שנתיים לאחר שהפועל התאילנדי סותטיסאק רינטלאק נרצח בידי חמאס, משפחתו שבצפון-מזרח תאילנד מתכוננת לקבל את שרידיו ולערוך טקס בודהיסטי שלדבריה יביא מנוחה לרוחו.
שרידיו של סותטיסאק היו בין 27 גופות החטופים שחמאס השיב במסגרת הסכם הפסקת האש הנוכחי. השבת גופות החטופים הייתה תנאי מרכזי בשלב הראשון של ההסדר שנועד להביא לסיום המלחמה בעזה.
אחיו הגדול של סותטיסאק, תפורן, בילה את השנתיים האחרונות בקיום ההבטחות שנתן לאחיו הצעיר: הוא השתמש בכספי הפיצויים כדי לבנות בית חדש, לקנות טנדרים להוריהם הקשישים ולהרחיב את מטע הגומי שלהם.
אבל החקלאי בן ה-50 אומר ששום דבר מזה לא משנה בלי שסותטיסאק יהיה שם כדי לראות.
"הכול כבר נעשה, אבל האדם שלמענו עשיתי את זה לא כאן", אמר תפורן, כשהוא צועד במטע הגומי במחוז נונג קאי, סמוך לגבול עם לאוס.
ישראל זיהתה את שרידיו של סותטיסאק ביום חמישי, לאחר שחמאס העביר את גופתו במסגרת הסכם הפסקת האש. סותטיסאק , בן 44, עובד חקלאות, נלכד בידי חמאס בחוות אבוקדו במהלך מתקפת 7 באוקטובר, ובהמשך נרצח בקיבוץ בארי.
התמונה האחרונה שנותרה למשפחה היא סרטון ששלחו חברים, שבו נראה סותטיסאק שוכב על פניו בעוד חמושים מכוונים אליו נשק.
"אני עצוב כי לא יכולתי לעשות שום דבר כדי לעזור לו", אמר תפורן. "לא היה שום דבר שיכולתי לעשות כשראיתי אותו במו עיניי. הוא הסתתר מאחורי מסגרת עץ, והם כיוונו אליו את הנשק".
חודשים ארוכים המתינה המשפחה לסבבי שחרור החטופים, בתקווה שסותטיסאק יהיה בין המשוחררים בחיים. כל פעם הסתיימה באכזבה.
"בכל פעם ששחררו חטופים, הוא אף פעם לא היה שם", אמר תפורן.
סותטיסאק נסע לעבוד בישראל כדי לפרנס את אביו טונגמה, בן 77, ואת אמו און, בת 80, המתגוררים בקהילה חקלאית שממנה צעירים רבים יוצאים לעבוד בחו"ל.
גיסתו, בונמה בוטראסרי, מחתה דמעות בעודה מדברת על האובדן. "אני לא רוצה שתהיה מלחמה. אני לא רוצה את זה בכלל", אמרה.
לפני המלחמה עבדו בישראל כ-30 אלף פועלים תאילנדים בענף החקלאות, מה שהפך אותם לאחת מקבוצות העובדים הזרים הגדולות במדינה. תפורן אמר שמותו של אחיו צריך להוות אזהרה לפועלים תאילנדים השוקלים עבודה בחו"ל.
"אני רק רוצה לומר לעולם שחייבים לחשוב טוב-טוב לפני ששולחים בני משפחה לחו"ל," אמר. "תראו אילו מדינות נמצאות במלחמה ואילו לא, ותחשבו היטב".