יומיים אחרי אישור החוק האוסר צילום ופרסום תמונות של חשודים לפני הגשת כתב אישום, גוברים הקולות במערכת אכיפת החוק: מצד אחד הרצון לשמור על כבוד האדם וחזקת החפות; מצד שני חשש ממשי לפגיעה בחקירות, בעיקר בעבירות מין ורצח שבהן חשיפת תמונות חשודים הובילה בעבר לאיתור מתלוננים נוספים.
הכנסת אישרה ביום שלישי את הצעת החוק של ח"כ איתן גינזבורג, האוסרת צילום חשודים במעצר ימים במסדרונות ובאולמות בתי המשפט, אלא באישור שיפוטי מיוחד. מטרת החוק היא למנוע "הרשעה ציבורית מוקדמת" באמצעות תמונות עצורים אזוקים שפורסמו עוד לפני שנשמעו ראיות.
על פי החוק, צילום יתאפשר רק במקרים חריגים, ללא אזיקים, ולאחר שהשופט השתכנע כי יש בכך עניין ציבורי מהותי. מגבלות דומות יחולו גם על תמונות שצולמו מחוץ לאולם, אלא אם החשוד נתן הסכמה בכתב.
יוזם החוק גינזבורג תיאר לאחר ההצבעה: "כשנלקחת חירותו של אדם - אסור שיילקח גם כבודו. תמונה אחת יוצרת דימוי של עבריין עוד לפני שהחל ההליך המשפטי".
בצד השני - חשש כבד במשטרה
גורם בכיר במשטרה אמר לוואלה כי החוק החדש עלול לפגוע באופן ממשי ביכולת לאתר נפגעים נוספים בעבירות החמורות ביותר. לדבריו, בשלב מעצר הימים, שבו החוקרים עדיין מנסים לבסס חשד סביר, צילום החשוד שימש כלי חיוני: "היו מקרים שבהם תמונה אחת של חשוד בפדופיליה הביאה עוד מתלוננים. עכשיו זה פשוט לא יקרה. בלי חשיפה - יהיה קושי אמיתי לחזק תיקים."
במשטרה מזהירים כי ההגבלה החדשה עשויה להביא לשחרור חשודים בעבירות מין ורצח, תחומים שבהם זיהוי ציבורי סייע לא פעם לבנות תיק ראייתי מלא. החוק מחזיר לשולחן את אחת השאלות הקשות במערכת המשפט: עד כמה ניתן להגן על זכויות החשוד - מבלי לפגוע ביכולת של המשטרה להגן על הציבור?
התשובות ייתנו בחודשים הקרובים, כאשר תיקים ראשונים יתנהלו ללא האפשרות לפרסם את תמונת החשוד.