כן, החלשת התכלול המקצועי של מערכת הבריאות - מערכת הבריאות מחייבת תיאום רציף בין קופות חולים, בתי חולים, רגולטורים, יחידות בריאות הציבור ויחידות חירום. שר שאינו במשרה מלאה מוגבל ביכולתו לתכלול המערכת. פגיעה במוכנות הלאומית לחירום רפואי - אירועים כמו התפרצויות זיהומיות, מחלות חדשות, אסונות המוניים או מלחמה - דורשים זמינות מלאה של הנהגה משרדית. שר המחזיק מספר תיקים יתקשה להבטיח מוכנות חירום ברמה הנדרשת.

האיגודים שמים דגש על פגיעה קשה באמון הציבור ובאמון הצוותים הרפואיים - המסר הציבורי של מינוי חלקי וקצר מועד: בריאות הציבור אינה עדיפות לאומית. זה יכול להוביל לפגיעה בגיוס כוח אדם איכותי, בשיתוף פעולה ציבורי, ובביטחון המטופלים. וכמובן מינוי קצר-מועד - חוסר יכולת להוביל תהליכים ארוכי טווח - מינוי שר בריאות לתקופה קצרה, ובוודאי כאשר מדובר בשר המחזיק מספר תיקים, מגביל את יכולתו ליזום או לקדם מהלכים מערכתיים שהם מטבעם רב-שנתיים. מערכת הבריאות היא מערכת מורכבת שבה: רפורמות בתחום הבריאות הציבורית לוקחות שנים ליישום; שינויי תקינה מקצועית מצריכים עבודת מטה ארוכה; פרויקטים של בינוי ותשתית רפואית נפרשים על פני שנים ארוכות; שינויים בתקצוב בתי החולים וקופות החולים מחייבים תכנון תקופתי והובלה פוליטית רציפה. המשמעות היא חוסר יכולת לבסס מדיניות בריאות יציבה לאורך זמן.

בנוסף מציינים לעיכוב במינויים מקצועיים חיוניים. כך למשל מתעכבים מינויים חיוניים כדוגמת נציב קבילות הציבור על מקצועות רפואיים, המדען הראשי ועוד. דווקא בימים מאתגרים אלו במישור הבינלאומי, יש חשיבות רבה לקיומו של מדען ראשי לקידום קשרי מחקר ושיתוף פעולה בינלאומי. וגם על חשש מובנה לניגודי עניינים מהותיים הנוגעים לכפל התיקים. למשל, בניינים הנבנים מול בתי חולים או בשטחי בריאות אחרים מושפעים מהחלטות של שני המשרדים יחדיו. שר המחזיק את שני התיקים עלול למצוא עצמו מקדם פרויקטים קבלניים על חשבון שיקולים בריאותיים.