נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הציג היום (שישי) שינוי מקיף במדיניות החוץ האמריקנית, שתתבסס על עקרון "אמריקה תחילה" שלו, ולפיה היא כבר לא רואה את עצמה כמעצמה גלובלית אלא אזורית. היא שמה את אמריקה הלטינית, הנחשבת ל"חצר האחורית" של ארצות הברית, במוקד, ואילו המאבק מול סין והמעורבות באירופה ובמזרח התיכון מאבדים מחשיבותם.
"בכל דבר שאנחנו עושים, אנחנו שמים את אמריקה קודם", כתב טראמפ במבוא למסמך האסטרטגיה לביטחון לאומי של ארצות הברית, שלאחרונה עודכן ב-2022, תחת קודמו הנשיא ג'ו ביידן. בניגוד לאז, סין ורוסיה אינן נתפסות כאיום העיקרי על ארצות הברית, אלא בלימת ההגירה ההמונית. אירופה, בעלת בריתה המסורתית של ארצות הברית, זוכה למילים קשות ומתוארת כמי שעומדת בפני "מחיקה תרבותית".
בניגוד לעשרות שנים שבהן ארצות הברית שאפה להגמוניה עולמית, המסמך קובע שהיא "דוחה את הרעיון הכושל של שליטה גלובלית". אף שהיא תמשיך לפעול כדי למנוע ממדינות אחרות - ובראשן סין - להשיג שליטה שכזו, היא לא "תבזבז דם ומשאבים כדי לצמצם את השפעתן של כל מעצמה גדולה או בינונית בעולם".
האסטרטגיה קוראת ל"התאמה מחדש של נוכחותנו הצבאית ברחבי העולם כדי לטפל באיומים דחופים בחצי הכדור שלנו", בראשם סוגיית ההגירה. "עידן ההגירה ההמונית חייב להסתיים", נכתב במסמך, שצפוי להגביר את הדאגה באירופה ביחס לכוונות הממשל.
האסטרטגיה מבהירה שארה"ב תחת טראמפ תפעל באגרסיביות דומה נגד הגירה גם ביבשת, בהתאם לקווי המדיניות של מפלגות ימין קיצוני ביבשת, ואף "תטפח התנגדות למסלול הנוכחי של אירופה בתוך מדינות אירופה עצמן" - התערבות יוצאת דופן בפוליטיקה של מדינות דמוקרטיות מערביות.
בתגובה למסמך החריג, גרמניה הדגישה: "איננו זקוקים לייעוץ מבחוץ".
המסמך מצביע על ירידת חלקה של אירופה בכלכלה העולמית, תוצאה שנובעת בעיקר מעלייתה של סין ומעצמות מתפתחות אחרות, ומזהיר כי "דעיכה כלכלית זו מתגמדת לעומת האיום המוחשי בהרבה של מחיקה תרבותית".
"אם המגמות הנוכחיות יימשכו, היבשת תיראה אחרת לחלוטין בתוך 20 שנה או פחות", הזהיר המסמך, שהדהד למעשה תפיסות בקרב הימין הקיצוני המערבי המזהירות מפני "היעלמות" האוכלוסייה הלבנה.
אירופה אף מואשמת בחולשה במסמך, הקורא לארצות הברית לנטוש את "תפיסת נאט"ו כברית שמתרחבת לנצח" - קריאה שתתקבל בזרועות פתוחים בקרמלין, שהצליח לגייס את תמיכת הממשל הנוכחי בכמה מדרישותיו הרדיקליות ביותר לסיום המלחמה באוקראינה, ובראשן הכרה בשליטה בשטחים כבושים.
המסמך מציג את טראמפ כמי שמעדכן את דוקטרינת מונרו בת 200 השנים - שאותה גיבש הנשיא דאז ג'יימס מונרו ושהכריזה על אמריקה הלטינית כתחום השפעה אמריקני - עם "תוספת" של הנשיא. לאחרונה התגברו האיומים של וושינגטון לתקוף את משטרו הסוציאליסטי של הנשיא ניקולס מדורו, לצד תקיפת כלי שיט החשודים בהברחות סמים בקריביים. במקביל, הממשל אף מתערב במופגן בבחירות במדינות אמריקה הלטינית.
במסמך המעודכן, ביטחון ישראל נזכר ככזה שנותר בעדיפות עבור וושינגטון, אך המזרח התיכון נדחק יחסית לשוליים, אחרי עשורים רבים שבהם עמד במרכז תשומת הלב של וושינגטון. המסמך מציין כי מאמצי ארה"ב להגדיל את ייצור האנרגיה המקומי מפחיתים את הצורך במעורבות באזור המפרץ העשיר בנפט: "הסיבה ההיסטורית להתמקדות במזרח התיכון הולכת ופוחתת".
בנוגע לסין, האסטרטגיה חוזרת על הקריאה ל"אזור אינדו־פסיפי חופשי ופתוח", אך מתמקדת יותר בתחרות הכלכלית. המסמך מבהיר שארה"ב תומכת בסטטוס־קוו ארוך השנים ביחס לטייוואן, אך קורא ליפן ודרום קוריאה לשאת בנטל גדול יותר בהגנה על האי מפני סין.
אפריקה כמעט אינה נזכרת במסמך, למעט קריאה להתרחקות מ"אידאולוגיה ליברלית" ומיחסים המבוססים על סיוע ולהתמקד במקום זאת בהשגת מינרלים אסטרטגיים.